תחת הטייטל "לשון לראשון", לוקחת על עצמה עירית ראשון לציון -המקום בו עשו די-סטארט לשפה העברית לפני 130 שנה ואירגנו בחמישית את כנס ראשון לציון לשפה העברית ובימים שבהם מככב בסדר יום הציבורי המושג "הדרת נשים", מעלה הכנס הזה לראש שמחתו דווקא את הדרת הנשים, בערב משירי המשוררות רחל, זלדה, דליה רביקוביץ, ויונה וולך, בביצוע דנה אינטרנשיונל, רונה קינן, אפרת גוש, דקלה, שלמה גרוניך, יהלי סובול, ערן צור, אסף אמדורסקי ואחרים.

נכדיהם של 37 האישים החתומים על מגילת העצמאות בשנת 1948, התכנסו ביום שישי לטכס שיחזור מעמד הכרזת המדינה/

החברה לפיתוח יפו העתיקה, השיקה ערכה של מדריך קולי ומפה תואמת לסור עצמאי ביפו העתיקה וסביבותיה. המדריך, שתכניו מאפשרים סיור בין שעה וחצי ליום מלא, מציע מפגש חוייתי עם ספורים ואגדות על הדמויות של יפו העתיקה, ועם הסצינה העכשווית-המסעדות, הגלריות והנמל הפעיל העתיק בעולם.

פסטיבל "טעמים בעמקים",יוצא היום לדרך על רקע נופי שדות העמקים הפסטורליים בצפון. בפסטיבל, שיימשך עשרה ימים, יתקימו אירועי קולינריה יחודיים, שיכללו ארוחות גורמה, ממיטב מסעדות העמקים (79 עד 109 שקלים) וכן ארוחות בראנץ' עשירות (39 עד 49 שקלים).

שנת 2011 היתה שנת שיא במספר המשפחות שהסכימו לתרום איברים. מדובר ב-89 משפחות שהסכימו לתרום והעניקו למעשה חיים ל- 261 חולים.

הצעת החוק של משה "מוץ" מטלון מסיעת ישראל ביתנו, המבטלת את חובת סימון מחירים על כל מוצר ברשתות השיווק ובחנויות, שעברה לפני כעשרה ימים בוועדת השרים לחקיקה, אך יצרה הדים בתחילת השבוע בשל המשמעות הצרכנית שלה, במשרד התמ"ת מעריכים כעת כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית "מתה".

בהצבעה בועדת השרים לפני כשבועיים רק שני שרים מתוך 14 השרים בוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן ושר התמ"ת שלום שמחון, הצביעו נגד, יו"ר וועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן וח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ, שחתמו על ההצעה לסימון מחירים באמצעות צגים אלקטרוניים, על המדפים ולא על המוצרים עצמם, חזרו בהם וציינו כי לא הבינו את משמעות התיקון.
"בחיים לא חתמתי על חוקים אנטי-צרכניים, אני לא מבינה איך זה קרה, זו שערוריה,אסור שזה יקרה", אמרה ח"כ שמאלוב-ברקוביץ. כעת נושא התיקון חוזר לממשלה לדיון חוזר, אך הליך החקיקה בככנסת עדיין נמשך.

על פי חוגים המעורבים בהליך החקיקה בועדת הכלכלה, גופים ואנשי עסקים בעלי אינטרס שיווקי היו מעורבים מאחורי הקלעים בהצעת החוק לביטול חובת סימון מחירים כל המוצרים עצמם. הערר שהגישה שרת התרבות והספורט ,לימור ליבנת, ביום ראשון, פתח דלת לדיון חוזר בהצעה במליאת הממשלה,"להצעת החוק במתכונתה הנוכחית עשויות להיות השלכות קשות על הצרכנים במדינת ישראל". מדברי ליבנת ניתן להבין כי מאחורי ההצעה עמדו רשתות שיווק שהסתייעו בחברת לובינג גדולה.
ח"כ מטלון, מי שיזם את התיקון לחוק, חזר בו מדבריו אתמול בחר בהגדרה שונה. לטענתו, הוא הודיע אתמול כי הקפיא את התיקון להצעה וכי בכוונתו לקיים דיון עם משרד התמ"ת על מנת לבחון את נסיבות ההתנגדות לחוק.
לדבריו, השיטה נועדה לאפשר מבצעים צרכניים נקודתיים, הנדירים בשיטת הסימון הידנית, שכן בעלי העסקים אינם מחליפים מדבקות תמחור לעיתים קרובות וכך נמנעים מהצרכן הישראלי מבצעים רבים. עוד אמר כי מדובר בחוק ידידותי לסביבה אשר כיוון, בין היתר, לצמצום השימוש בדיו ובנייר לשם הדפסת מדבקות התמחור.
בקרוב ייתכן דיון חוזר בוועדת הכלכלה, שם יש אפשרות לערוך שינויים בהצעת החוק והח"כים יוכלו לחייב את הרשתות לסמן את המחירים על המוצרים לצד הסימון האלקטרוני.

