התגלה מקווה מים עתיק ליד צרעה

מקווה טהרה מתקופת בית שני התגלה, בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות סמוך לקיבוץ צרעה.

החפירה גילתה מבנה רבוע שיש לו שלושה קירות מטויחים בשכבה דקה, דבר שאיפשר את אגירת המים . בפינה הותקנה תעלה, שניקזה את המים אל תוך המקווה, ונחשפה גם רצפה מטויחת, ממנה יורדות שלש מדרגות לכיוון מערב לעבר הפתחים החצובים בסלע.

מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, הארכיאולוג פבלו בצר, מסביר את חשיבות התגלית. "זו הפעם הראשונה שנחשף באזור הזה שריד מימי הבית השני. ידענו מהתלמוד וממקורות לא יהודיים שברכס הזה, כמו ברוב שפלת יהודה, היתה קהילה ענפה לפני 2000 שנה ועד חורבן בית המקדש בשנת -70 לספירה. למרות סקרים וחפירות רבים שקיימנו כאן, לא נתקלנו עד היום בשרידים מהתקופה הזאת". הארכיאולוג פבלו בצר ציין כי עדיין לא ידוע מה שם הישוב היהודי שאליו השתייך המקווה.

יורי ילון(ישראל היום) .

שיא חדש בבני ברק

בבית החולים "מעיני הישועה" בבני ברק, המטפל בעיקר ביולדות חרדיות, מסכמים עוד שנה מוצלחת ומרובת לידות. על פי נתונים שפירסמו אמש,בשנה האחרונה (תשרי עד תשרי), נקבע שיא חדש במספר הלידות, העומד על יותר מ-10.000. בשנים הודמות, אמרו בבית החולים, היה המספר נמוך יותר.

את המספרים המדויקים, הסבירו בבית החולים, לא ניתן לפרסם בשל איסור מצד הרבנים הטוענים כי "אין ברכה שורה אלא בדבר הסמוי מהעין". עם זאת, בביה"ח יודעים לומר כי החודש שעבר היה הפורה ביותר, במהלכו נולדו יותר מ-950 תינוקות, במהלך יום הכיפורים נולדו בביה"ח 30 תינוקות. ממצאי המעקב הרפואי שעורכים רופאי ביתה"ח זה כמה שנים, עולה כי הגידול במספר הלידות ביום הכיפורים לא נובע מהצום. מנהל אגף אמהות ונשים בביה"ח, ד"ר בני חן, אמר כי הנתון המרשים ביותר בסטטיסטיקה הזו הוא מספר הלידות הטבעיות:"שעור הלידות הטבעיות עומד על 89.5%", הסביר ד"ר חן,"רק 10.5 אחוז נולדו בניתוח קיסרי-פחות ממחצית מהממוצע הארצי.הסיבה לכך,היא המאמץ המיוחד שעושים הרופאים בשל המודעות הגבוהה לחשיבות הלידה הטבעית.

יהודה שלזינגר (ישראל היום )

הסכם בין יד ושם לארכיון בליטא

הסכם פורץ דרך בהנצחת השואה. יד ושם חתם לאחרונה על הסכם עם רשות הארכיונים הלאומית בליטא ובקרוב אף ייחתמו הסכמים חדשים עם הארכיונים הלאומיים באוקראינה ובבלרוס. במסגרת ההסכמים יצלם יד ושם עותקים של מסמכים רבים הנוגעים לתקופת השואה ונמצאים בארכיונים הממלכתיים בליטא, באוקרינה ובבלרוס.

צילום המסמכים והעברתם למוסד ההנצחה בירושלים יאפשר נגישות של חוקרים בישראל ובעולם אליהם ודרכם ניתן יהיה לאתר שמות של יהודים שנרצחו במדינות אלו בתקופת השואה ושמותיהם טרם אותרו. הפרויקט מתקיים הודות לתמיכת קרן ג"נסיס והקרן היהודית האירופאית.

"זהו הישג חשוב" אמר אתמול אבנר שלו יו"ר יד ושם, כי במקרים רבים התיעוד לרצח היהודים בשטחי בריה"מ לשעבר נמצא בתכתובות הבירוקרטיות המקומיות, מרמת ראשיות המדינה ועד הרשיות הכפריות של המדינות הכבושות.

