שנת 2011 היתה שנת שיא במספר המשפחות שהסכימו לתרום איברים. מדובר ב-89 משפחות שהסכימו לתרום והעניקו למעשה חיים ל- 261 חולים.
שנת 2011 היתה שנת שיא במספר המשפחות שהסכימו לתרום איברים. מדובר ב-89 משפחות שהסכימו לתרום והעניקו למעשה חיים ל- 261 חולים.
לפני שבועות ספורים, שקלו במשרד הבריאות לממן את הוצאת שתלי הסיליקון מסוג PIP לנשים שבגופן השתלים המסוכנים, אולם אתמול החליטו במשרד הבריאות -המימון להוצאת השתלים רק במקרים בהם ימליץ רופא שיש חשש לדליפה.
בחוזר שהוציא אתמול ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, הד"ר חזי לוי, אל מנהלי בתי החולים וקופות החולים, נאמר כי מימון הניתוח וימי האישפוז כלולים במסגרת סל הבריאות ויתבצעו בבתי חולים ציבוריים במימון קופות החולים, באותו ניתוח יוכלו הנשים להחליף את השתלים בשתל אחר, אולם ייאלצו לשאת במימון השתל החדש.
ההערכה היא שבישראל כ-870 נשים שבגופן הושתלו שתלים מסוג PIP.
בימים אלו פונה משרד הבריאות לבתי החולים הפרטיים שבהם בוצעו ניתוחי השתלה כדי לאתר את הנשים,במקביל מתבקשות הנשים שעברו הגדלת חזה עם שתלי סיליקון PIP ונותחו בבתי חולים פרטיים לגשת לרופאים שניתחו אותן או לבתי החולים הציבוריים, ולעבור בדיקה כללית ובדיקת הדמיה באולטרה-סאונד במימון המדינה.
במקרה שקיים חשש לדליפה,מומלץ לאישה להוציא את השתלים.
זיוה מוגרבי-קובני (ישראל היום)
רגע לפני השנה החדשה, כדאי שתמצאו בן זוג: לפי הרופאים, הנשיקה משככת כאבים, מסבה הנאה,רוגע וסיפוק ומגבירה את ההתרגשות.
צנתור בשידור חי. טכנולוגיה מתקדמת וראשונה מסוגה בעולם, שפותחה עבור מכון הצינתורים בביה"ח בילינסון, מאפשרת לחולה ולבני משפחתו לצפות בצינתור לב על גבי מסך האייפד.
את הפיתוח המיוחד יזם פרופ' רן קורונובסקי, מנהל המכון לצינתורי לב במערך הקרדיאולוגי של המרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון השרון) כדי לאפשר לחולה ולבני משפחתו לצפות בכל החומר הרפואי שנאסף במהלך הצינתור.
"זוהי סנונית ראשונה המבשרת על עידן חדש של רפואה. במקום להסביר למטופל ולבני משפחתו באקרובטיקה של מילים מה זה צינתור ומה ביצענו במהלך הפעולה, אני מציג באמצעות האייפוד את ההליך הרפואי באופן חזותי מפורט, ברור, חד ומקצועי", מסביר פרופ' קורונובסקי.
לדבריו ,"זו חוויה מסוג אחר המאפשרת "ליצור" רפואה בגובה העיניים, באמצעות חווית השימוש באייפוד, השיח עם המטופל משתנה ואף הופך עניני יותר, אין צורך להשתמש במגוון תיאורים ותרשימים והמטופל יכול להתעמק ב"מה" במקום ב"איך".
בבית החולים בינלינסון מציינים כי מעבר לסיוע למטופל בהבנת התהליך שעבר האפליקציה מאפשרת התיעצות של הצוות הרפואי ממחלקות שונות בכל מקום ובכל זמן, וכן ביצוע מדידות ובדיקת ערכים ישירות על מסך המכשיר.
עוד מוסיפים רופאי ביה"ח, כי צינתור הלב הוא פעולה רפואית המספקת מידע מדויק ומפורט לגבי פעילות הלב ומצב העורקים המזינים אותו. המידע המושג, לדבריהם, עוזר לאבחן במדויק את הבעיה ובכך לבחור את הטיפול המתאים ביותר.