היאלי יעקובי,וזאב קליין (ישראל היום)

אחרי כמעט 400 קילומטרים בכביש החלטתי שזהו, נמאס. הפעלתי וינקר ימין וירדתי מהכביש לשביל שדות שחוצה בקו ישר כמעוף העורב את בקעת כסולות. הגלגלים הגדולים טופפו על השביל, מימין לי שדה תירס ענקי, משמאל הר תבור ממלא את שמשת הנוסע ומעט לפניו – באמצע העמק – עץ אלון בודד ועצום פאר. כמו אי של צל וקרירות בעמק המהביל בחום הכבד ועוד רגע נראה שקלחי התירס בשדות יתפוצצו בגשם של פופקורן. חלפתי את האלון העתיק ועוד חופניים קילומטרים והשביל הגיע למוצא נחל ברק ולטיפוס להר דבורה. לחיצה על מתג אחד הרימה את הגחון גבוה יותר מעל לשטח, לחיצה על מתג שני מודיעה לריינג' שלפנינו שביל סלעים תלול ודל אחידה וכל מה שנותר הוא לכוון את החרטום הפחוס במעלה השביל ולראות איך השדות בעמק מאבדים גובה ככל שהריינג' מטפס על כתף ההר. עשר דקות אחר כך, פרצתי את מבוא השביל לתוך רחוב מנומנם של עיר פיתוח צפונית. מולי חבורה מופתעת של חתולי רחוב ונערים בחופשה ופנסיונרית אחת. הריינג' כליוותן המזנק מן הים, עלה בעננת אבק מהחורש ונחת ברחוב שלהם מותיר עקבות צמיג לבנים כאדוות זיכרון שהרוח תעמם ותמחק.

41 שנים מי זוכר

ארבעים ואחת שנים עברו מאז ה-17 ליוני 1970 כשהוצג הדור הראשון של הריינג' רובר. וזה מרגש מכיוון שהריינג' היה הראשון להביא את הפאר לשטח והראשון לשלב יכולת שטח אמיתית עם איכות חיים ופאר בכביש. מאז היו רק לריינג' רק שלוש דורות – וזה ממש נצח כשדגמים מתחלפים ומתחדשים מדי ארבע שנים בממוצע. הדור השני של הריינג' הופיע ב-1994 והוחלף ב-2001 בדור השלישי שהוא גם הנוכחי.

הריינג' שאומץ בהתלהבות על-ידי אצולת בריטניה ובית המלוכה הפך במהרה לסמל של שליטים ורוזנים. כרכרות ראוותניות לפולטיקאים ושחקנים מוכרים, ושיירות מאובטות של אוליגרכים רדופי מתנקשים. האימוץ העולמי של העיליתות את הריינג' הרימו גם את המכונית מעם ויצרו לה "הילה" של אצילות ויוקר רב, נשגבת מהשגתם של דלת העם. גם אם בפועל – המציאות מעט שונה.

• רוצה לשמוע ממקור ראשון על הריינג' רובר החדש?

