2011 -שנת שיא בתרומות אברים בישראל

שנת 2011 היתה שנת שיא במספר המשפחות שהסכימו לתרום איברים. מדובר ב-89 משפחות שהסכימו לתרום והעניקו למעשה חיים ל- 261 חולים.

זאת לעומת 60 משפחות שהסכימו לתרום איברים בשנת 2010. כך עולה מדו"ח פעילות המרכז הלאומי להשתלות לשנת 2011. עוד עולה מהדו"ח כי 384 ניתוחי השתלות התבצעו בשנת 2011 מנפטרים ומתורמים חיים.מדובר במספר ההשתלות הגבוה ביותר מאז הקמת המרכז,לעומת  228 השתלות ב-2010. כמו כן,2011 היתה השנה הראשונה שבה חלה ירידה במספר הממתינים להשתלה, עם 1,117 ממתינים בתחילת 2011 לעומת 1,041 בתחילת 2012. כמו כן, בשנת 2011 חתמו על כרטיס "אדי" מספר שיא של 69,710 מצטרפים חדשים.
 
זיוה מוגרבי-קובני (ישראל היום)

משרד הבריאות יממן הוצאת שתלי סיליקון דולפים

לפני שבועות ספורים, שקלו במשרד הבריאות לממן את הוצאת שתלי הסיליקון מסוג PIP לנשים שבגופן השתלים המסוכנים, אולם אתמול החליטו במשרד הבריאות -המימון להוצאת השתלים רק במקרים בהם ימליץ רופא שיש חשש לדליפה.
בחוזר שהוציא אתמול ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, הד"ר חזי לוי, אל מנהלי בתי החולים וקופות החולים, נאמר כי מימון הניתוח וימי האישפוז כלולים במסגרת סל הבריאות ויתבצעו בבתי חולים ציבוריים במימון קופות החולים, באותו ניתוח יוכלו הנשים להחליף את השתלים בשתל אחר, אולם ייאלצו לשאת במימון השתל החדש.
ההערכה היא שבישראל  כ-870 נשים שבגופן הושתלו שתלים מסוג PIP.
בימים אלו פונה משרד  הבריאות לבתי החולים הפרטיים שבהם בוצעו ניתוחי השתלה כדי לאתר את הנשים,במקביל מתבקשות הנשים שעברו הגדלת חזה עם שתלי סיליקון PIP ונותחו בבתי חולים פרטיים לגשת לרופאים  שניתחו אותן או לבתי החולים הציבוריים, ולעבור בדיקה כללית ובדיקת הדמיה באולטרה-סאונד במימון המדינה.

במקרה שקיים חשש לדליפה,מומלץ לאישה להוציא את השתלים.

זיוה מוגרבי-קובני (ישראל היום)

רצים בתחתונים

עמותת "צו מניעה", הנלחמת בסרטן המעי הגס, קיימה ביום שישי את מרוץ התחתונים הראשון בארץ,להעלאת המודעות למלחמה בסרטן המעי הגס.

באירוע השתתפו כ- 400 רצים שלגופם תחתונים בלבד,עם הכיתוב "תזיזו ת'תחת ורוצו להיבדק".
 
ליאור נוביק (פוסט)

פריצת דרך בניתוחי הלב

בשורה לחולי הלב: לראשונה בישראל בוצעה במרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע, השתלה של מסתם לב ללא תפרים, בטכנולוגיה רפואית מתקדמת וחדשנית.

מדובר במסתם לב חדשני מסוג "אינאייבל" (ENABLEׂ), של חברת מדטרוניק, המושתל ללא צורך בתפרים. המסתם מיוצר מרקמת לב סוס, המצטיינת בחוזק ובדקות, ומקופל בתוך "כלוב" של סטנט העשוי מתכת חכמה מסוג ניטינול (ניקל טיטניום). המבנה היחודי של המסתם מאפשר השתלה ללא צורך בתפירה המסורתית, המבוצעת בהשתלת מסתמים רגילים.

פרופ' גדעון סהר, מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה בסורוקה, ציין את יתרונות השימוש במסתם החדשני:"ייחודה של הפרוצדורה הניתוחית הוא בהשתלת מסתם ללא צורך בתפירה כירורגית. שימוש במסתם הזה מקצר את משך הניתוח, את זמן החסימה של אבי העורקים הנדרשת במהלך הניתוח, ואת זמן חיבור החולה למכונת לב-ריאה. הקטנת זמן חסימת אבי העורקים עשויה למזער את מידת הסיבוכים הקשורים בתהליך מסוג זה", אמר פרופ' סהר,שהוסיף כי "המסתם החדשני יאפשר לנו להרחיב את מספר ניתוחי הלב בגישה זעיר-פולשנית,הכוללת חתך קטן לעומת ניתוח פתיחת בית החזה.

