Category בריאות

לראשונה בישראל, סטודנטים לרפואה צפויים לעבור חלק מהכשרתם הקלינית במרפאות הקהילה. הסכם ברוח זו צפוי להחתם היום בין האונברסיטה העברית בירושלים, בית החולים האונברסיטאי הדסה , ושרותי בריאות כללית.

על פי ההסכם כמה  ממרפאות בריאות כללית במחוז ירושלים יהפכו למרפאות אקדמאיות , ויסונפו לבית הספר לרפואה, במטרה לאפשר קבלת סטודנטים , בנוסף כמה  מהרופאים במרפאות יקבלו מנויים אקדמיים באונברסיטה העברית ,דבר שיגרום להעלאת רמתם המקצועית.

פרופסור ערן לייטרסדורף, דיקן הפקולטה לרפואה באונברסיטה  העברית, הסביר כי "כיום כמחצית מהטיפול הרפואי הישראל מתבצע בקהילה, לכן יש חשיבות רבה להכשרת הסטודנטים המסגרת זו".

לימור ניסני – שושני (פוסט)

אף לא אחד אוהב להמתין שעות ארוכות במסדרונות בית חולים לבדיקה רפואית שעליה הוא אף נדרש לשלם מחר גבוה.יש כאלו שמצאו פתרון יחודי לאי הנעימות שבהמתנה המייגעת, וגם חסכו כסף רב.
אנשים הזקוקים לבדיקת ct קרדיאלי (סוג של צילום ומיפוי לב) גילו, כי מחירי הבדיקה בבית חולים זיו בצפת נמוך כמעט ב-50% ממחירה של אותה בדיקה במכונים הפרטיים ובתי החולים המרכז הארץ. בשקט, בשקט המידע הזה קיבל כנפיים , ולאחרונה עלה מספרם של תושבי המרכז המגעים לצפת והופכים את יום הבדיקה ליום של כייף ולבילוי בחיק הטבע בגליל. מיכל ומתי בר- לב מאשדוד, באו בעקבות המלצה של חברים, "חברים שגרים בצפון ועברו את הבדיקה המליצו לנו על הטיפול המהיר, על מקצועיות של הצוות ובעיקר על המחיר.לא חשבנו הרבה, התקשרנו להזמין תור ואחרי יומיים באנו מאשדוד עברנו את הבדיקה , טיילנו בסימטאות העיר העתיקה חגגנו במסעדה טובה, והפכנו את יום הבדיקה ליום של כייף.
עכשיו מתכוננים הזוג בר-לב לעודד חברים נוספים להגיע לבית החולים זיו בצפת על מנת לעבור בדיקות. עבור הבדיקה שלנו דרשו במרכז 2000 שקלים, בזיו המחיר נמוך בחצי, מסביר ד"ר אוסקר אמבון, מנהל המרכז הרפואי זיו. הוזלת הבדיקה היא חלק מהחלטה אסטרטגית שנועדה לאפשר נגישות יתר לאנשי מקצוע מעולים למספר רב יותר של נבדקים.
פרופסור אלון מרמור, מנהל המחלקה הקרדיולוגית בזיו, אמר כי את בדיקת ה CT הקרדיאלי, מומלץ לעבור ה מגיל 40, בקרב אותם אנשים עם סיכון בינוני או מוגבר להתפתחות מחלת לב .
הסריקה נמשכת שמונה שניות ואינה מצריכה הרדמה. גילוי מוקדם של טרשת עורקים עשוי להציל ממות .