יורי ילון (ישראל היום)

34 אנשים מוכנים לתרום כליה לדורית צפתי

המושבניקית מעין ורד חולה במחלה חשוכת מרפא ורק תרומה מהחי יכולה להציל את חייה. חפשו אותה בפייסבוק

34 תורמים אפשריים מכל רחבי הארץ פנו לדורית צפתי ממושב עין ורד והודיעו לה "אנחנו מוכנים לתרום לך כליה כדי להציל את חייך". הפניות הרבות הגיעו בעקבות הפרסומים בכלי התקשורת השונים לפני ראש השנה ובהמשך לקמפיין הפייסבוק שבני המשפחה הקימו לדורית.

בימים אלה בני המשפחה עוסקים בקביעת ראיונות אישיים עם הפונים ובהמשך יבוצעו גם בדיקות רפואיות כדי לבדוק התאמה, מתוך תקווה שבין הפונים יימצא האחד שיתאים ויוכל לתרום לדורית כליה ובכך להאריך את חייה.
בין הפונים יש נשים וגברים בגילאים שבין 20 ועד 50 העוסקים במגוון מקצועות, חלקם שכירים וחלקם עצמאיים.
דורית צפתי, 68, ממושב עין ורד היא אישה צנועה ומופנמת, כל כך צנועה ומופנמת עד כדי כך שרק מספר מצומצם של אנשים יודע שהיא חולה במחלת כליות קשה וזקוקה נואשות לכליה כדי להמשיך לחיות.

הקיבוצניקית לשעבר, תושבת עין ורד מזה ארבעה עשורים, נהגת האוטובוס שהסיעה מאות ילדים לבית הספר ולטיולים מידי שנה באוטובוס הצהוב של המועצה, חולה מזה זמן רב במחלת כליות חסוכת מרפא שהולכת ומחמירה, רק תרומה של כליה תוכל להציל את חייה. עכשיו החליטו בני משפחתה לצאת למסע ארוך שבסופו כך הם מקווים יימצא התורם שיעניק לאם המשפחה חיים.

דורית חולה במחלה תורשתית שפגעה כבר באביה ובאחיה שהלכו לעולמם ובשניים משלושת ילדיה. למחלה אין מרפא, היא פוגעת בכליות ויוצרת עליהן צלקות, אשר אט אט הולכות ומתגברות עד אשר הכליות יוצאות מכלל תפקוד.

מדובר בהליך ארוך שאורך מספר שנים, אך הסוף ידוע מראש – אם לא יימצא לדורית תורם היא תוכל להאריך חיים רק באמצעות טיפולי דיאליזה, אך אלה יחלישו את גופה וספק אם לאחר תחילת הטיפולים יוכל גופה לקלוט כליה חדשה.

בני המשפחה של דורית אינם יכולים לתרום לה כליה, חלקם נגועים במחלה והחלק האחר סובל מבעיות רפואיות אחרות שאינן מאפשרות לקבל מהם תרומה. המשפחה מחפשת תורם חי אשר יהיה מוכן להקריב כליה למען דורית, גבי הבעל מסביר: "אנחנו יודעים שמדובר במעשה אצילי, שאנחנו מבקשים למצוא דבר שאינו שיגרתי, אבל אנחנו מאמינים שיש בתוכנו אנשים שמוכנים להציל נפש אחת בישראל ולא תמורת בצע כסף אלא בשביל המעשה עצמו.התורם צריך לעמוד בשני תנאים, קודם כל להתאים מבחינה רפואית ואחר כך לעמוד במבחן של ועדת האתיקה של משרד הבריאות המבקשת לבחון שהתורם יודע בדיוק מה הוא עושה, כשיר לכך נפשית והעיקר שהוא לא עושה זאת עבור בצע כסף".

למעלה משני עשורים שדורית יודעת כי היא נגועה במחלה הנוראית. במשך שנים היא נמצאת במעקב רפואי, עוקבת בדאגה אחר ההתפתחות אך דואגת שהסביבה לא תחוש בכך. לפני מספר שנים האח של דורית נפטר מהמחלה "הוא כבר הגיע לרגע שבו נמצאה עבורו כליה, אך גופו כבר היה תשוש מטיפולי הדיאליזה הרבים והוא לא עמד בניתוח ההשתלה וזמן קצר אחר כך נפטר".

