Category תרבות

מפעל הפיס, המחלק מדי שנה לרשויות המקומיות מאות מיליוני שקלים לטובת בניית מוסדות ציבור, דוגמת מתנ"סים ומרכזים לקשיש, משנה את שיטת הקצאת הכספים בין הישובים השונים, כך נודע ל"ממון". השיטה החדשה צפויה להיטיב עם ישובים קטנים שעד היום קיבלו סכומי כסף קטנים, דבר שמנע קידום פרויקטים במקומות אלו.

לפי המתווה החדש שיושם מ- 2011, נקבעה הקצאת מינימום של 450 אלף שקל,אותה יקבלו יישובים גם אם לפי הנוסחה מגיע להם סכום נמוך יותר- לפעמים באלפי שקלים בודדים.

בין היתר צפויים להינות מין השנוי הישובים שלומי, ופקיעין שההקצאה שלהם תעלה בכ- 300 אלף שקל,טובא זנגריה שבמגזר הערבי תקבל תוספת של קרוב ל- 450 אלף שקל (טרם שנוי השיטה היתה טובא זכאית לכ- 1.500 שקל בלבד) וראש פינה שהקצאתה תעלה ב- 175 אלף שקל.

בסך הכל יוסטו כ- 15 מליון שקל מערים וישובים גדולים יחסית לטובת מועצות קטנות. את שנוי מתווה החלוקה הוביל יו"ר מרכז השלטון המקומי שלומה בוחבוט, המכהן כדירקטור במפעל הפיס, לדבריו ,"המתווה החדש ייטיב עם הישובים הקטנים תוך פגיעה מנימלית בישובים הגדולים יותר".

יונתן גולן (ממון- ידיעות אחרונות )

רשות העתיקות וגוגל ישראל השיקו אתמול פרויקט ראשון מסוגו, שבמסגרתו תעלה לאינטרנט הספרייה הדיגיטלית של המגילות הגנוזות, שיהיו נגישות לציבור הרחב.

הפרויקט, שנחנך לרגל 20 שנה להיווסדה של רשות העתיקות, יכלול צילום איכותי של התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר של המאה ה- 20 באמצעים חדשניים והעלאת צילומי 900 כתבי יד, המורכבים מ- 30 אלף קטעים, אל האינטרנט. עם סיום הפרויקט בעוד חמש שנים יוכלו הגולשים אף לקחת חלק במשחק פאזל ולחבר באמצעותו את קרעי המגילה, כך שניתן יהיה לקרוא בהן.

המגילות הגנוזות שנכתבו בימי בית שני וכוללות את כל כל ספרי המקרא, התגלו במדבר יהודה בשנות ה- 40 ו ה-50, ומאז נעשו ניסיונות רבים לשמר אותן , אך מרביתם גרמו נזק למגילות.

על פי התיכנון, בתחילת שנת 2011 יעלו לראשונה לרשת 4000 נגטיבים, של המגילות שצולמו בשנות ה- 50 וה- 60, נוסף על כך תתעד מערכת צילום חדשנית את המגילות בשיטת צילום מתקדמת והן יעלו לרשת באופן הדרגתי. כבר עכשיו ברור כי השימוש בשיטת הצילום החדשנית יגלה אותיות ומילים שאינן נראות בשלב זה. בדרך זו יוכלו החוקרים והגולשים להתרשם מהמגילות באיכות השווה לקטעי המגילות המקוריים.

מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן , אמר כי "מדובר בחיבור היסטורי שיצרנו עם הקידמה על מנת לשמור את המורשת לטובת דורות העתיד".

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל בישראל, פרופ' יוסי מטיאס, אמר "אנו גאים לקחת חלק בפרויקט ההופך את האוסף העשיר הזה נגיש לעולם כולו".

יורי ילון ( ישראל היום )

הסופר הישראלי דויד גרוסמן זכה אתמול בפרס השלום היוקרתי של יריד בספרים הגרמני בעיר פרנקפורט.

הפרס בסך 25 אלף יורו, ניתן לגרוסמן בנוכחות נשיא גרמניה כריסטיאן וולף, עבור מאמציו לפעול "לפעול למען השגת פיוס בין הישראלים לפלשתינים" כפי שהגדירה התאחדות המו"לים ומוכרי הספרים הגרמנים, גרוסמן הוא הישראלי החמישי לזכות בפרס שבו זכו בעבר גם ראש עירית ירושלים טדי קולק והסופר עמוס עוז.