דני ברנר (ישראל היום)

בית הדין הארצי לעבודה קבע בסוף השבוע האחרון תקדים, לפיו אין מניעה שטיפולים אלטרנטיבים יוכרו כטיפולים רפואיים ויממנו עבור מבוטחי קופות החולים על ידי המוסד לביטוח לאומי. בית הדין קיבל את ערעורו של נפגע תאונת עבודה, לאחר שבית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו שהמוסד לביטוח לאומי יממן עבורו טיפולים משלימים.
עם זאת, השופטים קבעו קרטריונים, לפיהם לא כל טיפול אלטרנטיבי יחשב כטיפול רפואי שיזכה במימון על ידי המוסד לביטוח לאומי, והורו לבית הדין האזורי לעבודה לחזור ולדון בבקשתו של המערער, על פי אותם קריטריונים. התובע נפגע בשנת 1985 בתאונת דרכים בזמן עבודתו, הפך לנכה ונזקק לכסא גלגלים, כחלק מטיפוליו שלח אותו רופאו לדיקור ושיאצו, אותם נאלץ לממן מכיסו. בפסק הדין כתבו השופטים כי "לאור המעמד שרוכשת לה הרפואה המשלימה כרפואה מודרנית, לצד הרפואה הקונבנציונלית, גוברת גם ההכרה בחובתם של הרופאים מתחום הרפואה הקונבנציונלית ליידע את החולים על טיפולים משלימים"

ליאור נוביק (פוסט)

חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא, מדווחים על טיפול ניסיוני פורץ דרך, בחולי סרטן העור מסוג מלנומה, שלא צלחו את כל הטיפולים התרופתיים המקובלים ונותרו להם חודשים ספורים לחיות. הטיפול המשתמש בתאי המערכת החיסונית של החולים, הצליח להביא במחצית מהמקרים לתהליך של נסיגת הגידול או היעלמותו המוחלטת.
הממצצאם שרוכזו במכון "אלה לטיפול ומחקר במלנומה וסרטן העור":בשיבא, מסכמים טיפול ניסיוני שבוצע בשנים האחרונות בחולי סרטן גרורתי מסוג מלנומה .הנתונים נאספו במשך שנתיים וחצי מנובמבר 2007 ועד יוני 2010
הטיפול ניתן כמוצא אחרון ל 29 חולים שהוגדרו סופניים,שכשלו בשלבי טיפול קודמים-כמו ניתוח להסרת הגידול ותרופות כימותרפיות ואחרות. התוצאות היו דרמטיות :כמחצית מהחולים הגיבו לטיפול, נשארו בחיים ושבו לתפקד.הטיפול ניתן באישור ועדת הלסנקי למחקרים בבני אדם בשיבא ומשרד הבריאות,ומוצע רק לחולים הקשים ביותר הסובלים מגרורות מפושטות לאחר כישלון טיפולים קודמים. מלנומה נחשבת לאחד מסוגי הסרטן הקשים, ובשלבים מאוחרים מערבת גרורות באיברים רבים בגוף, בניגוד לסרטן המעי הגס למשל השולח גרורות בעיקר לכבד.בנוסף כמחצית מחולי המלנומה הגרורותית הם צעירים ותוחלת החיים עומדת על ששה עד שמונה חודשים בממוצע, מסביר פרופסור יעקב שכטר מנהל מכון אלה וסגן מנהל המערך האונקולוגי בשיבא.
הטיפול החדשני מתבצע באמצעות תאים שמקורם במערכת החיסונית של החולה ,תאים אלו משמשים חומרי ריפוי מונחי מטרה,המוצאים מאחת הגרורות של החולה , עוברים גידול והתרבות בתנאי מעבדה ,ובהמשך מוחזרים לחולה במטרה לתקוף את הגרורות .כשבוע לפני תום תהליך ההתרבות ,עובר החולה טיפול כימותרפי אגרסיבי במטרה להוריד את המערכת החיסונית הטבעית שלו לרמה הקרובה לאפס.
בצורה זו התאים שעברו התרבות במעבדה ייקלטו בגופו בקלות , מבלי שיעוכבו על ידי המערכת החיסונית. כשבוע לאחר הטיפול הכימותרפי שהחולה עדין באשפוז, אוספים את התאים שגודלו במעבדה למנה מרוכזת, והיא ניתנת לחולה בטיפול חד פעמי כנוזל לבנבן בעירוי לוריד. במקביל ניתן לחולה טיפול בחומר "אינטרלוקין 2" להפעלת המערכת החיסונית.
התאים המוחדרים לגוף כבר מכירים את הגרורות של הגידול הסרטני , לכן הם נעים בגוף כטילים מונחים לעבר הגרורות ומפרקים אותם, מתאר פרופסור שכטר. לאחר הרס תאי הגרורות , תאי דם לבנים המכונים מקרופאגים מפרקים את את שיירי הגרורות, והופכים אותם לפסולת , במקביל מתאוששת המערכת החיסונית של החולה במשך שבועיים עד שלושה, עד שחרורו המיוחל הביתה .כעבור חודש נשלחים החולים לצילום סי. טי. כדי לבחון אם הגיבו לטיפול.
צוות החוקרים מדווח כי 48% מהמטופלים הגיבו לטיפול הנסיוני מתוך 29 חולים שעברו את הטיפול,שלושה הגיבו באופן מלא , והגידול הסרטני כולל הגרורות נעלמו מגופם כחודש לאחר הטיפול, 11 נוספים הגיבו באופן חלקי , אך עדיין חיים ושבו לתפקד . המטופל הראשון שהגרורות נעלמו לחלוטין מגופו כבר חי למעלה משנתיים לאחר הטיפולים ושניים נוספים חיים 16 ו-10 חודשים. לפי נתוני רישום הסרטן במשרד הבריאות ,בשנת 2008 אובחנו 1,300 חולים חדשים בסרטן העור מסוג מלנומה ,
הטיפול הניסיוני פותח בעשור האחרון במכון הלאומי לסרטן (nci ) במרילנד בארה"ב ובית החולים שיבא הוא המרכז השני בעולם המפתח ומיישם את הטיפול.
בימים אלו עמלים בשיבא על הרחבת הטכנולוגיה לטיפול בסוגי סרטן אחרים , ביו היתר לסרטן הכליות בשלב הסופני . לכל סוג סרטן יש לפתח שיטות יחודיות מסביר ד"ר טרבס.

