המסורת נמשכת – מסע אופנועים למצדה 2011

החל מ-2002, בכל ערב ראש השנה יורדת קבוצה הולכת וגדלה של אופנוענים לצפות בזריחה בים המלח. השנה המסע ברוחו של טל שביט ורוכבים אחרים שאיבדנו בדרך

כתב: מערכת מוטובייק בשיתוף מנהלי פורום תפוז אופנועים   |  צלם: טל שביט, ז"ל

בואו נתחיל מהסוף – המסע, ברוחו של טל שביט ז"ל (בתמונה)  וחברים נוספים שאבדנו בדרך (רשימה בסוף הידיעה), יוצאלדרך אחרי סעודת ערב ראש השנה, בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי, כלומר בין ה-28 וה-29 בספטמבר 2011. היציאה מתחנת הדלק סיירים על כביש 4, לקראת 2:30 בלילה. הגעה צפויה למצדה לקראת 15: 5 בבוקר, כאשר הזריחה צפויה לקראת השעה 6:30 .

עכשיו בואו נדבר על המסע עצמו:

כמו תמיד, הכול מתחיל בתערובת בין שיגעון פרטי של מישהו לבין מקרה שקורה אם אפשר במקרה. הרכיבה של פורום האופנועים בתפוז למצדה בערב ראש השנה התחילה בקיץ 2002 כהתארגנות קטנה של כמה חבר'ה מפורום 8 של תפוז (פורום אופנועים). אפשר להיכנס לכאן ולקרוא את השרשור שאחרי הטיול הראשון. הרעיון היה לצאת לטיול לילי ובסופו לצפות בזריחה הראשונה של השנה. הרכיבה היתה מוצלחת למדי והחב'רה קבעו שייפגשו לאותו מסלול גם בשנה הבאה. יש אומרים שהיה זה נתנאל אוליבר ז"ל שהיה ההוגה העיקרי של הרעיון ויש שמדברים על התארגנות קבוצתית ספונטנית.

תיקון טעות: רק לאחר שנכתבה הפסקה שקראתם, הסתבר שיש טעות הסטורית בשיוך של הולדת רעיון המסע הלילי אל המצדה. הוגה הרעיון היה ירון שטייגמן, אף הוא מפורום תפוז אופנועים. רצה הגורל, שיום אחד לפני הנסיעה ירון נפצע בתאונת דרכים ולא יצא למסע. נתנאל אוליבר ז"ל אכן הוביל את שיירת הרוכבים בפועל – אך למען הדיוק ההיסטורי – היה זה ירון שטייגמן אשר הגה את הרעיון. מאחר ושטייגמן לא השתתף במסע הראשון, ואוליבר הוביל אותו – נותר הרושם שאוליבר ז"ל אכן הגה את הרעיון. כאמור, בתחקיר קצר שערכנו – הסתבר שלא כך הוא.

איש עדיין לא ידע שמתחילה כאן מסורת מפוארת וארוכת שנים. ב-2003, יצא המסע לפועל במתכונת רחבה יותר מאשר זו של 2002, אך עדיין לא נראו המוני רוכבים כמו במסעות האחרונים. לקראת ראש השנה  2004  היה זה אך טבעי שהמסע ישוחזר ויצא במסלול ובמתווה הקבוע. שימו לב למילה "קבוע".  זו שנה שלישית שהמסע עומד לצאת לדרך  ובהחלט עומד באוויר ריח של הולדתה של מסורת.

אלא מה, ב- 3 ביולי 2004 קרה אסון. נתנאל אוליבר, אחד מהחבר'ה שהובילו את הטיול המקורי, נהרג בתאונת אופנוע יחד עם חברתו שקד דוידוב ברמת הגולן. למרות האסון ואולי דווקא בגללו, הרכיבה בשנת 2004 התקיימה בסופו של דבר והפכה למסע לזכרם של נתנאל אוליבר  ושקד דוידוב. הפעם הצטרפו כבר רוכבים רבים למרות הארגון הספונטני והמהיר.