• למבחן השוואתי בין ריינג' רובר ספורט לפורשה קאיין

ו-41 שנים זה המון זמן וניסיון כדי להגיע לשלמות. אני מלווה את הדגם הנוכחי פחות או יותר מהשבוע הראשון בו הוצג לעולם. וזוכר את הסחרחורת שסובבה את ראשי כשצעדתי מחוץ לטרמינל שדה התעופה בז'נבה, לקראת התערוכה של 2001, לעבר תחנת המוניות וריינג' רובר חדש בצבע ירוק בקבוק גלש לעברי וחלף כה קרוב לבדר את שערותיי.  כבר אז חשבתי שהעיצוב מנצח – משלב באופן מוצלח את המראה הקלאסי של הדור הראשון של הריינג' יחד עם קווים ומידות מודרניים – והמראה הזה נותר ללא שינוי בבסיסו עשר שנים אחרי. יכולות להיות סיבות רבות לכך בין המשמעותיות שבהן היא הסלידה משינוי המצויה אצל רוב המותגים בעולם הפרימיום וסיבה נוספת היא החלפת הבעלות השלישית מאז הוצג הדגם. הריינג' הנוכחי החל את מחזור חייו תחת בעלות ב.מ.וו, המשיך והבשיל בבעלות פורד ועתה עושה את שנתו השניה בבעלות טאטא ההודית (שגם רכשה את יגואר באותה ההמחאה).

מן החוץ העידכונים קלים מאד: שבכת חזית חדשה עם לוגו RANGE ROVER שחור בניגוד לירוק ה"לנד רוברי". מערך מעודכן של פנסים ופגוש קדמי ומאחור פנסים מעוצבים מעט אחרת. רכב המבחן – ברמת איבזור "ווג" החדשה אצלנו כחלק מחבילת איבזור תקנית – צויד בחישוקי 20' עם עשרה חישורים בתבנית שמאד מזכירה אחד מרכבי התצוגה המלהיבים יותר שריינג' רובר הציגה – הסטורמר של המעצב גרי מקגוורן.

גם סביבת הנהג לא מאד השתנתה. הארכיטקטורה הבסיסית נותרה ללא שינוי ומכילה את חיפויי העץ והעור הראויים. שילוש החומרים הקדוש: עץ, עור ואלומיניום מוברש – מופיע כאן במופע מרשים של איכות ואלגנטיות. שני פרטים בולטים כמעט מייד בהעדרם: לוח מחוונים שאת מקומות תופס מסך LCDרב-פונקציות ומנוף הילוכים שאת מקומו תופסת חוגה עגולה – המתרוממת ברגע ההתנעה – ופוקדת על תיבת הילוכים חדשה עם שמונה יחסי העברה. מי שהשתמש בעבר בחוגה – מערכת הטריין ריספונס – מסתפקת עתה רק במיתוג לחיצה רגיל וכפיצוי קבלה כינוי חדש: "terrain optimization". עוד תמצאו מערכת שמע מאד מושקעת מבית הרמן-קרדון, מערך מצלמות היקפי, מולטימדיה עם מסך מגע ברזולוציה גבוהה, ספי דלת ממותגים המאירים בעלטה, מראות צד המתריאות במקרה של חדירת גוף לשטח המת שלהן, מושבי עור מחושמלים לפנים ומאחור וכן – גם מיזוג לזוג המושבים הקדמיים המשיב אוויר צונן דרך נקבים זעירים בריפוד עור oxford יקר ומעודן (זה אותו העור המשמר גם במכוניות יגואר ועשוי מעדרים שגדלו במתחמים מוגנים ללא גדרות תיל ונבדקו פן צלקת זעירה תפגע בשלמותם).

היושבים מאחור – לרוב גם אלו ששילמו על הכרכרה – נהנים מבקרת אקלים מפוצלת משלהם, ומושבים בעלי כיוונון חשמלי לזווית המשענת.

וגם נוסע?

החידוש העיקרי של הריינג' החדש נמצא תחת מכסה המנוע (אשר אגב מתרומם עם סיוע של בוכנה הידראולית בהינף אצבע). מנוע דיזל V8 כפול מגדשי-טורבו ועם הזרקת סולר בלחץ גבוה מאד. המנוע עומד בתקני זיהום האוויר המחמירים של יורו 6 ומפיק 313 כוחות סוס ונתון מהמם חושים של 70 קג"מ ב-1500 סל"ד בלבד (שזה כמו שמונה סוזוקי אלטו יחדיו). לפי נתוני היצרן עומדת פליטת המזהמים על 264 גר'/ק"מ די קרוב למנוע ה-V6 דיזל המשמש דגמים אחרים של ריינג' רובר ספורט ולנד רובר דיסקברי.