האפליקציה החדשה, פרי שיתוף פעולה של בית-החולים עם חברת -(MCKESSONׂ), מאפשרת כעת למצנתר להציג למטופל ולבני משפחתו את ההליך הרפואי שעבר בצורה קלה ומקצועית והאופן חזותי.
"באמצעות האפליקציה נקלט המידע הנאסף במהלך הצינתור, החל מהליך של ניטור ומדידת לחצים בתוך הלב והזרקת חומר ניגוד לצורך הדגמת כלי הדם, ועד הרחבת עורקים כליליים על ידי בלון, התוכנה מאפשרת להציג למטופל גם חומר הדרכה ומידע נוסף לפני ואחרי ההליך הרפואי מבלי שהוא יצטרך לקום ממיטת חוליו", מסביר פרופ' קורונובסקי.
לדבריו,בעקבות פיתוח זה נראה בעתיד הקרוב יישומים נוספים בעולם הדימות:רנטגן,CT ,MRI, ועוד.
זיוה מוגרבי-קובני (ישראל היום)
אם למישהו היה ספק, אז כדאי לחיות בישראל.
לפי דו"ח עולמי של ה-OECD, ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם בתוחלת החיים-לפני שבדיה, קנדה ואפילו לוקסמבורג.
לפי הדו"ח ההשוואתי שפורסם אתמול וכולל את 34 המדינות המפותחות בעולם, בשנת 2009, עמדה תוחלת החיים בישראל על 81.6 שנים, כשנתיים יותר מהגיל הממוצע במדינות ה-OECD, שעמד באותה השנה על 79.5 שנים. עוד עולה מהדו"ח כי נשים בשנת 2009 חיות יותר מגברים, כך שגברים חיים בממוצע 79.5 שנים בעוד נשים חיות בממוצע 83.5 שנים.
מובילת הדירוג העולמי היא יפן, עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר של 83שנים, אחריה שוויץ 82.3, ספרד 81.8, איטליה 81.8 וארה"ב שנמצאת במקום ה-26 עם תוחלת חיים של 78.2. סוגרת את הטבלה טורקיה עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר בארגון, עם 73.8 שנים.
על פי הדו"ח, במרבית מדינות ה- OECD חלה עלייה משמעותית בתוחלת החיים וזאת לאחר ששעור תמותת התינוקות ירד משמעותית. הבשורה הטובה היא שתמותת תינוקות בישראל היא מהנמוכים ביותר בעולם, (3.8 ל-1.000 לידות, לעומת 4.4 בממוצע הכללי). נתונים נוספים לגבי ישראל מראים כי חלה ירידה גם בשיעור התמותה ממחלת הסרטן, אף שמחלה זו נחשבת לסיבת המוות הראשונה במדינה, העלייה בתוחלת החיים נרשמה למרות שההוצאה לנפש -הפרטית והציבורית-על הרפואה בישראל היא מהנמוכות בעולם.
למרות הנתונים המשמחים לגבי תוחלת החיים, מצבה של ישראל בתשתיות רפואיות מעלה תמונה עגומה ,כאשר מספר המיטות לאשפוז עומד על 2 מיטות ל-1.000 תושבים, לעומת 3.5 מיטות בממוצע הכללי. מצבה של ישראל לא טוב גם בכל הנוגע לטיפול באסתמה ובמחלות ריאות נוספות אולם קיים שיפור משמעותי בטיפול במחלות כרוניות.
זאב קליין,וזיוה מוגרבי-קובני (ישראל היום)
פיתוח חדש מציע התמודדות יעילה יותר עם התקפי לב, גורם התמותה מספר אחת בעולם המערבי.
מדובר בריקמה פועמת המכילה סיבי זהב דקיקים, האמורה להישתל באזור בפגוע בלב ולשקם אותו. בראש צוות הפיתוח עומד ד"ר טל דביר מאוניברסיטת תל-אביב.
על פי המחקרים, חמישים אחוז מהאנשים שעברו התקף לב, ימותו בתוך חמש שנים מההתקף הראשון ואילו האחרים, יחלשו מאד. הפתרון המקובל כיום לבעיה הוא השתלת לב, אמצעי המוקבל ובעייתי ביישומו, משום שקיים מחסור במספר הלבבות המיועדים להשתלה. כעת, פיתוח חדש עתיד להטיב עם מי ששרד את ההתקף. הוא הוצג שלשום בארץ במהלך הכינוס הישראלי-צרפתי הראשון בנושא ננוטכנולגיה שאירגן משרד המדע והתכנולוגיה.