שלבי הטיפול:
1. חולה הסרטן עובר ניתוח להצאת אחת הגרורות שניתן להסרה בקלות יחסית
2. הגרורה מועברת למעבדה ושם מבודדים ממנה תאים מיוחדים של המערכת החיסונית
3. במשך 3-4 שבועות מתרבים תאי הtil במעבדה עד לרמה גבוהה פי אלף מכמותם המקורית
4. החולה מתאשפז ועובר טיפול כימותרפי אגרסיבי להורדת פעילות המערכת החיסונית שלו
5. שבוע לאחר הכימותרפיה החולה מקבל בעירוי לווריד את התאים שהתרבו במעבדה .
6. התאים שהוחדרו לגוף פועלים כ"טילים מונחי מטרה,נעים לעבר הגרורות ומפרקים אותם

דן אבן (הארץ)

מחקר חדש בבריטניה עשוי להקל את הבדיקות לזהוי אוטיזם בקרב ילדים. כיום מבוססת הדיאגנוזה של התסמונת על שורה של מבחני תקשורת, אינטרקציה חברתית וכישורי דמיון, שמאפשרת זהוי אוטיזם בקרב ילדים בגילי שנה עד שנתיים, "טביעת אצבע" כימית שגילו חוקרים מאוניברסיטת אימפריאל קולג' שבלונדון, עשויה לשמש ליצירת בדיקת שתן פשוטה לזהוי אוטיזם בשלב מוקדם בהרבה, ובכך לקדם את הטיפול בתסמונת. עם זאת, לדברי החוקרים פיתוח בדיקת השתן עשוי להמשך שנים.
הטיפול באוטיזם משתפר ככל שהתסמונת מזוהה בגילאים צעירים יותר , אולם כיום נדיר לזהות את קיומה לפני גיל שנה וחצי או שנתיים.לדברי ג'רמי ניקולסון, שעמד בראש צוות המחקר " אם ניתן לזהות ילדים שנמצאים בסיכון בשלב מוקדם בהרבה באמצעות בדיקה כימית, במקום באמצעות בחינת התנהגות (האוטיסטית) בהתגלמותה המלאה, נוכל להביאם לטיפול בשלב הרבה יותר מוקדם.
צוות המחקר של ניקולסון בדק 38 ילדים עם אוטיזם ואת אחיהם ואחיותיהם שאינם סובלים מהתסמונת, בנוסף ל 34 ילדים ללא התסמונת שאינם קרובי משפחתם, בדיקות ספקטרוסקופיה של שתן הנבדקים העלו כי לילדים הסובלים מאוטיזם ישנו הרכב כימי ייחודי.
פרופ' אסתר דרומי , חוקרת התפתחות תקינה ולקויות על הרצף האוטיסטי מאוניברסיטת תל- אביב, מסבירה כי "מתקיים כיום מחקר מאד אינטנסיבי בתחום הרפואי, שמנסה לבחון היבטים רפואיים שונים המופיעים בשכיחות גבוהה בקרב אוכלוסיות עם לקות על הרצף האוטיסטי". לדברי פרופ', דרומי חשוב לבדוק את ההשערות לגבי ממצאים נוירוביאולוגים וממצאים ביולוגיים, תוך כדי השוואה לאחים ולבני משפחה נוספים.