בשל המבנה הייחודי של המסתם, ניתן להקטין את קוטרו ולמקם אותו בדיוק מרבי באבי העורקים,דרך חתך מזערי בדופן בית החזה. התוצאה היא מסתם אאורטלי תותב, המקובע ללא תפרים ומחליף ומדמה את תפקיד את תפקוד המסתם הטבעי של החולה.

לדברי פרופ' סהר,מחלות של המסתם האאורטלי (היצרות המסתם או אי ספיקה שלו) הן השכיחות ביותר בקרב מחלות מסתמיות,"בשל העלייה המתמדת בתוחלת החיים, במדינות מערביות קיימת עלייה בשכיחות המחלה שהיא תלוית גיל. בארה"ב, אחד מכל שמונה אנשים מעל גיל 75 סובל מהיצרות בינונית עד קשה במסתם האאורטלי. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-1.600 חולים חדשים הסובלים ממחלה של מסתם אבי העורקים. חולים המתאמים להשתלת המסתם החדשני הם מועמדים להחלפה של מסתם אבי העורקים הטבעי שלהם, בשל מחלה מתקדמת של המסתם.

שני גברים מאשקלון ומאילת, עברו לאחרונה בסורוקה את הניתוח בהצלחה. את הניתוח ביצעו, פרופ' גדעון סהר, ד"ר מנחם מצא, סגן מנהל המחלקה, וד"ר אורן לברן.

גדי גולן (ישראל היום)

עיקרי ההסכם עם המתמחים

אחרי כמה חודשים של דיונים וישיבות אין קץ, הגיעו המתמחים להסכם עם האוצר. אמנם המתמחים בבתי החולים בילינסון ושניידר בפתח-תקוה ימסרו את החלטתם הבוקר יום רביעי, אך עם מרבית המתמחים ביתר בתי החולים קיבלו את ההסכם צפויים גם שני בתי החולים האלו ללכת בעיקבותם.

ואלו שבעת עיקרי ההסכם:

מענק של 20 אלף שקל (בסיום שלב א' של ההתמחות)

מענק של 40 אלף שקל (בסיום שלב ב' של ההתמחות)

יום מנוחה לאחר תורנות סוף שבוע,בנוסף ליום המנוחה הקבוע לאחר תורנות.

שש תורנויות בחודש בלבד (במקרה של חריגה, תינתן תוספת של מאות שקלים למשכורת החודשית)

שירות הסעות לבתי החולים בסופי שבוע (במשותף עם האחיות )

בתחילת 2015 תבחן ועדה משותפת את יישום ההסכם,במידת הצורך תכניס בו עידכונים.

בתקופה זו הרופאים לא יוכלו לשבות.

* ההסכם טרם פורסם רשמית,והמידע מתבסס על שיחות עם מתמחים שעיינו בו.

גלי ברקוביץ-סלוצקר(פוסט) ויהודה נחשון (רק דברים טובים)

אפליקציה לצנתור

צנתור בשידור חי. טכנולוגיה מתקדמת וראשונה מסוגה בעולם, שפותחה עבור מכון הצינתורים בביה"ח בילינסון, מאפשרת לחולה ולבני משפחתו לצפות בצינתור לב על גבי מסך האייפד.

את הפיתוח המיוחד יזם פרופ' רן קורונובסקי, מנהל המכון לצינתורי לב במערך הקרדיאולוגי של המרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון השרון) כדי לאפשר לחולה ולבני משפחתו לצפות בכל החומר הרפואי שנאסף במהלך הצינתור.

"זוהי סנונית ראשונה המבשרת על עידן חדש של רפואה. במקום להסביר למטופל ולבני משפחתו באקרובטיקה של מילים מה זה צינתור ומה ביצענו במהלך הפעולה, אני מציג באמצעות האייפוד את ההליך הרפואי באופן חזותי מפורט, ברור, חד ומקצועי", מסביר פרופ' קורונובסקי.

