Home

לא רק שוקו ולחמניה

רובנו זוכרים את הקייטנות המסורתיות שכללו שוקו לחמניה וביקור בבריכה. מאז זרמו הרבה מים בבריכות ולהורים מוצע היום מגוון רחב של קייטנות בכל נושא. קייטנות לאוהבי כלבים או קוסמות,כדורסל ועוד, והמחיר מאות שקלים ליום.

ביו הקייטנות המיוחדות, קייטנה בחוות הכלבים שבכפר הירוק לגילי 6-12. אפשר להביא את הכלב לקייטנה וללמוד את הפקודות הראשוניות לאילוף. המחיר 1,350 שקלים לחמישה ימים, בשעות 08.30-16.00.  פרטים באתר WWW.DOGS4ALL.CO.IL

לילדים שגדלו על הארי פוטר, מוצעת קייטנת קוסמים ב"מרתף הקוסמים" שברעננה, שם ילמדו הילדים לגרום לחפצים לרחף באוויר, לכופף כפיות ואפילו יקבלו תעודת קוסם. המחיר 1,490 ש"ח  לשישה ימים. שעות הפעילות 10.00-15.00.  פרטים בטלפון 09-7460957.

ב- E-CAMP , מחנה קיץ טכנולוגי בינלאומי בשפה האנגלית לילדים ונוער מישראל, ומ- 25 מדינות נוספות. שם יוכלו לפתח את הכישורים הטכנולוגיים בכפר נוער ציורי סמוך לזכרון יעקב. לשבועיים תשלמו 7.495-7.995 שקלים.
לפרטים WWW.ECAMP.CO.IL.

למי שמעדיף לבלות את רוב זמנו בים, קייטנת הגלישה בבית הספר לגלישת גלים בחוף הדולפינריום בת"א, הוא הפיתרון האידיאלי. הקורסים לגילאי 8 ומעלה וכוללים עשרה ילדים בקבוצה. המחיר לחמישה ימי פעילות 08.00-13.00 .
פרטים בטלפון 03-5175557

להורים שמחפשים להרחיב את האופקים של ילדיהם, מוצעת קייטנה בעיקבות העולם העתיק, במוזיאון עולם המקרא בירושלים. הקייטנה מתמקדת כל יום בתרבות אחרת והילדים יכירו את המנהגים והסיפורים של התרבויות העתיקות. לגילאי 6-10. שעות הפעילות 08.30-13.30.
המחיר 1.570 שקלים ל15 יום.

(ישראל היום )

 

מקלט אטומי מתחת ל"הבימה"

המקלט האטומי ההמוני, שנבנה מתחת להיכל התרבות, נחשף אתמול. בימי שיגרה, ישמש המקום כחניון תת קרקעי בן ארבע קומות, בתיאטרון הבימה. החניון מוגדר כיום, אחד המקלטים ההמוניים הגדולים בישראל. שטח המקלט הוא 3.740 מ"ר. כל קומה מכילה תאי שרותים, מדרגות חירום ותאי טיהור במקרה של פינוי פצועים של לוחמה כימית, מערכות סינון אב"כ וחדרי מרפאה.  ההערכות הן כי יוכלו לשהות בו באותה עת אלפי בני אדם.

המקלט הוא חלק מתכניות להיערכות למתקפת טילים קונבנציונליים ואף אטומיים. הפיקוד מכשירים חניונים תת-קרקעיים חדשים לשמש מקלטים המוניים. בנוסף הוחלט להשתמש לצורך כך גם במנהרות ובתחנות רכבת.

שלומי דיאז (ישראל היום )

 

שבוע הספר נפתח

היום יפתחו אירועי שבוע הספר, אשר החלו ביוזמה לחגיגות העשור הראשון למדינה, אך למעשה, האירוע הראשון שכלל פתיחת דוכנים למכירת ספרים ברחוב, נערך בקיץ 1926, ביוזמתה של המוציאה לאור, ברכה פלאי, ובמסגרתו הוצבו דוכנים בשדרות רוטשילד בתל אביב.

( ישראל היום )

טסים רחוק,רואים שקוף

שבוע לפני פתיחת הסלון האווירי בפריס, הציגה חברת התעופה איירבוס את החזון שלה לתעופה המסחרית של העתיד, הכוללת גג שקוף ומתקן גולף וירטואלי.