בשנים שלאחר מכן המשיך המסע להתקיים מידי שנה בעידודם ואירגונם של גולשים בפורום תפוז אופנועים ומנהלי הפורום. התחלפותם של מנהלים בפורום ופרישתם של גולשים ותיקים לא שינתה, והטיול המשיך להתקיים שנה אחרי שנה, כשבכל פעם גדלה ההיענות ומספר המשתתפים הלך וגדל. קבוצות רוכבים מהצפון, מירושלים, מהדרום וגם קבוצות של רוכבים איטיים יותר כולל חברים מפורום הקטנועים של תפוז החלו להצטרף. בנוסף, רוכבים רבים שלא היו בעלי אופנוע באותה תקופה וכן בעלי משפחות המשיכו להגיע למצדה גם ברכב, כך שמספר המצטרפים הלך וגדל מדי שנה. בשנת 2010 הגיעו לרכיבה למעלה מ- 1500 רוכבים ורוכבות (!!!) על מגוון עצום של כלים דו-גלגליים, בתוכם ניתן למנות את רוב המועדונים, קבוצות הרכיבה, קבוצות מטעם היבואנים השונים ועוד.

בנוסף, בשנים האחרונות ביוזמתם של מנהלי הפורום מספר יבואנים לקחו על עצמם את עניין הסבסוד של רכב חילוץ וליווי, ואף הקמת דוכן לשתיה קרה וקלה, קפה ותה חמים, וכן כיבוד קל כיד המלך.

לצערנו, עם השנים הפורום איבד חברים נוספים בתאונות דרכים ולכן הוחלט שהטיול יוקדש לכל חברי הפורום שנהרגו. בתחילת 2011 איבדנו בתאונת דרכים את טל שביט ז"ל, עיתונאי רכב, מייסד מוטו ומבכירי העיתנאות הדו-גלגלית בארץ. טל שביט ז"ל היה גולש פעיל מאוד בפורום ומשתתף קבוע במסע ראש השנה למצדה, כשתמונותיו המצויינות ליוו את חברי הפורום בשנים האחרונות.  גם אם הרכיבה השנה לא תוקדש לו באופן רשמי, אין ספק שהשנה המסע הוא בסימן של "מצדה ראשון בלי טל שביט ז"ל".

כיום, הרעיון מאחורי המסע לא השתנה בהרבה מהייעוד המקורי. רכיבה בקצב המתאים לכל סוגי הרוכבים, בלי השתוללויות, מתאים לרוכבים חדשים ומנוסים כאחד, צעירים ומבוגרים, אופנועים או קטנועים בנפחים כאלה ואחרים. אין ספק, המסע למצדה הפך כבר מזמן למסורת של ממש בפורום תפוז אופנועים בפרט ובקרב קהילת האופנוענים בכלל. בשנה שעברה, כאמור, השתתפו במסע כמות גדולה מאוד של רוכבים ורוכבות.

המסע, כאמור יוקדש לזכרם של טל שביט ז"ל ורוכבים אחרים אשר איבדנו בדרך. הוריו של טל שביט יחכו ככל הנראה בנקודת ההגעה במצדה כדי לפגוש את הרוכבים.

בנוסף, יוקדש המסע לזכרם של:

נתנאל אוליבר ז"ל (בתמונה, Natla בפורום) – אירגן והשתתף בטיול המקורי.  אוליבר היה אושייה מוכרת בעולם הדו גלגלי, גולש פעיל מאוד בקהילה הדו גלגלית האינטרנטית ואף כתב מספר ידיעות חדשותיות עבור אתרי חדשות אופנועים. נהרג ב –  03.07.04  עם חברתו שקד דוידוב בתאונה ברמת הגולן והיה בן 26 במותו. יהי זכרו ברוך (שרשור שנכתב לזכרם).

גילי ברקאי ז"ל ( luthien1 בפורום) – ברקאי ז"ל היתה גולשת מוכרת בפורום ורבים שם היו חבריה, אף שמיעטה יחסית לכתוב בו. ברקאי ז"ל נהרגה ב-26.11.05  בעת שהיתה מורכבת על ידי ידיד מהפורום. רכב שהתפרץ מהשוליים פגע בהם, היא היתה בת 26 במותה. מאז התאונה, אחיה עמית ברקאי החל להיות פעיל במלחמה בתאונות הדרכים והוא מתמיד בכך גם היום. יהי זכרה ברוך.