דורית נמצאת בתחתית רשימת הממתינים להשתלה מהטעם הפשוט שניתנת קדימות לכאלה שנמצאים זמן רב בתוך טיפולי הדיאליזה. כאן נוצר מצב אבסורדי, מצד אחד ברור לכל שדורית זקוקה להשתלה במהירות ואם תמתין זמן רב חייה בסכנה, מצד שני יש רבים לפניה בתור. זו הסיבה שבני המשפחה מחפשים תורם חי, אשר יכול לייעד את תרומתו לאדם ספציפי.

דורית נרגשת מאד לנוכח הפניות שהתקבלו: "מרגש אותי לראות שיש אנשים טובים באמצע הדרך שמוכנים לתרום לי איבר מגופם ולהציל את חיי מבלי שהיתה בניינו היכרות כל שהיא לפני כן, אין לי מילים להודות להם אני מתפללת ומקווה שבין הפונים יימצא גם התורם שיתאים לי רפואית. תודה גם לאותם מאות אשר מתקשרים לתמוך ולעודד, אכן עם ישראל אחים זה לזה".

חפשו את דורית בפייסבוק:
http://www.facebook.com/event.php?eid=231366420245978

המסורת נמשכת – מסע אופנועים למצדה 2011

החל מ-2002, בכל ערב ראש השנה יורדת קבוצה הולכת וגדלה של אופנוענים לצפות בזריחה בים המלח. השנה המסע ברוחו של טל שביט ורוכבים אחרים שאיבדנו בדרך

כתב: מערכת מוטובייק בשיתוף מנהלי פורום תפוז אופנועים   |  צלם: טל שביט, ז"ל

בואו נתחיל מהסוף – המסע, ברוחו של טל שביט ז"ל (בתמונה)  וחברים נוספים שאבדנו בדרך (רשימה בסוף הידיעה), יוצאלדרך אחרי סעודת ערב ראש השנה, בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי, כלומר בין ה-28 וה-29 בספטמבר 2011. היציאה מתחנת הדלק סיירים על כביש 4, לקראת 2:30 בלילה. הגעה צפויה למצדה לקראת 15: 5 בבוקר, כאשר הזריחה צפויה לקראת השעה 6:30 .

עכשיו בואו נדבר על המסע עצמו:

כמו תמיד, הכול מתחיל בתערובת בין שיגעון פרטי של מישהו לבין מקרה שקורה אם אפשר במקרה. הרכיבה של פורום האופנועים בתפוז למצדה בערב ראש השנה התחילה בקיץ 2002 כהתארגנות קטנה של כמה חבר'ה מפורום 8 של תפוז (פורום אופנועים). אפשר להיכנס לכאן ולקרוא את השרשור שאחרי הטיול הראשון. הרעיון היה לצאת לטיול לילי ובסופו לצפות בזריחה הראשונה של השנה. הרכיבה היתה מוצלחת למדי והחב'רה קבעו שייפגשו לאותו מסלול גם בשנה הבאה. יש אומרים שהיה זה נתנאל אוליבר ז"ל שהיה ההוגה העיקרי של הרעיון ויש שמדברים על התארגנות קבוצתית ספונטנית.

תיקון טעות: רק לאחר שנכתבה הפסקה שקראתם, הסתבר שיש טעות הסטורית בשיוך של הולדת רעיון המסע הלילי אל המצדה. הוגה הרעיון היה ירון שטייגמן, אף הוא מפורום תפוז אופנועים. רצה הגורל, שיום אחד לפני הנסיעה ירון נפצע בתאונת דרכים ולא יצא למסע. נתנאל אוליבר ז"ל אכן הוביל את שיירת הרוכבים בפועל – אך למען הדיוק ההיסטורי – היה זה ירון שטייגמן אשר הגה את הרעיון. מאחר ושטייגמן לא השתתף במסע הראשון, ואוליבר הוביל אותו – נותר הרושם שאוליבר ז"ל אכן הגה את הרעיון. כאמור, בתחקיר קצר שערכנו – הסתבר שלא כך הוא.