תרשימי המטוס שהוצגו, הם חלק ממטוס קונספט של חברת איירבוס, שיהווה את הבסיס לתכנון מטוסים העשויים להכנס לשרות בסביבות שנת 2050.  שילדת המטוס תורכב מ"מבנה ביוני שמחקה את יעילות עצמות הציפור" . מבנה זה ישלב עמידות וחוזק מבני באזורים הנדרשים, השילוב עם "תא נוסעים אינטילגנטי" שישלוט בטמפרטורת האוויר ויאפשר את שקיפות התקרה.

החזון של חברת איירבוס כולל סורקים דיגיטליים שיחליפו את הדיילים וידריכו את הנוסעים אל מושביהם. כאן לא מדובר במושבים הפרמיטיבים של היום, שבהם צריך הנוסע להתאים עצמו אליהם, אלא במושבים אשר הם אלו שיתאימו עצמם למבנה הגוף של כל נוסע.

באיירובוס ציינו עוד, כי הנוסעים יוכלו לשמור קשר עם ילדיהם הנמצאים בבית ולקרוא להם סיפורים לשעת לילה.

המטוס יחולק לאזורים שונים, אחד מהם יהיה אזור הירגעות שבו יוזרם אוויר מעושר בוויטמינים ובנוגדי חימצון. אזור אחר של המטוס, ה"האזור האינטראקטיבי", יורכב ממקרנים ומתצוגות הולוגרפיות שבאמצעותן יוכלו הנוסעים לבקר, באופן וירטואלי, בכל מיני סצנות חברתיות דוגמת חדרי הימור, או תאי הלבשה בחנויות בגדים.

אלי לאון (ישראל היום )

משחקים ברחובות

תחרות הגמר של אליפות ישראל במשחקי רחוב, נערכה אתמול בפארק הלאומי ברמת גן, בהשתתפות 500 ילדים מכיתות ה-ו . 16 נבחרות בנים ו-16 נבחרות של בנות מרחבי הארץ התחרו במשחקי תיפסוני, קלאס, הקפות ומחניים.

את המקומות הראשונים, קטפו נבחרת הבנים של בית ספר קשת מכוכב יאיר, ונבחרת הבנות של בית הספר אל גדיר מסכנין.

האליפות היא חלק מתוכנית "זוזו" שמפעילה התאחדות הספורט לבתי ספר, ב-250 בתי ספר. מנכ"ל התאחדות הספורט, משה קונינסקי אמר, כי מקווה "שנשוב ונראה את ילדי ישראל יורדים לשחק ,ולא רק יושבים מול המחשב".

לימור ניסני-שושני (פוסט )

רוקדים ברחובות

למעלה מ 1.000 ישראלים, נענו אתמול להזמנת איגוד הרופאים, והגיעו לבדיקת כולסטרול במתחם נחלת בנימין בתל-אביב, מסגרת יום המודעות הלאומי לנזקי הכולסטרול.

על פי נתוני האיגודים הרפואיים למחלות לב וכלי- דם, כ- 1.2 מליון ישראלים סובלים מעודף כולסטרול. במסגרת יום המודעות, השתתפו עשרות מהעוברים ושבים בריקוד רחוב "פלאש מוב", לצלילי שיר של הראפאר סאבלימינל, שהוקלט יחד עם יושבי ראש איגוד הרופאים ומייחס חשיבות לטיפול בכולסטרול.

לימור ניסני-שושני (פוסט )

מה לעשות אם נתקלים במפגע סביבתי?

אין די בחקיקה ירוקה. מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות כדי למנוע מטרדים סביבתיים הפוגעים בבריאותנו. מדריך קצר

פליטת חומרים רעילים מארובות מפעלים, פליטת עשן, ריחות לא נעימים, מצבורי אשפה בסביבת המגורים, רעש בעוצמה גבוהה, מה אנחנו בתור אזרחים יכולים לעשות, על מנת למנוע או לפחות להפסיק מטרדים סביבתיים אלה ואת הפגיעה בבריאותנו?

בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות סביבה ולשמירה על בריאות ואיכות החיים שלנו. נחקקים חוקים שקובעים איסורים ומחמירים עם המפעלים והמזהמים, לדוגמה חוק אויר נקי, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק שנחקק השנה ואשר מטיל מגבלות על המשך שימוש באסבסט. חוקים אלה הינם לצד רשימה מכובדת של חוקים אשר נועדו לשמור על בריאותנו ואיכות חיינו.