    גילי ברקאי ז"ל

ארנון נויפלד ז"ל (Ducati999 בפורום) – נויפלד ז"ל זכה באופנוע בהגרלה של חברת דוקאטי העולמית. אדם משכיל שהיה ידוע כרוכב זהיר ושקול, בעל תואר דוקטורט שפירסם מאמרים רבים במגזינים בנושא מדע.הוא נהרג בתאונה ב – 19.05.07 בעת שרכב התפרץ מדרך עפר ופגע בו.ארנון היה בן 37 במותו והשאיר אחריו אישה ו – 2 בנות. יהי זכרו ברוך.

מנהלי פורום אופנועים מבקשים להודות לאופנוגרר שמעמיד רכב חילוץ וגרירה לשירות הרוכבים ולרמי ביטוחים ופרפר אשר תורמים את הכיבוד. 

סובב WINNER תל אביב -יפו באופניים

בואו הצטרפו אלינו לאירוע סובב winner תל-אביב-יפו –
אירוע האופניים הגדול בישראל לכל המשפחה,
שיתקיים ביום שישי חול המועד סוכות 14 באוקטובר 2011 .
מנהלי האירוע עיריית תל-אביב מחלקת הדובר והספורט
בחסות WINNER
בשיתוף איגוד האופניים בישראל, פרוייקט אופניים לכל, שביל האופניים ובחסות רשת גרייט שייפ ,נביעות.
 

במסגרת האירוע: 

  • מסלולים עממיים לכל המשפחה ברחבי תל־אביב-יפו,בנתיבים שייסגרו לתנועת כלי רכב
  • הזינוק והסיום – בכיכר המדינה – שנסגרת זו השנה השלישית לכבוד האירוע.
  • "קריטריום" ו"נגד שעון" – תחרות אופניי כביש 25 הקפות של כיכר המדינה , בשיתוף איגוד האופניים, רוכבי העלית והמסטרס, נשים וגברים, מכל מועדוני הרכיבה המקצועיים בארץ.
  • " בכיכר המדינה יתקיים הפנינג לכל המשפחה, מופע של להקת ה"גירפות", דוכני מכירה ותצוגה מענף האופניים, מרתון ספינינג בחסות גרייט שייפ עם LIVE DJ ,

 

יש תקווה

איזה כיף זה לקבל שרות טוב !

אולי הסטנדרטיים אליהם הורגלנו במשך שנים של שרות ישראלי, הפכו אותנו לציניים וחשדנים אך בכל זאת יש צדיקים בסדום.

אני רוצה לשתף אתכם במקרה שקרה לי לפני 3 שבועות:

לפני קצת יותר משנה רכשתי ברשת מחשבים גדולה המתהדרת בלוגו של חיפושית, משטח קרור למחשב נייד. קצת לפני שתמה שנת האחריות, פסק המאוורר מלפעול. חשדתי במשטח הקירור ומכיון שכהרגלנו בקודש , רובנו נוטים לדחות הכל לרגע האחרון ואולי קצת אחריו, כשבוע מיום תום האחריות לקחתי את המשטח לסניף הרשת בהרצלייה.

המשטח נבדק באמצעות כבל חלופי (כיוון ששכחתי להביא את הכבל המקורי) ונמצא תקין , ולכן נתבקשתי לשוב עם הכבל המקורי והמשטח לבדיקה נוספת.

חזרתי לאחר מספר ימים עם המשטח והכבל ותוך כדי בדיקת הצמד-חמד, נוכחתי כי הכבל עבר "שינוי מבנה" תודות לשיניו של הכלב שלי. ציינתי זאת בפני צוות החנות וביקשתי לעדכן אותי בעלות של כבל חדש כי הבנתי כבר כי הבעייה אינה תקלת ייצור.

למחרת קיבלתי שיחת טלפון כי הכבל הגיע לחנות וכי אני מוזמן לאספו. הגעתי לחנות, בדקנו אכן כי התקלה נפתרה וכששאלתי לעלות הכבל, נעניתי ב"הכל בסדר, סע לשלום".

 

אז מה אתה אומרים ? נכון שיש תקווה ?