לפני שלש שנים, פצח ד"ר טל דביר מאוניברסיטת תל- אביב, במחקר בארה"ב. תחילה, חבר אל חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובהמשך חזר לארץ וצירף למחקר מדענים מאוניברסיטת תל -אביב. הצוות, שכלל כימאיים, ביולוגים ומהנדסים, שילב בין שיטות של ננוטכנולוגיה והנדסת רקמות. במהלך הניסויים נלקחה ריקמת שריר פגועה ,שנזרעה על ביו חומר, (מצע שעליו אפשר לגדל ולפתח את ריקמת הלב). מאחר שמצע הגידול לא הוליך חשמל שהכרחי לפעילות התקינה של הלב והתאים בריקמה לא פעמו בד בבד, נדרש גורם נוסף שיסדיר את הליקויים החשמליים. החוקרים מצאו פתרון מקורי- הם בחרו בזהב, הודות למוליכותו החשמלית הגבוהה וממנו יצרו סיבים בעובי ננומטרי (כמיליארדית המטר). במקרה הזה, סיבי הזהב נתנו את הפתרון לבעיית תיאום הפעימה הסימולטנית של התאים, שיפרו את מוליכות הרקמה ובעצם כך איפשרו את השימוש בריקמה המהונדסת" הסביר ד"ר טל דביר והוסיף, "התברר לנו שהריקמה מתפקדת יפה מחוץ לגוף ומה שנותר לנו זה להשתיל אותה על הצלקת שנוצרה בלב בעקבות ההתקף, ואז למעשה הלב משתקם". ד"ר דביר התייחס להתאמתו של הזהב בתוך הגוף האנושי. "ידוע שהחומר אינו מזיק למערכת החיסון מאחר שמדובר בסיב הצר מעובי השערה ולכן הדבר מאושר על ידי ה-FDA לשימוש בבני אדם.
המחקר פורסם החודש בכתב העת היוקרתי NATURE NANOTECHNOLOGY. בעתיד אנו מקווים שהשלבים הבאים של הפיתוח יהיו גם סיבי זהב על רקמות מהונדסות עם תאי עצב וריקמת מוח וכך יתאפשר אולי לשפר רקמות מוחיות שנפגעו עקב פגיעות טראומטיות או למשל תאי עצב שנפגעו,או חוט שדרה שנקרע או נפגע, הוסיף ד"ר דביר, שבמעבדתו באוניברסיטת תל-אביב עובדים בימים אלו על הנדסת ריקמת מוח מתאי עצב וביו חומרים המכילים סיבי זהב.
זיוה מוגרבי-קובני ואילן גטניו (ישראל היום)
בסוף השבוע האחרון עברנו לשעון חורף, ובקופות החולים יצא לדרך כבר אתמול, מבצע החיסונים לשפעת החורף. משרד הבריאות קורא לאזרחים לקבל את החיסון הניתן חינם ללא תשלום, עוד לפני תחילתו הרשמית של החורף, על מנת לתת לגוף את הזמן הנדרש לפתח נוגדנים נגד המחלה.
זני השפעת שנגדם פועל החיסון זהים לאלו של השנה שעברה: קליפורניה A 'פרת" A, בריסביין B' ושפעת החזירים.
במערכת הבריאות מדגישים כי החיסון חשוב לכלל האזרחים אך הוא מומלץ במיוחד לילדים מגיל חצי שנה ועד 6, לבני 65 ויותר, לנשים בהריון ולסובלים ממחלות כרוניות.
סגן ראש אגף רפואה בקופת חולים כללית ד"ר גיורא ורבר, אמר אתמול: "הציבור מוזמן להקדים ולהתחסן על מנת להפחית את היקפי התחלואה בחורף הקרוב".
בבית חולים "קפלן", ברחובות החלו כבר השבוע רופאים, אחיות ועובדי מינהל להתחסן נגד שפעת.
זיוה מוגרבי-קובני,ושלומי דיאז (ישראל היום)