אין די בחקיקה ירוקה. מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות כדי למנוע מטרדים סביבתיים הפוגעים בבריאותנו. מדריך קצר
פליטת חומרים רעילים מארובות מפעלים, פליטת עשן, ריחות לא נעימים, מצבורי אשפה בסביבת המגורים, רעש בעוצמה גבוהה, מה אנחנו בתור אזרחים יכולים לעשות, על מנת למנוע או לפחות להפסיק מטרדים סביבתיים אלה ואת הפגיעה בבריאותנו?
בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות סביבה ולשמירה על בריאות ואיכות החיים שלנו. נחקקים חוקים שקובעים איסורים ומחמירים עם המפעלים והמזהמים, לדוגמה חוק אויר נקי, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק שנחקק השנה ואשר מטיל מגבלות על המשך שימוש באסבסט. חוקים אלה הינם לצד רשימה מכובדת של חוקים אשר נועדו לשמור על בריאותנו ואיכות חיינו.
אולם בחקיקה אין די, אם לא מתבצעת לצידה אכיפה משמעותית, ואם רשויות המדינה לא משקיעות את המשאבים הדרושים על מנת לוודא שהמפעלים והמזהמים האחרים, פועלים במסגרת החוק. בכל מה שקשור לאכיפה, העובדות מדברות בעד עצמן.
החוק למניעת מפגעים סביבתיים
לאזרח אשר מבקש לשמור על בריאותו בעיה קשה. הוא אינו יכול להגיש תביעת נזיקין ולדרוש פיצוי כספי. וזאת למה? מכיוון שדיני הנזיקין מקנים פיצוי רק למי שהוכיח נזק, והוכיח קשר סיבתי בין הנזק שלו לבין המטרד הסביבתי. האם על אזרח אשר מרגיש שמטרד סביבתי פוגע בבריאותו או באיכות חייו, לחכות עד שתתגלה אצלו מחלה ורק אז להגיש תביעה?
את הבעיה הזאת בא למנוע החוק למניעת מפגעים סביבתיים, שמכניס את המפגעים הסביבתיים הידועים, כגון זיהום אויר, זיהום מים, זיהום ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, להגדרת "מפגע סביבתי", וקובע שמי שנפגע או עלול להיפגע ממפגע סביבתי, רשאי לבקש מבית משפט צו המחייב את מי שגרם למפגע להימנע מהמשך גרימת המפגע, ולתקן את המעוות.
פניה לבית המשפט אפשרית בהתאם לחוק, רק אם הייתה פניה לרשות ולגורם המפגע, והגורם המפגע לא נקט בצעדים המתבקשים והרשות לא נקטה בצעדים להפסקת המפגע הסביבתי. החוק גם מפרט רשימה של גופים בתחום איכות הסביבה, כגון רשות שמורות הטבע, עמותת אדם טבע ודין, וגופים מסוג זה, אשר יכולים לבקש צו מבית המשפט, גם אם לא נגרם ולא עומד להיגרם להם נזק כתוצאה מהמפגע הסביבתי.
חוק זה אינו מעניק פיצוי כספי לאזרח אשר ביקש מבית המשפט צו להפסקת המפגע הסביבתי. אולם, החוק קובע כי במקרה של תובענה עקב מפגע סביבתי חוזר, תוך שנתיים או פחות ממועד מתן הצו הראשון על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לפצות את התובע על נזקים שנגרמו לו עקב המפגע הסביבתי החוזר.
אז מה עושים כשנתקלים במפגע סביבתי?
ראשית, מומלץ ליצור קשר עם המוקד העירוני באזור מגוריך. לעתים, פעולה של הרשות תוביל לסילוק המפגע. אם הבעיה לא נפתרה, יש להודיע בכתב למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע, על הכוונה להגיש תביעה.
אם תוך 60 יום, הגורם המפגע לא נקט צעדים ממשיים להפסקת המפגע, והמשרד להגנת הסביבה לא נקט בצעדים להפסקת המפגע, ניתן להגיש תביעה.
יש לפנות לעורך דין אשר בקיא בתחום, לפרוש בפניו את הנתונים, להעביר אליו את העתקי הפניות למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע. בשלב זה, בית המשפט מוסמך לתת צווים להסרת המפגע ולנקיטת צעדים על מנת שהמפגע לא יחזור על עצמו.
אם תוך שנתיים לאחר מתן צו על ידי בית המשפט, המפגע לא הפסיק, או חזר על עצמו,ניתן להגיש תביעה נוספת, ללא מכתבי התראה, ואז גם מוסמך בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לשלם פיצויים על הנזקים שגרם המפגע.
לסיום, עצתי לקוראים פשוטה – אל תחכו שרשויות המדינה יעשו עבורכם את העבודה. הקפידו לשמור על בריאותכם ועל איכות חייכם, ובמקרה של מפגע סביבתי, נצלו את החוק למניעת מפגעים סביבתיים, הגישו בקשות לבית המשפט, ותרמו את חלקכם בחינוך התעשייה לשמירה על איכות הסביבה.
המאמר נכתב על ידי עו"ד ארז שניאורסון, מתמחה בתביעות ביטוח ונזיקין ובייצוג עובדים בתביעות נגד מפעלים מזהמים מצוות המומחים של פורטל "משפטי", הפורטל המשפטי לקהל הרחב.
פורסם ב-NRG