איש עדיין לא ידע שמתחילה כאן מסורת מפוארת וארוכת שנים. ב-2003, יצא המסע לפועל במתכונת רחבה יותר מאשר זו של 2002, אך עדיין לא נראו המוני רוכבים כמו במסעות האחרונים. לקראת ראש השנה  2004  היה זה אך טבעי שהמסע ישוחזר ויצא במסלול ובמתווה הקבוע. שימו לב למילה "קבוע".  זו שנה שלישית שהמסע עומד לצאת לדרך  ובהחלט עומד באוויר ריח של הולדתה של מסורת.

אלא מה, ב- 3 ביולי 2004 קרה אסון. נתנאל אוליבר, אחד מהחבר'ה שהובילו את הטיול המקורי, נהרג בתאונת אופנוע יחד עם חברתו שקד דוידוב ברמת הגולן. למרות האסון ואולי דווקא בגללו, הרכיבה בשנת 2004 התקיימה בסופו של דבר והפכה למסע לזכרם של נתנאל אוליבר  ושקד דוידוב. הפעם הצטרפו כבר רוכבים רבים למרות הארגון הספונטני והמהיר.

בשנים שלאחר מכן המשיך המסע להתקיים מידי שנה בעידודם ואירגונם של גולשים בפורום תפוז אופנועים ומנהלי הפורום. התחלפותם של מנהלים בפורום ופרישתם של גולשים ותיקים לא שינתה, והטיול המשיך להתקיים שנה אחרי שנה, כשבכל פעם גדלה ההיענות ומספר המשתתפים הלך וגדל. קבוצות רוכבים מהצפון, מירושלים, מהדרום וגם קבוצות של רוכבים איטיים יותר כולל חברים מפורום הקטנועים של תפוז החלו להצטרף. בנוסף, רוכבים רבים שלא היו בעלי אופנוע באותה תקופה וכן בעלי משפחות המשיכו להגיע למצדה גם ברכב, כך שמספר המצטרפים הלך וגדל מדי שנה. בשנת 2010 הגיעו לרכיבה למעלה מ- 1500 רוכבים ורוכבות (!!!) על מגוון עצום של כלים דו-גלגליים, בתוכם ניתן למנות את רוב המועדונים, קבוצות הרכיבה, קבוצות מטעם היבואנים השונים ועוד.

בנוסף, בשנים האחרונות ביוזמתם של מנהלי הפורום מספר יבואנים לקחו על עצמם את עניין הסבסוד של רכב חילוץ וליווי, ואף הקמת דוכן לשתיה קרה וקלה, קפה ותה חמים, וכן כיבוד קל כיד המלך.

לצערנו, עם השנים הפורום איבד חברים נוספים בתאונות דרכים ולכן הוחלט שהטיול יוקדש לכל חברי הפורום שנהרגו. בתחילת 2011 איבדנו בתאונת דרכים את טל שביט ז"ל, עיתונאי רכב, מייסד מוטו ומבכירי העיתנאות הדו-גלגלית בארץ. טל שביט ז"ל היה גולש פעיל מאוד בפורום ומשתתף קבוע במסע ראש השנה למצדה, כשתמונותיו המצויינות ליוו את חברי הפורום בשנים האחרונות.  גם אם הרכיבה השנה לא תוקדש לו באופן רשמי, אין ספק שהשנה המסע הוא בסימן של "מצדה ראשון בלי טל שביט ז"ל".

כיום, הרעיון מאחורי המסע לא השתנה בהרבה מהייעוד המקורי. רכיבה בקצב המתאים לכל סוגי הרוכבים, בלי השתוללויות, מתאים לרוכבים חדשים ומנוסים כאחד, צעירים ומבוגרים, אופנועים או קטנועים בנפחים כאלה ואחרים. אין ספק, המסע למצדה הפך כבר מזמן למסורת של ממש בפורום תפוז אופנועים בפרט ובקרב קהילת האופנוענים בכלל. בשנה שעברה, כאמור, השתתפו במסע כמות גדולה מאוד של רוכבים ורוכבות.

המסע, כאמור יוקדש לזכרם של טל שביט ז"ל ורוכבים אחרים אשר איבדנו בדרך. הוריו של טל שביט יחכו ככל הנראה בנקודת ההגעה במצדה כדי לפגוש את הרוכבים.

