משחקים ברחובות

תחרות הגמר של אליפות ישראל במשחקי רחוב, נערכה אתמול בפארק הלאומי ברמת גן, בהשתתפות 500 ילדים מכיתות ה-ו . 16 נבחרות בנים ו-16 נבחרות של בנות מרחבי הארץ התחרו במשחקי תיפסוני, קלאס, הקפות ומחניים.

את המקומות הראשונים, קטפו נבחרת הבנים של בית ספר קשת מכוכב יאיר, ונבחרת הבנות של בית הספר אל גדיר מסכנין.

האליפות היא חלק מתוכנית "זוזו" שמפעילה התאחדות הספורט לבתי ספר, ב-250 בתי ספר. מנכ"ל התאחדות הספורט, משה קונינסקי אמר, כי מקווה "שנשוב ונראה את ילדי ישראל יורדים לשחק ,ולא רק יושבים מול המחשב".

לימור ניסני-שושני (פוסט )

רוקדים ברחובות

למעלה מ 1.000 ישראלים, נענו אתמול להזמנת איגוד הרופאים, והגיעו לבדיקת כולסטרול במתחם נחלת בנימין בתל-אביב, מסגרת יום המודעות הלאומי לנזקי הכולסטרול.

על פי נתוני האיגודים הרפואיים למחלות לב וכלי- דם, כ- 1.2 מליון ישראלים סובלים מעודף כולסטרול. במסגרת יום המודעות, השתתפו עשרות מהעוברים ושבים בריקוד רחוב "פלאש מוב", לצלילי שיר של הראפאר סאבלימינל, שהוקלט יחד עם יושבי ראש איגוד הרופאים ומייחס חשיבות לטיפול בכולסטרול.

לימור ניסני-שושני (פוסט )

מה לעשות אם נתקלים במפגע סביבתי?

אין די בחקיקה ירוקה. מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות כדי למנוע מטרדים סביבתיים הפוגעים בבריאותנו. מדריך קצר

פליטת חומרים רעילים מארובות מפעלים, פליטת עשן, ריחות לא נעימים, מצבורי אשפה בסביבת המגורים, רעש בעוצמה גבוהה, מה אנחנו בתור אזרחים יכולים לעשות, על מנת למנוע או לפחות להפסיק מטרדים סביבתיים אלה ואת הפגיעה בבריאותנו?

בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות סביבה ולשמירה על בריאות ואיכות החיים שלנו. נחקקים חוקים שקובעים איסורים ומחמירים עם המפעלים והמזהמים, לדוגמה חוק אויר נקי, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק שנחקק השנה ואשר מטיל מגבלות על המשך שימוש באסבסט. חוקים אלה הינם לצד רשימה מכובדת של חוקים אשר נועדו לשמור על בריאותנו ואיכות חיינו.

אולם בחקיקה אין די, אם לא מתבצעת לצידה אכיפה משמעותית, ואם רשויות המדינה לא משקיעות את המשאבים הדרושים על מנת לוודא שהמפעלים והמזהמים האחרים, פועלים במסגרת החוק. בכל מה שקשור לאכיפה, העובדות מדברות בעד עצמן.

החוק למניעת מפגעים סביבתיים

לאזרח אשר מבקש לשמור על בריאותו בעיה קשה. הוא אינו יכול להגיש תביעת נזיקין ולדרוש פיצוי כספי. וזאת למה? מכיוון שדיני הנזיקין מקנים פיצוי רק למי שהוכיח נזק, והוכיח קשר סיבתי בין הנזק שלו לבין המטרד הסביבתי. האם על אזרח אשר מרגיש שמטרד סביבתי פוגע בבריאותו או באיכות חייו, לחכות עד שתתגלה אצלו מחלה ורק אז להגיש תביעה?

את הבעיה הזאת בא למנוע החוק למניעת מפגעים סביבתיים, שמכניס את המפגעים הסביבתיים הידועים, כגון זיהום אויר, זיהום מים, זיהום ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, להגדרת "מפגע סביבתי", וקובע שמי שנפגע או עלול להיפגע ממפגע סביבתי, רשאי לבקש מבית משפט צו המחייב את מי שגרם למפגע להימנע מהמשך גרימת המפגע, ולתקן את המעוות.