"בספריו,מאמריו, וסיפוריו חיפש גרוסמן בעיקביות להבין ולתאר לא רק את עמדתו אלה גם את עמדותיהם של אלה החושבים באופן שונה" כתבה התאחדות המו"לים הגרמנית.

אלי לאון וסוכניות הידיעות ( ישראל היום )

לא רק הישראלים נשבים בקסמיו של נמל תל- אביב, אשר עבר בשנים האחרונות מתיחת פנים נרחבת, מתכנניו זכו בברצלונה בפרס עולמי.

הביאנלה האירופאית לעיצוב נוף, שהתקימה בסוף השבוע בברצלונה שבספרד, העניקה את המקום הראשון לפרויקט נמל תל אביב. וזאת מתוך לא פחות מ-  470 פרויקטים ברחבי אירופה כולה. הפרויקט נבחר פה אחד גם על ידי חבר שופטים, וגם על ידי הקהל.הפרס ניתן למתכנני הנמל, גנית מייזליץ-כסיף ואורי כסיף ממשרד האדריכלים "מייזליץ כסיף אדריכלים": מדובר בפרס היוקרתי והמוערך ביותר באירופה בתחום אדריכלות הנוף, וזו הפעם הראשונה שפרויקט ישראלי זוכה במקום הראשון.

שני אדריכלים אלו פיתחו את פרויקט הנמל בין השנים 2003 ל-2008 לפי הזמנת חברת "אוצר מפעלי ים" ובשיתוף עירית תל -אביב, מאז הפך האתר למקום בילוי מועדף של ישראלים רבים וכעת קיבל גם הוקרה בינלאומית.

"אנחנו ממש צובטים את עצמנו כדי לוודא שלא מדובר בחלום", סיפרה אמש בהתרגשות ל"ידיעות אחרונות" מייזליץ-כסיף, רגעים לאחר הזכיה, "התמודדנו מול פרויקטים מדהימים של טובי האדריכלים בעולם, אנשים ניגשו אלינו והציפו אותנו בברכות. ועוד אמרה: "ההצלחה של הפרויקט היא בייצור שינוי ואלטרנטיבה בעזרת המרחב הציבורי, הצלחנו לייצור תהליך של שנוי למקום שבמשך 50 שנה היה מוזנח– והפכנו אותו לאהוב על הציבור

מאיה מאהלר (ידיעות אחרונות)

מטמון של 180 מטבעות מימי בית שני, מהמטמונים הגדולים ביותר שנחשפו בעשור האחרון ביהודה ושומרון, התגלה במהלך חפירות הצלה באתר בניה בגבעת זאב.

המטמון שמעורך מתקופת המלך הורקנוס והמלך ינאי, נמצא בחבילה אחת חבוי בבור, הארכיאולוגים מעריכים כי היה שייך למשפחה שנטשה את ביתה במהלך המרד הגדול,והתכוונה לשוב , ולכן לא לקחה עימה את הכסף אלא החביאה אותו, "למטמון ערך מדעי עצום, שכן הוא מלמד אותנו רבות על מה שהתרחש ועל הלך הרוחות באותה תקופה ", הסביר חנניה היזמי, קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי .

את המטמון מצאו הארכיאולוגים סמוך לאתר המכונה חירבת ג'עפר במקום התגלו בית בד, בית מרחץ ובתי מגורים מתקופת בית שני ומהתקופה הביזנטית. "גילינו עולם ומלואו, כי מדובר בשלהי התקופה החשמונאית עד למרד הגדול, להערכתנו, הישוב כאן ננטש בשנת 70 לספירה", הסביר בני הר- אב, הארכיאולוג שמנהל את אתר החפירות.

אפרת פורשר (ישראל היום)

89 אחוזים מעולי אתיופיה הותיקים מרגישים בבית בישראל וכ- 80 אחוז מהגברים עולי אתיופיה שהגיעו ארצה עד גיל 18, שירתו שרות צבאי מלא. כך עולה ממחקר מקיף שערכו המשרד לקליטת עליה והסוכנות היהודית לרגל 25 שנה למבצע משה.