אולם בחקיקה אין די, אם לא מתבצעת לצידה אכיפה משמעותית, ואם רשויות המדינה לא משקיעות את המשאבים הדרושים על מנת לוודא שהמפעלים והמזהמים האחרים, פועלים במסגרת החוק. בכל מה שקשור לאכיפה, העובדות מדברות בעד עצמן.

החוק למניעת מפגעים סביבתיים

לאזרח אשר מבקש לשמור על בריאותו בעיה קשה. הוא אינו יכול להגיש תביעת נזיקין ולדרוש פיצוי כספי. וזאת למה? מכיוון שדיני הנזיקין מקנים פיצוי רק למי שהוכיח נזק, והוכיח קשר סיבתי בין הנזק שלו לבין המטרד הסביבתי. האם על אזרח אשר מרגיש שמטרד סביבתי פוגע בבריאותו או באיכות חייו, לחכות עד שתתגלה אצלו מחלה ורק אז להגיש תביעה?

את הבעיה הזאת בא למנוע החוק למניעת מפגעים סביבתיים, שמכניס את המפגעים הסביבתיים הידועים, כגון זיהום אויר, זיהום מים, זיהום ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, להגדרת "מפגע סביבתי", וקובע שמי שנפגע או עלול להיפגע ממפגע סביבתי, רשאי לבקש מבית משפט צו המחייב את מי שגרם למפגע להימנע מהמשך גרימת המפגע, ולתקן את המעוות.

 

פניה לבית המשפט אפשרית בהתאם לחוק, רק אם הייתה פניה לרשות ולגורם המפגע, והגורם המפגע לא נקט בצעדים המתבקשים והרשות לא נקטה בצעדים להפסקת המפגע הסביבתי. החוק גם מפרט רשימה של גופים בתחום איכות הסביבה, כגון רשות שמורות הטבע, עמותת אדם טבע ודין, וגופים מסוג זה, אשר יכולים לבקש צו מבית המשפט, גם אם לא נגרם ולא עומד להיגרם להם נזק כתוצאה מהמפגע הסביבתי.

חוק זה אינו מעניק פיצוי כספי לאזרח אשר ביקש מבית המשפט צו להפסקת המפגע הסביבתי. אולם, החוק קובע כי במקרה של תובענה עקב מפגע סביבתי חוזר, תוך שנתיים או פחות ממועד מתן הצו הראשון על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לפצות את התובע על נזקים שנגרמו לו עקב המפגע הסביבתי החוזר.

 

אז מה עושים כשנתקלים במפגע סביבתי?

ראשית, מומלץ ליצור קשר עם המוקד העירוני באזור מגוריך. לעתים, פעולה של הרשות תוביל לסילוק המפגע. אם הבעיה לא נפתרה, יש להודיע בכתב למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע, על הכוונה להגיש תביעה.

אם תוך 60 יום, הגורם המפגע לא נקט צעדים ממשיים להפסקת המפגע, והמשרד להגנת הסביבה לא נקט בצעדים להפסקת המפגע, ניתן להגיש תביעה.

יש לפנות לעורך דין אשר בקיא בתחום, לפרוש בפניו את הנתונים, להעביר אליו את העתקי הפניות למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע. בשלב זה, בית המשפט מוסמך לתת צווים להסרת המפגע ולנקיטת צעדים על מנת שהמפגע לא יחזור על עצמו.

אם תוך שנתיים לאחר מתן צו על ידי בית המשפט, המפגע לא הפסיק, או חזר על עצמו,ניתן להגיש תביעה נוספת, ללא מכתבי התראה, ואז גם מוסמך בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לשלם פיצויים על הנזקים שגרם המפגע.
לסיום, עצתי לקוראים פשוטה – אל תחכו שרשויות המדינה יעשו עבורכם את העבודה. הקפידו לשמור על בריאותכם ועל איכות חייכם, ובמקרה של מפגע סביבתי, נצלו את החוק למניעת מפגעים סביבתיים, הגישו בקשות לבית המשפט, ותרמו את חלקכם בחינוך התעשייה לשמירה על איכות הסביבה.

המאמר נכתב על ידי עו"ד ארז שניאורסון, מתמחה בתביעות ביטוח ונזיקין ובייצוג עובדים בתביעות נגד מפעלים מזהמים מצוות המומחים של פורטל "משפטי", הפורטל המשפטי לקהל הרחב.

 

פורסם ב-NRG