 

פניה לבית המשפט אפשרית בהתאם לחוק, רק אם הייתה פניה לרשות ולגורם המפגע, והגורם המפגע לא נקט בצעדים המתבקשים והרשות לא נקטה בצעדים להפסקת המפגע הסביבתי. החוק גם מפרט רשימה של גופים בתחום איכות הסביבה, כגון רשות שמורות הטבע, עמותת אדם טבע ודין, וגופים מסוג זה, אשר יכולים לבקש צו מבית המשפט, גם אם לא נגרם ולא עומד להיגרם להם נזק כתוצאה מהמפגע הסביבתי.

חוק זה אינו מעניק פיצוי כספי לאזרח אשר ביקש מבית המשפט צו להפסקת המפגע הסביבתי. אולם, החוק קובע כי במקרה של תובענה עקב מפגע סביבתי חוזר, תוך שנתיים או פחות ממועד מתן הצו הראשון על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לפצות את התובע על נזקים שנגרמו לו עקב המפגע הסביבתי החוזר.

 

אז מה עושים כשנתקלים במפגע סביבתי?

ראשית, מומלץ ליצור קשר עם המוקד העירוני באזור מגוריך. לעתים, פעולה של הרשות תוביל לסילוק המפגע. אם הבעיה לא נפתרה, יש להודיע בכתב למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע, על הכוונה להגיש תביעה.

אם תוך 60 יום, הגורם המפגע לא נקט צעדים ממשיים להפסקת המפגע, והמשרד להגנת הסביבה לא נקט בצעדים להפסקת המפגע, ניתן להגיש תביעה.

יש לפנות לעורך דין אשר בקיא בתחום, לפרוש בפניו את הנתונים, להעביר אליו את העתקי הפניות למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע. בשלב זה, בית המשפט מוסמך לתת צווים להסרת המפגע ולנקיטת צעדים על מנת שהמפגע לא יחזור על עצמו.

אם תוך שנתיים לאחר מתן צו על ידי בית המשפט, המפגע לא הפסיק, או חזר על עצמו,ניתן להגיש תביעה נוספת, ללא מכתבי התראה, ואז גם מוסמך בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לשלם פיצויים על הנזקים שגרם המפגע.
לסיום, עצתי לקוראים פשוטה – אל תחכו שרשויות המדינה יעשו עבורכם את העבודה. הקפידו לשמור על בריאותכם ועל איכות חייכם, ובמקרה של מפגע סביבתי, נצלו את החוק למניעת מפגעים סביבתיים, הגישו בקשות לבית המשפט, ותרמו את חלקכם בחינוך התעשייה לשמירה על איכות הסביבה.

המאמר נכתב על ידי עו"ד ארז שניאורסון, מתמחה בתביעות ביטוח ונזיקין ובייצוג עובדים בתביעות נגד מפעלים מזהמים מצוות המומחים של פורטל "משפטי", הפורטל המשפטי לקהל הרחב.

 

פורסם ב-NRG

גלריה בתל אביב, ופסטיבל ברחובות

הגלריסט האיטלקי, ארמנו טרסקי, פתח גלריה בתל-אביב, בשותפות עם האדרכלית האיטלקייה ג'ני חנונה ויוסף מטלון.

גלריה ארמנו טרסקי, שנפתחה בשבוע שעבר, מצטרפת לגלריות שמחזיק טרסקי במילאנו, ברומא ובטורינו שבאיטליה. הגלריה שוכנת ברחוב לילינבלום 3 בתל אביב ומיועדת להציג תערוכות של אמנים ישראלים ובינלאומיים בני זמננו.

תערוכת הפתיחה בגלריה, נקראת "עולם" ומשתתפים בה 14 אמנים מאירופה, מארה"ב, ממזרח אסיה ומישראל.

בחודש הבא (5-7 ביולי ),  יתקיים בעיר רחובות, פסטיבל בינלאומי לפסלים חיים בפעם השנייה. בפסטיבל יוצגו מגוון מיצגים אמנותיים ופסלים חיים, פסלים על בניינים פסלי רחוב מרחפים באוויר והפקות מיוחדות לפסטיבל. הכניסה לקהל הרחב חופשית.