אסף שטול-טראורינג ("הארץ")

כשלוש שנים לאחר שהתקבל בכנסת חוק דם טבורי, אושרה ביום שני בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות העברת התקציב למימונו.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, הודיע כי 1,000 מנות דם טבורי מדי שנה, בעלות שלושה מליון שקל, יממנו מתקציב המדינה, מתוך שאיפה להגדיל את המאגר, שיכיל עד 15-20 אלף מנות.
כיום פועלים בישראל ארבעה בנקים ציבוריים שבהם מוקפאות מנות דם טבוריות, הדם עומד לרשות הציבור הארץ ובעולם במקרי חרום.
כמות הדם השמורה במאגרים עומדת כיום על 6.000 אלפים מנות בלבד,פרט לכך, קיימים בנקים פרטיים שבהם,תמורת תשלום גבוה, ניתן לשמור את הדם לשימוש בני המשפחה התורמת ויוזמי החוק, שר התקשורת משה כחלון והעמותה הישראלית למען בנק ציבורי לדם טבורי,בירכו על אישור התקציב ומסרו כי הגדלת המאגר תיתן תקוה לחיי אלפי חולי סרטן ומחלות דם שונות, הזקוקים להשתלת מח עצם.

לימור ניסני-שושני ("פוסט")