היתרון המסורתי של הריינג' היה לכל אורך השנים טמון במערכת מתלי האוויר שלו. וגם כאן המערכת הזו מופיעה בגרסתה העדכנית. המערכת הזו לבדה אחראית עם הרטנספורמציה של הריינג' מכרכרה עירונית מהודרת לפלח בולס רגבי עפר. מרווח הגחון נע על פני טווח של 16 ס"מ ממצב "גישה" עם מרווח גחון של 15 ס"מ ועד מצב של זחילת סלעים עם מרווח גחון עצום של 31 ס"מ. בהקשר הסלעים אציין שהריינג' מצוייד גם ב-LOW עם יחס העברה קצר ושימושי מאד בשטח ובשתי נעילות דיפרנציאל (למרכזי והאחורי) המפוקדות מחשב.

כראוי לכל כרכרה מהודרת גם לריינג' אתה תטפס למושב. דיגדוג כפתור התנעה והדיזל הגדול מתעורר לחיים, נסתר מאחרי שכבות של בידוד וספיגת רעשים. אני מאד נהנה לנסוע בעיר עם כלי רכב גבוה, ותנוחת הישיבה הגבוהה והמסורתית של הריינג' מקנה שדה ראיה מצויין להשתחל בעיר הצפופה. לא פחות חשוב – למי שזה חשוב – אפשר לראות די בקלות מי יושב מאחרי ההגה כשאתה יושב ולוגם אספרסו בבית הקפה על סיפה של מדרכה מקובלת.

איכות הנסיעה מצויינת, אפילו על האספלט השבור שבעיר, ואפילו שחישוקי 20 אינץ מוסיפים למראה אך פוגעים מעט בתחושת הריחוף לה ציפיתי. למרות המידות הריינג' מסתדר מצויין בעיר, קוטר הסיבוב שלו קטן במפתיע, וההתמצאות במרחב בזכות מערך המצלמות ההיקפי מעולה.

אחרי הס"ד העירוני יצאנו לכבישים הפתוחים, וכאן הריינג' הבריק. המנוע סובב בסל"ד נמוך עד כדי גיחוך- 1100 סל"ד ב-120 קמ"ש. תעלו את הסל"ד ל-1500 ותיאלצו להמציא תירוצים ממש משכנעים לשוטר התנועה שיתפוס אתכם. זמינות הכוח, והכמות שלו, מהממים וממכרים ולמרות שהריינג' שוקל 2580 ק"ג הוא יגיע ל-100 קמ"ש ב-7.5 שניות בלבד וישפיל בתאוצות ביניים כלי רכב רבים בעלי יומרה. ממש ענק קל רגליים. אילו אפשר היה לשייט אצלנו במהירות גבוהה מאד – הוא היה מסוגל לעשות זאת על פני יום שלם מבלי להעלות אגל זיעה יחיד על מצחו. בתנאים שלנו, הציב הריינג' צריכת דלק קמצנית של 11 קילומטרים לליטר ועם מיכל של 100 ליטרים זה אומר שתעברו כמעט 1000 קילומטרים בין תידלוקים. מדהים.

סיכום

מד החום החיצוני הראה 42 מעלות כשהנוף של הבקעה בואכה עמק הירדן זורם לו מחוץ לשמשות כפולות הזיגוג. בתוך הריינג', קריר ונעים, בקרת האקלים על 22 מעלות, אוויר קריר נושב דרך ריפודי האוקספורד מחסל כל סיכוי שחלילה כתם זיעה יכתים את חולצתי והתנועה זורמת מעיקול בכביש, למורד ומעלה.

למחרת החזרתי את הריינג' לסוכנות, מלנכולית החזרתי את המפתח לסוכן החייכן שחיכה לשמוע את דעתי – הרבה לא יכולתי לומר, רק עצב גדול על הפרידה ממכונית שרד מדהימה שיודעת לשנות צורה ולתת הרבה מאד במקומות שמכוניות פאר אחרות לא תעזנה לדרוך. שילוב מרשים של אומנות ומסורת, עם טכנולוגיה ומכאניקה מתקדמת. מהירה ומלהיבה אך גם חסכונית ושימושית.

מיליון שקלים זה המון כסף בכל קנה מידה – אבל הריינג' נמדד על סקאלה משל עצמו – וחשוב לזכור זאת כי מי שקונה אותו באופן יחסי יתאמץ פחות מאשר שהאדם הממוצע מתאמץ כשהוא קונה את ה-1.6 האוטומטית שלו. הכל יחסי.

מאת רוני נאק

פורסם במגזין שטח