 

מועדון המוטוקרוס אופטימי: אופנועי מוטוקרוס חוקיים בישראל

מועדון המוטוקרוס מקבל בברכה את האופציה להוצאת רישיון לכלי תחרותי אשר פרסם המשרד לתרבות ולספורט.
לפניכם ההודעה לעיתונות שפרסם המועדון – כלשונה:

אתמול פרסמנו הודעה קצת פחות אופטימית בעניין הרישיון לכלי תחרותי וההשלכות שלו על היום בו יתקיימו מרוצים חוקיים בישראל, אבל לא נפחית בהישג לכשעצמו – אפשר לקבל רישיון זמני לכלי תחרותי ולהפסיק לחשוש מ"אי-נעימויות" כלשון ההודעה.

הנה הודעת מועדון המוטוקרוס כלשונה:

כותרת ההודעה: אופנועי מוטוקרוס חוקיים בישראל

עמותת מועדון המוטוקרוס שמחה להודיע על תחילת קבלת רישיון זמני לאופנועי מוטוקרוס הנמצאים בישראל.

עמותת מועדון המוטוקרוס קוראת לבעלי אופנועי המוטוקרוס בישראל לרשום את האופנועים שבבעלותם, לקבל עבורם רישיון זמני וחוקי ולהימנע מאי נעימויות .

חברי עמותה רשומים יקבלו את בדיקת האופנוע והכנתו לקבלת רישיון זמני ללא עלות.

העמותה תספק בוחנים מוסמכים (בעלי תעודות מטעם הרשות לנהיגה ספורטיבית) לצורך בדיקת האופנועים.

עמותת מועדון המוטוקרוס בשיתוף ההתאחדות, פעלו ופועלות בתקופה האחרונה לקבלת רישוי לאופנועי מוטוקרוס הנמצאים בארץ. לאחר תהליך ארוך וממושך אושרו הכללים לקבלת רישוי זמני וניתן סוף סוף לרשום אופנועי מוטוקרוס בתהליך חוקי בישראל.

עמותת מועדון המוטוקרוס מביעה את תודתה לרשות לנהיגה ספורטיבית ומעריכה את המאמץ לקידום רישוי אופנועי מוטוקרוס בישראל.

אז מה צריך על מנת לקבל רישיון זמני?

מילוי של הטפסים הדרושים (מקור + 2 העתקים)

צילום של האופנוע (מלפנים ומאחור בזווית של 45 מעלות) , צילום של מס' שלדה, צילום של מס' מנוע

תצהיר חתום ע"י עו"ד לבעלות על האופנוע

שטר מכר במידה וקיים (מהווה יתרון)

שלבי הרישוי והתקנות:

בשלב ראשון ניתן לבקש רישיון זמני לכלי תחרותי. רישיון זמני מיועד להשלמת תהליכי רישוי (ולמנוע אי נעימויות מול הרשויות). רישיון זמני לכלי תחרותי אינו מהווה רישיון נהיגה, כי אם רישיון כמשמעותו בסעיף 2 לתקנות הנהיגה הספורטיבית (הוראות בדבר נהיגה שאינה ספורטיבית בכלי תחרותי), תש"ע- 2010.

סעיף 2 לתקנות אלה קובע שניתן לנהוג בכלי תחרותי שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, נהיגה שאינה ספורטיבית, מאזור החניה הסמוך למוסך, מכון רישוי, מעבדה מוסמכת או כל מקום המיועד לבדיקת הכלי התחרותי, תיקונו או רישויו, וחזרה לאזור החניה האמור; והכל בכלי תחרותי שהובל לשם בדיקה, תיקון או רישוי אל מקום החניה וממנו על גבי עגלה נגררת או על גבי רכב מנועי מסחרי שנעשו בהם הסידורים המתאימים לצורך זה, ובלבד שמרחק הנסיעה לא יעלה על 100 מטרים.

כמו כן, יצוין כי הכלי התחרותי מחויב בפוליסת ביטוח לפי פקודת רכב מנועי (נוסח חדש). רישיון זמני לכלי תחרותי תקף למשך 3 חודשים בלבד. יובהר, כי אין בעובדה שניתן רישיון זמני כדי ללמד על כשירותו של הכלי לקבל רישיון קבוע. רישיון כלי תחרותי קבוע יכול להינתן רק לסוגי הכלים התחרותיים, שהושלמו לגביהם כללי הנהיגה הספורטיבית ע"י ההתאחדויות.

