נכדיהם של 37 האישים החתומים על מגילת העצמאות בשנת 1948, התכנסו ביום שישי לטכס שיחזור מעמד הכרזת המדינה/
החברה לפיתוח יפו העתיקה, השיקה ערכה של מדריך קולי ומפה תואמת לסור עצמאי ביפו העתיקה וסביבותיה. המדריך, שתכניו מאפשרים סיור בין שעה וחצי ליום מלא, מציע מפגש חוייתי עם ספורים ואגדות על הדמויות של יפו העתיקה, ועם הסצינה העכשווית-המסעדות, הגלריות והנמל הפעיל העתיק בעולם.
פסטיבל "טעמים בעמקים",יוצא היום לדרך על רקע נופי שדות העמקים הפסטורליים בצפון. בפסטיבל, שיימשך עשרה ימים, יתקימו אירועי קולינריה יחודיים, שיכללו ארוחות גורמה, ממיטב מסעדות העמקים (79 עד 109 שקלים) וכן ארוחות בראנץ' עשירות (39 עד 49 שקלים).
שנת 2011 היתה שנת שיא במספר המשפחות שהסכימו לתרום איברים. מדובר ב-89 משפחות שהסכימו לתרום והעניקו למעשה חיים ל- 261 חולים.
הצעת החוק של משה "מוץ" מטלון מסיעת ישראל ביתנו, המבטלת את חובת סימון מחירים על כל מוצר ברשתות השיווק ובחנויות, שעברה לפני כעשרה ימים בוועדת השרים לחקיקה, אך יצרה הדים בתחילת השבוע בשל המשמעות הצרכנית שלה, במשרד התמ"ת מעריכים כעת כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית "מתה".
בהצבעה בועדת השרים לפני כשבועיים רק שני שרים מתוך 14 השרים בוועדה, שר המשפטים יעקב נאמן ושר התמ"ת שלום שמחון, הצביעו נגד, יו"ר וועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן וח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ, שחתמו על ההצעה לסימון מחירים באמצעות צגים אלקטרוניים, על המדפים ולא על המוצרים עצמם, חזרו בהם וציינו כי לא הבינו את משמעות התיקון.
"בחיים לא חתמתי על חוקים אנטי-צרכניים, אני לא מבינה איך זה קרה, זו שערוריה,אסור שזה יקרה", אמרה ח"כ שמאלוב-ברקוביץ. כעת נושא התיקון חוזר לממשלה לדיון חוזר, אך הליך החקיקה בככנסת עדיין נמשך.
על פי חוגים המעורבים בהליך החקיקה בועדת הכלכלה, גופים ואנשי עסקים בעלי אינטרס שיווקי היו מעורבים מאחורי הקלעים בהצעת החוק לביטול חובת סימון מחירים כל המוצרים עצמם. הערר שהגישה שרת התרבות והספורט ,לימור ליבנת, ביום ראשון, פתח דלת לדיון חוזר בהצעה במליאת הממשלה,"להצעת החוק במתכונתה הנוכחית עשויות להיות השלכות קשות על הצרכנים במדינת ישראל". מדברי ליבנת ניתן להבין כי מאחורי ההצעה עמדו רשתות שיווק שהסתייעו בחברת לובינג גדולה.
ח"כ מטלון, מי שיזם את התיקון לחוק, חזר בו מדבריו אתמול בחר בהגדרה שונה. לטענתו, הוא הודיע אתמול כי הקפיא את התיקון להצעה וכי בכוונתו לקיים דיון עם משרד התמ"ת על מנת לבחון את נסיבות ההתנגדות לחוק.
לדבריו, השיטה נועדה לאפשר מבצעים צרכניים נקודתיים, הנדירים בשיטת הסימון הידנית, שכן בעלי העסקים אינם מחליפים מדבקות תמחור לעיתים קרובות וכך נמנעים מהצרכן הישראלי מבצעים רבים. עוד אמר כי מדובר בחוק ידידותי לסביבה אשר כיוון, בין היתר, לצמצום השימוש בדיו ובנייר לשם הדפסת מדבקות התמחור.
בקרוב ייתכן דיון חוזר בוועדת הכלכלה, שם יש אפשרות לערוך שינויים בהצעת החוק והח"כים יוכלו לחייב את הרשתות לסמן את המחירים על המוצרים לצד הסימון האלקטרוני.