לדבריו ,"זו חוויה מסוג אחר המאפשרת "ליצור" רפואה בגובה העיניים, באמצעות חווית השימוש באייפוד, השיח עם המטופל משתנה ואף הופך עניני יותר, אין צורך להשתמש במגוון תיאורים ותרשימים והמטופל יכול להתעמק ב"מה" במקום ב"איך".

בבית החולים בינלינסון מציינים כי מעבר לסיוע למטופל בהבנת התהליך שעבר האפליקציה מאפשרת התיעצות של הצוות הרפואי ממחלקות שונות בכל מקום ובכל זמן, וכן ביצוע מדידות ובדיקת ערכים ישירות על מסך המכשיר.

עוד מוסיפים רופאי ביה"ח, כי צינתור הלב הוא פעולה רפואית המספקת מידע מדויק ומפורט לגבי פעילות הלב ומצב העורקים המזינים אותו. המידע המושג, לדבריהם, עוזר לאבחן במדויק את הבעיה ובכך לבחור את הטיפול המתאים ביותר.

האפליקציה החדשה, פרי שיתוף פעולה של בית-החולים עם חברת -(MCKESSONׂ), מאפשרת כעת למצנתר להציג למטופל ולבני משפחתו את ההליך הרפואי שעבר בצורה קלה ומקצועית והאופן חזותי.

"באמצעות האפליקציה נקלט המידע הנאסף במהלך הצינתור, החל מהליך של ניטור ומדידת לחצים בתוך הלב והזרקת חומר ניגוד לצורך הדגמת כלי הדם, ועד הרחבת עורקים כליליים על ידי בלון, התוכנה מאפשרת להציג למטופל גם חומר הדרכה ומידע נוסף לפני ואחרי ההליך הרפואי מבלי שהוא יצטרך לקום ממיטת חוליו", מסביר פרופ' קורונובסקי.

לדבריו,בעקבות פיתוח זה נראה בעתיד הקרוב יישומים נוספים בעולם הדימות:רנטגן,CT ,MRI, ועוד.

זיוה מוגרבי-קובני (ישראל היום)

לחיות בישראל – סגולה לאריכות ימים

אם למישהו היה ספק, אז כדאי לחיות בישראל.

לפי דו"ח עולמי של ה-OECD, ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם בתוחלת החיים-לפני שבדיה, קנדה ואפילו לוקסמבורג.

לפי הדו"ח ההשוואתי שפורסם אתמול וכולל את 34 המדינות המפותחות בעולם, בשנת 2009, עמדה תוחלת החיים בישראל על 81.6 שנים, כשנתיים יותר מהגיל הממוצע במדינות ה-OECD, שעמד באותה השנה על 79.5 שנים. עוד עולה מהדו"ח כי נשים בשנת 2009 חיות יותר מגברים, כך שגברים חיים בממוצע 79.5 שנים בעוד נשים חיות בממוצע 83.5 שנים.

מובילת הדירוג העולמי היא יפן, עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר של 83שנים, אחריה שוויץ 82.3, ספרד 81.8, איטליה 81.8 וארה"ב שנמצאת במקום ה-26 עם תוחלת חיים של 78.2. סוגרת את הטבלה טורקיה עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר בארגון, עם 73.8 שנים.

על פי הדו"ח, במרבית מדינות ה- OECD חלה עלייה משמעותית בתוחלת החיים וזאת לאחר ששעור תמותת התינוקות ירד משמעותית. הבשורה הטובה היא שתמותת תינוקות בישראל היא מהנמוכים ביותר בעולם, (3.8 ל-1.000 לידות, לעומת 4.4 בממוצע הכללי).  נתונים נוספים לגבי ישראל מראים כי חלה ירידה גם בשיעור התמותה ממחלת הסרטן, אף שמחלה זו נחשבת לסיבת המוות הראשונה במדינה, העלייה בתוחלת החיים נרשמה למרות שההוצאה לנפש -הפרטית והציבורית-על הרפואה בישראל היא מהנמוכות בעולם.

למרות הנתונים המשמחים לגבי תוחלת החיים, מצבה של ישראל בתשתיות רפואיות מעלה תמונה עגומה ,כאשר מספר המיטות לאשפוז עומד על 2 מיטות ל-1.000 תושבים, לעומת 3.5 מיטות בממוצע הכללי. מצבה של ישראל לא טוב גם בכל הנוגע לטיפול באסתמה ובמחלות ריאות נוספות אולם קיים שיפור משמעותי בטיפול במחלות כרוניות.

זאב קליין,וזיוה מוגרבי-קובני (ישראל היום)