מהפכת הביציות יוצאת לדרך בתוך תשעה חודשים /זאת לאחר החלטת הכנסת שאישרה אתמול סופית את חוק הביציות. החוק יאפשר לנשים צעירות בישראל לתרום ביצית תמורת כסף,לזוגות הסובלים מבעיות פריון, וישים קץ לשוק תרומת ביציות בחו"ל, המגלגל מיליוני שקלים בשנים האחרונות.
הכנסת אישרה אתמול את החוק בקריאה שניה ושלישית,לאחר עיכוב של שנים בכנסת ובממשלה. החוק, שיכנס לתוקפו בתוך תשעה חודשים מסדיר לראשונה בישראל את האפשרות של נשים ישראליות בריאות, בגילאי 20-30, לתרום ביציות בישראל תמורת פיצויי כספי. לפי החוק יינתן לתורמת פיצוי בעד שאיבת הביציות בסכום שייקבע בהמשך, הצפוי לעמוד על כ-6,000 שקלים. הוא גבוה מהפצוי בתרומת זרע , שכן תורמת הביצית נדרשת גם לטיפולים הורמונלים מקדימים ולשאיבת הביציות בהרדמה מלאה. כל תורמת תוכל לתרום שלושה מחזורים, המיועדים לכל היותר לשלוש נשים הסובלות מבעיות פריון.
לפי החוק אשה הסובלת מבעיות פריון, תוכל לבקש תרומת ביצית מגיל 18 עד גיל 54 במימון סל הבריאות. החוק מגדיר תרומת ביצית כאנונימית ותינוק שנולד מתרומת ביצית, יחשב לילד של הנתרמת מבחינת החוק.
יוקם מאגר חסוי, שינהל רשם האימוצים, ובו יוכל מי שמלאו לו 18 לברר אם נולד מתרומת ביצית, בלי לקבל מידע על זהות התורמת, (אימו הביולוגית). זוגות המבקשים להינשא, שאחד מהם נולד מתרומת ביצית, יוכלו לברר במאגר אם יש ביניהם קירבה גנטית משפחתית. המאגר יאפשר גם לברר התאמת דת בין תורמת לנתרמת, ולקבל אישור שאין קרבת משפחה בן התורמת לנתרמת ולאב הגנטי.
החוק יאפשר במקרים מסוימים, תרומת ביצית שאינה אנונימית, מתורמת שייעדה ביציות רק לנתרמת מסוימת, החוק יאסור טיפולים הורמונלים הניתנים היום בישראל לנשים בריאות המבקשות לתרום ביצית בחו"ל.
תרומת ביצית היתה מותרת עד כה בארץ רק מנשים העוברות טיפולי פוריות, בעקבות צורך רפואי, ורק אם הביציות העודפות בתהליך נתרמות באופן אלטרואיסטי (ללא פיצוי כספי) ואנונימי . מספר התרומות נאמד בשנים האחרונות במאות ספורות בשנה. רוב הנזקקות לתרומת ביצית נאלצו לנסוע לחו"ל. לפי הערכות מדי חודש נוסעות 250 ישראליות לטיפולי תרומת ביצית בחו"ל בעלות של 20-30 אלף שקל הטיפול. התהליך נעשה בין היתר באוקראינה צ'כיה,רומניה, קפריסין, ספרד, הודו, ודרום אפריקה.
יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ח"כ חיים כץ אמר, כי"החוק הוא עוד אחת מהצעות החוק שהוועדה מביאה לסיום לאחר למעלה מעשר שנות דיונים מייגעים שהותירו משפחות רבות בתסכול וחוסר אונים.אין ספק שזו חקיקה מהחשובות בתחום הבריאות שהוועדה דנה בהן בכנסת זו.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, הסכים לתמוך בחוק לאחר אישור בכירי הרבנים בארץ ולאחר שהוכנס בו שנוי המאפשר לזהות את דת תורמת הביצית, וסעיף הקובע צורך בגיור לתינוק שנולד מתרומת ביצית של לא יהודיה.החוק ייחיב התאמת דת בין תורמת ביצית לנתרמת, כי ביהדות דת הנולד נקבע לפי האם.בהמשך, אם ייוולד תינוק למשפחה יהודית מתורמת לא-יהודיה, יהיה צורך בגיור.
בקיץ שעבר גברה המחאה הציבורית לזרז את חקיקת החוק, לאחר פשיטת משטרת רומניה על מרפאת סאביק שהפעילו הישראלים, לתרומת ביציות לישראליות בבוקרשט. מאז שנת 2000 חלה ירידה דרמטית בתרומת ביציות בישראל בשל פתיחת חקירה במשטרה נגד הרופאים ששאבו ביציות מנשים בכמויות מופרזות ובניגוד להסכמתן. הרופא הבכיר שהואשם בפרשה, הגניקולוג פרופ"ציון בן-רפאל ,קיבל השנה האחרונה מחדש את רשיון הרפואה שנשלל ממנו לשנתיים וחצי במארס 2007 במסגרת הסדר טיעון. בחודשים הקרובים יחלו היחידות להפריה חוץ- גופית בבתי החולים להיערך לחוק החדש, לפי הנחיות שיפרסם משרד הבריאות.
ואלו עיקרי החוק:
ישראלית בנות 20-30 יוכלו לתרום ביציות תמורת סכום הצפוי להיות כ-6,000 שקל
אשה הסובלת מבעיות פריון ,מגיל 18 -54, תוכל לבקש תרומת ביצית במימון סל הבריאות.
תינוק שנולד מתרומת ביצית, ייחשב לילד של הנתרמת מבחינת החוק.
אם ייוולד תינוק למשפחה יהודית מתרומת לא יהודיה, יהיה צורך בגיור.
יוקם מאגר חסוי,שבו יוכל מי שמלאו לו 18 לברר אם נולד מתרומת ביצית.

דן אבן("הארץ")