בנוסף, יוקדש המסע לזכרם של:

נתנאל אוליבר ז"ל (בתמונה, Natla בפורום) – אירגן והשתתף בטיול המקורי.  אוליבר היה אושייה מוכרת בעולם הדו גלגלי, גולש פעיל מאוד בקהילה הדו גלגלית האינטרנטית ואף כתב מספר ידיעות חדשותיות עבור אתרי חדשות אופנועים. נהרג ב –  03.07.04  עם חברתו שקד דוידוב בתאונה ברמת הגולן והיה בן 26 במותו. יהי זכרו ברוך (שרשור שנכתב לזכרם).

גילי ברקאי ז"ל ( luthien1 בפורום) – ברקאי ז"ל היתה גולשת מוכרת בפורום ורבים שם היו חבריה, אף שמיעטה יחסית לכתוב בו. ברקאי ז"ל נהרגה ב-26.11.05  בעת שהיתה מורכבת על ידי ידיד מהפורום. רכב שהתפרץ מהשוליים פגע בהם, היא היתה בת 26 במותה. מאז התאונה, אחיה עמית ברקאי החל להיות פעיל במלחמה בתאונות הדרכים והוא מתמיד בכך גם היום. יהי זכרה ברוך.

    גילי ברקאי ז"ל

ארנון נויפלד ז"ל (Ducati999 בפורום) – נויפלד ז"ל זכה באופנוע בהגרלה של חברת דוקאטי העולמית. אדם משכיל שהיה ידוע כרוכב זהיר ושקול, בעל תואר דוקטורט שפירסם מאמרים רבים במגזינים בנושא מדע.הוא נהרג בתאונה ב – 19.05.07 בעת שרכב התפרץ מדרך עפר ופגע בו.ארנון היה בן 37 במותו והשאיר אחריו אישה ו – 2 בנות. יהי זכרו ברוך.

מנהלי פורום אופנועים מבקשים להודות לאופנוגרר שמעמיד רכב חילוץ וגרירה לשירות הרוכבים ולרמי ביטוחים ופרפר אשר תורמים את הכיבוד. 

הישג ישראלי באליפות אירופה בשיט

הישג נהדר ללי קורזיץ באליפות אירופה בשייט שנערכה בבורגס. הישראלית סיימה שנייה בשיוט המדליות, ואף על פי שלא הצליחה לסגור את הפער מסופיה קלפצ'קה מפולין, התנחמה במדליית הכסף שאותה הבטיחה כבר שלשום.

קורזיץ תתוגמל על ידי הועד האולמפי ב- 35 אלף שקלים ומאמנה בן פינקלשטיין יזכה במחצית מהסכום. מעיין דוידוביץ סיימה עשירית, ליאור שמעוני במקום ה- 27 ונעמי כהן סיימה במקום ה-34.

שחר צוברי סיים שמיני בלבד את השיוט האחרון ופיספס בגלל שתי נקודות את מדליית הארד. הוא התנחם במקום הרביעי בדרוג הכללי, ארבעה מקומות מעל נמרוד משיח, יריבו בקרב על הכרטיס לאולימפידת לונדון 2012.

והישג נהדר לגלישה הנשית נרשם גם באליפות הנערות שבה זכתה לורה קישון במדליית הארד.

(ישראל היום )

נחשפו שרידי מבצר

שרידי מבצר ובית מרחץ מהתקופה האיסלמית הקדומה, (בין המאה -8 למאה ה-12 לספירה), נחשפו בחפירות הארכיאולוגיות בשונית של יבנה-ים, בסמוך לנחל שורק. יבנה-ים היתה עיר נמל חשובה מתקופת הברונזה ועד ימי הביניים. בעונות הקודמות של החפירות נחשפו שטחים רבים באתר שכללו מבני ציבור,מרחצאות, וילות למגורים בתי מלאכה ומחסנים.

לדברי פרופ' משה פישר מהחוג והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, העומד בראש הפרויקט וניהל את החפירה עם איתמר טקסל מהחוג לארכיאולוגיה, תוצאות החפירות הנוכחיות "מאמתות את ניצול הבלתי פוסק של המקום לאורך השנים".

אילן גטניו (ישראל היום)