המחקר שנערך על ידי מאיירס- ג"וינט מכון ברוקדייל עבור משרד הקליטה בקרב מדגם אקראי של כ- 900 עולים מאתיופיה שעלו לישראל בין בגילים 0- 45 ונמצאים בארץ 19 שנים ומעלה, נחשף לקראת אירוע חגיגי שיערכו שני הגופים לציון 25 שנה למבצע משה.

הממצאים מעודדים ומגלים כי בניגוד לדעה הרווחת בציבור הישראלי, העולים מאתיופיה שבעי רצון מקליטתם בארץ, בעוד 57 אחוזים ציינו כי מחצית מחבריהם או יותר אינם ממוצא אתיופי, 82 אחוז מרוצים מהקשר שלהם עם חבריהם בישראל, 66 אחוזים מעריכים שהם גרים בשכונות שבהן כרבע או פחות מהתושבים הם יוצאי אתיופיה, 69 אחוזים מרוצים מהשכונה בו הם גרים. כמו כן 70 אחוז הצביעו לכנסת בבחירות האחרונות,ובקרב העולים קיימת אופטימיות לגבי הסיכויים של הדור הבא להצליח בישראל מבחינה כלכלית ומקצועית, 49 אחוז מעריכים שיש סיכויים טובים מאד להצלחה של בני העדה ו- 33 אחוזים מעריכים שהסיכויים לכך די טובים, כמעת כל המשיבים (98 אחוז ) סבורים שחשוב שילדים ממשפחות יוצאות אתיופיה ילמדו על התרבות האתיופית.

אחד מסיפורי ההצלחה של בני העדה הוא של אסתי אלמו בת ה-30, שעלתה לארץ במבצע משה ומאז עשתה כברת דרך מרשימה, אסתי הצליחה לצלוח את מבחני הכניסה הקשים והתקבלה לאקדמיה לאומנות העיצוב בצאלאל בירושלים, היא זכתה בפרסים על עבודתה כצלמת וסיימה את הלימודים לאחר שעשתה את הסרט הקצר "מעברים" על חייה של בחורה אתיופית בתל – אביב.אסתי לומדת עכשיו לתואר שני באונברסיטת ת"א, מלמדת בתיכון, ומביימת סרט המספר את סיפור עלייתה של משפחה אתיופית לארץ, "בתחילת דרכי רציתי לייצג את העדה שלי, גם כיום מי שמתקדם ומצליח מקרב הקהילה נחשב לפורץ דרך, אבל עכשיו חשוב לי להשמיע את האמירה האישית שלי כאמנית", אומרת אסתי עלמו.

באירוע לרגל 25 שנה למבצע משה, שיתקיים ביום ראשון בככר ספרא בירושלים, תיחשף תרומתם של עולי אתיופיה לחברה הישראלית והשתלבותם בתחומי התרבות והאומנות.

יורי ילון (ישראל היום)

בית כנסת שומרוני בן -כ 1.500 שנה התגלה מדרום- מערב לבית שאן. שרידי בית הכנסת ובית חווה חקלאית, שפעלו בתקופה הביזנטית המאוחרת, ונחשפו בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות במימון משרד השיכון והבנוי, לפני הרחבת שכונת מגורים מדרום לבית- שאן . "נראה שהמבנים שנחשפו במקום נבנו בשלהי המאה החמישית לספירה והמשיכו להתקיים עד ערב הכיבוש המוסלמי בשנת 634 לספירה, אז נטשו השומרונים את המתחם" אמרו ד"ר וליד אטרש, ויעקב הראל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.

לדבריהם המבנה שנחשף היה מורכב מאולם מלבני שבקירותיו הותקנו חמש גומחות מלבניות, שבהן מוקמו כנראה ספסלים מעץ, רצפת האולם היתה עשויה פסיפס צבעוני מעוטרת בדגם גיאומטרי ובמרכזה היתה כתובת ביוונית שממנה נחשף קטע מהשורה האחרונה שתירגומה "זה בית המקדש", סמוך לבית הכנסת נחשף גם בית חווה, המשתרע על שטח של יותר מ- 1.500 מ"ר.

יורי ילון (ישראל – היום)