לתאום רישום לעמותה ובחינת אופנועים נא להתקשר לתמר נתנוב : 050-2488877

התנגדות להעלאת גיל הפרישה לנשים

ועדת השרים לקידום מעמד האשה, דנה אתמול בהמלצות ועדת ניסן, שהציעה להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-67 , זהה לזה של הגברים. ועדת השרים החליטה "לאפשר לנשים את זכות הבחירה להישאר בשוק העבודה ולפרוש בגיל 67, או לחלופין להיות זכאיות לפנסיה ולקצבת זיקנה כבר בגיל 62 על רקע הפסקת עבודה מוקדמת.

כמו כן, החליטו חברי הועדה, לדרוש משר האוצר, שלא לקבל כעת החלטה בנוגע להעלאת גיל הפנסיה לנשים.  יו"ר הועדה, שרת התרבות והספורט לימור ליבנת, אמרה שהיא "מקדמת הליך חקיקה מהיר, שיסכל כל ניסיון להעלאת גיל את גיל הפנסיה של הנשים".

במקביל, נפגש אתמול שר התמ"ת, שלום שמחון, עם פעילות בארגוני הנשים ואמר להן, שבשנים הבאות יצאו יותר נשים חרדיות וערביות לעבודה. כמו כן, טען השר שמחון, שנושא העלאת גיל הפנסיה נמצא באחריות הבלעדית של משרדו.

ג"ון בן-זקן (פוסט )

שיפור במי הנחלים

מסתמנת ירידה בריכוז חומרי ההדברה בנחלים הזורמים לכנרת. כך עולה מתוצאות ניטור שבוצעו באתר ההיקוות של אגם הכנרת. הניטור של האגם הלאומי, המתבצע בכל שנה, בדק את ריכוזי החומרים המצויים בשמונה נקודות לאורך אגן ההיקוות,מפברואר 2009 עד ינואר 2011. אחד מעורכי המחקר בנושא, ד"ר זאב גרסטל, אישש את הנתונים, "לשמחתנו לאחר שבמשך עשרות שנים חומרי ההדברה החקלאיים היו בעיה חמורה שזיהמה את המים, ניתן להבחין במגמה עקבית של ירידה במספר החומרים ובריכוזי החומרים".

המחקר הנוכחי בדק גם הימצאות חומרים שאינם חומרי הדברה. באופן זה נתקלו שאריות של אמצעי היגיינה אישית ומעכבי בעירה. עוד נמצא כי הנקודה המזוהמת ביותר היא נקודת הדיגום ביסוד המעלה, גרסטל הסביר כי "החומרים הללו מגיעים בעיקר דרך מכוני טיהור השפכים שבסביבה, מדובר בריכוזים נמוכים יחסית אין כאן סיבה לחשש מיותר.

 

דן לביא (ישראל היום )

 

מה לעשות אם נתקלים במפגע סביבתי?

אין די בחקיקה ירוקה. מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות כדי למנוע מטרדים סביבתיים הפוגעים בבריאותנו. מדריך קצר

פליטת חומרים רעילים מארובות מפעלים, פליטת עשן, ריחות לא נעימים, מצבורי אשפה בסביבת המגורים, רעש בעוצמה גבוהה, מה אנחנו בתור אזרחים יכולים לעשות, על מנת למנוע או לפחות להפסיק מטרדים סביבתיים אלה ואת הפגיעה בבריאותנו?

בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות סביבה ולשמירה על בריאות ואיכות החיים שלנו. נחקקים חוקים שקובעים איסורים ומחמירים עם המפעלים והמזהמים, לדוגמה חוק אויר נקי, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק שנחקק השנה ואשר מטיל מגבלות על המשך שימוש באסבסט. חוקים אלה הינם לצד רשימה מכובדת של חוקים אשר נועדו לשמור על בריאותנו ואיכות חיינו.

אולם בחקיקה אין די, אם לא מתבצעת לצידה אכיפה משמעותית, ואם רשויות המדינה לא משקיעות את המשאבים הדרושים על מנת לוודא שהמפעלים והמזהמים האחרים, פועלים במסגרת החוק. בכל מה שקשור לאכיפה, העובדות מדברות בעד עצמן.