יונתן אמיר,ומאיה כהן (ישראל היום )

ילדי עובדים זרים לא יגורשו

בשורה חיובית לילדי הזרים הלומדים בבתי הספר ובגני הילדים: שר הפנים, אלי ישי, נוטה שלא להורות על גירושם, גם אם אינם עומדים בקריטריונים להישארות בארץ.

לפני כשלושה חודשים, אחרי שהסרט בכיכובם של ילדי הזרים הלומדים בבית הספר "ביאליק רוגוזין" בתל-אביב, זכה באוסקר, החליט השר ישי, לא לגרש ילדי עובדים זרים שאינם עומדים בקריטריונים אך לומדים במערכת החינוך או בגנים הישראליים. תוקף ההחלטה נמשך עד לסיום שנת הלימודים ב- 30 ליוני, ולאחריו היה מעמד הילדים צריך להיבחן מחדש.

הסיום הקרב של שנת הלימודים, מעורר דריכות בקרב הילדים והוריהם, ואילו במשרד הפנים טרם התכנסה ועדה שאמורה להחליט בנושא. עם זאת, נודע כי ישי נוטה להאריך את החלטתו. על פי גורמים במשרד הפנים, "ילדים שלא עומדים בקריטריונם, אך לומדים בגנים ובבתי הספר, ימשיכו ליהנות מהשוואה לאלה שכן עומדים בקריטריונים שהממשלה קבעה.

יעל בורונבסקי (ישראל היום )

 

טוסקנה בירושלים

מומחים איטלקים יגיעו בקרוב לישראל, כדי לסייע בפיתוח "דרכי יין" המשלבות טיולים בכרמים וביקורים ביקבים. משלחת ראשונה תגיע כבר החודש, תסייר בהרי יהודה ובגליל ותסייע לשוק המקומי למנף את הפוטנציאל החקלאי, התעשייתי והתיירותי שהענף.

הפרויקט שמובילה שרת החקלאות, אורית נוקד, הוא אחד מרשימה ארוכה של פרויקטים משותפים לישראל ולאיטליה, אשר יחתמו היום ברומא במפגש מיוחד בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושמונה שרים, מול מקביליהם בממשלת איטליה. השרים שטסו לרומא הם שרי החוץ, התחבורה, החינוך, החקלאות התרבות והספורט, הגנת העורף, התיירות והתמ"ת.

שלמה צזנה (ישראל היום )

 

75 שנים לעליית ה"ייקים" לישראל

היהודים יוצאי גרמניה, שנקראו משום מה "יקים", הגעו לראשונה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השניה. רובם הגדול היו אלו שכבר אז הרגישו לא נוח בגרמניה שהאנטישמיות הלכה וגברה. ביום חמישי הקרוב, בשעה 18.30, יתכנסו היקים וצאצאיהם בגן התעשיה בתפן, לאירוע ענק ללא תשלום, לציון 75 שנה לעליתם לישראל.

את האירוע יזמה, רעיה שטראוס בן-דור, יקית גאה, במטרה לשמר את התרבות של היקים ולהעלות על נס את תרומתם של הוריה ומשפחות יקיות אחרות למדינה.

האירוע יתחיל במפגש משפחות וחברים, ועל המדשאות בתפן, יוכלו המשתתפים להנות מדוכני אוכל של שטראוס וזוגלובק, ומבית הקפה שיגיש אוכל "יקי" של פעם.

מופע הומוריסטי יסקר את תרומתם של ה"ייקים" למדינת ישראל. האירוע אינו ליקים בלבד.

באזור יש מאות צימרים, ואפשר לנצל את ההזדמנות להגיע לאירוע ולטייל באזור, שבתחומו אחד המסלולים היותר יפים המכונה "שביל נורמן" בכפר ורדים.

יש הסעות מכל רחבי הארץ, רק צריך להרשם במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתפן.
טלפון : 04-9109609

אילן גטניו (ישראל היום)