היאלי יעקובי,וזאב קליין (ישראל היום)
בחפירות ארכיאולוגיות ליד העיר עכו, נחשף לאחרונה חותם זעיר עם דמותה של מנורת בית-המקדש, אשר שימש להחתמת מוצרי מאפה וייתכן שהיה שייך למאפיה שסיפקה לחם כשר ליהודי עכו בתקופה הביזאנטית לפני 1,500 שנה.
רשות העתיקות מנהלת בימים אלו חפירות מבוקרות בחורבת עוצה, ממזרח לעכו, לפני שתונח במקום מסילת הברזל עכו-כרמיאל. בחפירות התגלה חותם עשוי חרס השייך לקבוצת "חותמות לחם" ששימש בדרך כלל להחתמת מיני מאפה.
ד"ר דני שיאון, המנהל את החפירה מטעם רשות העתיקות, אמר אתמול כי "זו הפעם הראשונה שמתגלה חותם זה בחפירה ארכיאולוגית מבוקרת, כך שאפשר לקבוע את מוצאו ואת תאריך ייצורו. חשיבותו הגדולה היא בהוכחת קיומה של קהילה יהודית ביישוב עוצה בתקופה הביזנטית-הנוצרית. הימצאות יישוב יהודי קרוב לעכו, באזור שבתקופה זו היה נוצרי מובהק מהווה חידוש במחקר, בשל הקירבה הגאוגרפית של חורבת עוצה לעכו. יש לשער שהיישוב סיפק דיברי מאפה כשרים ליהודי עכו בתקופה הביזאנטית.
על פני החותם, חרוטה מנורת שבעת הקנים על בסיס צר, בקצה הידית חרותות מספר אותיות יווניות המקיפות עיגול ונקודה. על פי הצעת ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית, ייתכן שמופיע בו השם לאונטיוס-שם שהיה נפוץ בין היהודים בתקופה זו ומוכר גם גם מחותם לחם יהודי אחר, שמוצאו אינו ידוע. ברשות העתיקות העריכו כי ייתכן שזה שמו של האופה מחורבת עוצה.
ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות, החוקר את נושא חותמות הלחם, הוסיף אתמול כי "אפשר לשער שחותמות עם סמל המנורה ייוצרו באופן סדרתי בעבור אופים יהודים וכל אחד מהאופים העלו חרט את שמו על פני הידית, שאף שימשה חותם. כך היה אפשר להחתים על פני בצק המאפה, לפני אפייתו, חתימה כפולה, את המנורה, סמל הזהות היהודית הכללי של המאפיות היהודיות, ולאחר מכן גם שמו הפרטי של האופה, מה שהוסיף ערובה ואמינות לכשרותו של המאפה".
יורי ילון (ישראל היום)
לפני שבועות ספורים, שקלו במשרד הבריאות לממן את הוצאת שתלי הסיליקון מסוג PIP לנשים שבגופן השתלים המסוכנים, אולם אתמול החליטו במשרד הבריאות -המימון להוצאת השתלים רק במקרים בהם ימליץ רופא שיש חשש לדליפה.
בחוזר שהוציא אתמול ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, הד"ר חזי לוי, אל מנהלי בתי החולים וקופות החולים, נאמר כי מימון הניתוח וימי האישפוז כלולים במסגרת סל הבריאות ויתבצעו בבתי חולים ציבוריים במימון קופות החולים, באותו ניתוח יוכלו הנשים להחליף את השתלים בשתל אחר, אולם ייאלצו לשאת במימון השתל החדש.
ההערכה היא שבישראל כ-870 נשים שבגופן הושתלו שתלים מסוג PIP.
בימים אלו פונה משרד הבריאות לבתי החולים הפרטיים שבהם בוצעו ניתוחי השתלה כדי לאתר את הנשים,במקביל מתבקשות הנשים שעברו הגדלת חזה עם שתלי סיליקון PIP ונותחו בבתי חולים פרטיים לגשת לרופאים שניתחו אותן או לבתי החולים הציבוריים, ולעבור בדיקה כללית ובדיקת הדמיה באולטרה-סאונד במימון המדינה.
במקרה שקיים חשש לדליפה,מומלץ לאישה להוציא את השתלים.
זיוה מוגרבי-קובני (ישראל היום)