החוק למניעת מפגעים סביבתיים

לאזרח אשר מבקש לשמור על בריאותו בעיה קשה. הוא אינו יכול להגיש תביעת נזיקין ולדרוש פיצוי כספי. וזאת למה? מכיוון שדיני הנזיקין מקנים פיצוי רק למי שהוכיח נזק, והוכיח קשר סיבתי בין הנזק שלו לבין המטרד הסביבתי. האם על אזרח אשר מרגיש שמטרד סביבתי פוגע בבריאותו או באיכות חייו, לחכות עד שתתגלה אצלו מחלה ורק אז להגיש תביעה?

את הבעיה הזאת בא למנוע החוק למניעת מפגעים סביבתיים, שמכניס את המפגעים הסביבתיים הידועים, כגון זיהום אויר, זיהום מים, זיהום ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, להגדרת "מפגע סביבתי", וקובע שמי שנפגע או עלול להיפגע ממפגע סביבתי, רשאי לבקש מבית משפט צו המחייב את מי שגרם למפגע להימנע מהמשך גרימת המפגע, ולתקן את המעוות.

 

פניה לבית המשפט אפשרית בהתאם לחוק, רק אם הייתה פניה לרשות ולגורם המפגע, והגורם המפגע לא נקט בצעדים המתבקשים והרשות לא נקטה בצעדים להפסקת המפגע הסביבתי. החוק גם מפרט רשימה של גופים בתחום איכות הסביבה, כגון רשות שמורות הטבע, עמותת אדם טבע ודין, וגופים מסוג זה, אשר יכולים לבקש צו מבית המשפט, גם אם לא נגרם ולא עומד להיגרם להם נזק כתוצאה מהמפגע הסביבתי.

חוק זה אינו מעניק פיצוי כספי לאזרח אשר ביקש מבית המשפט צו להפסקת המפגע הסביבתי. אולם, החוק קובע כי במקרה של תובענה עקב מפגע סביבתי חוזר, תוך שנתיים או פחות ממועד מתן הצו הראשון על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לפצות את התובע על נזקים שנגרמו לו עקב המפגע הסביבתי החוזר.

 

אז מה עושים כשנתקלים במפגע סביבתי?

ראשית, מומלץ ליצור קשר עם המוקד העירוני באזור מגוריך. לעתים, פעולה של הרשות תוביל לסילוק המפגע. אם הבעיה לא נפתרה, יש להודיע בכתב למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע, על הכוונה להגיש תביעה.

אם תוך 60 יום, הגורם המפגע לא נקט צעדים ממשיים להפסקת המפגע, והמשרד להגנת הסביבה לא נקט בצעדים להפסקת המפגע, ניתן להגיש תביעה.

יש לפנות לעורך דין אשר בקיא בתחום, לפרוש בפניו את הנתונים, להעביר אליו את העתקי הפניות למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע. בשלב זה, בית המשפט מוסמך לתת צווים להסרת המפגע ולנקיטת צעדים על מנת שהמפגע לא יחזור על עצמו.

אם תוך שנתיים לאחר מתן צו על ידי בית המשפט, המפגע לא הפסיק, או חזר על עצמו,ניתן להגיש תביעה נוספת, ללא מכתבי התראה, ואז גם מוסמך בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לשלם פיצויים על הנזקים שגרם המפגע.
לסיום, עצתי לקוראים פשוטה – אל תחכו שרשויות המדינה יעשו עבורכם את העבודה. הקפידו לשמור על בריאותכם ועל איכות חייכם, ובמקרה של מפגע סביבתי, נצלו את החוק למניעת מפגעים סביבתיים, הגישו בקשות לבית המשפט, ותרמו את חלקכם בחינוך התעשייה לשמירה על איכות הסביבה.

המאמר נכתב על ידי עו"ד ארז שניאורסון, מתמחה בתביעות ביטוח ונזיקין ובייצוג עובדים בתביעות נגד מפעלים מזהמים מצוות המומחים של פורטל "משפטי", הפורטל המשפטי לקהל הרחב.

 

פורסם ב-NRG