Tag יהודה נחשון

לפני כשבועים, בליל יום ד', נפרדנו בטרם עת, מיהודה נחשון ז"ל והוא בן 79 במותו.

יהודה נחשון, הידוע כ"נחשון" בין חבריו, ידידיו וכמעט ע"י כל תושב בעיר מגוריו אשדוד, היה אחראי, כמעט בכל יום , לטרוח וללקט בקושי רב, ידיעות וחדשות טובות מן העיתונות הכתובה ולהקליד אות אחר אות, ללא לאות ולהעלות אל האתר פוסטים אלו, על מנת להאיר לקוראי האתר "רק דברים טובים", ולו במעט את יומם.

נחשון, יליד הארץ ומותיקי העיר אשדוד, היווה חלק משמעותי מחיי התרבות, הספורט ,תנועות הנוער והעיתונות בעיר.

רבים זוכרים אותו בוודאי כבעליו של הטור השבועי, "סיפורי נחשון" במקומונים השונים של אשדוד. בטור זה, שיתף את קהל קוראיו הנאמן בסיפורים מרתקים ואוטנטים מחייו ומחיי הקהילה, נתן ביטוי לשווה הן לחידושים ולחדשות הטובות, והן לדברים הקטנים והגדולים המרגיזים כאחד וזאת באופן מקסים ושובה לב תוך השתדלות יתרה שלא לפגוע בזולת.

מאז ומתמיד לקח נחשון חלק נכבד בחיי הקהילה: בצעירותו היה חבר בלהקות מחול שונות בין השאר בלהקתו של יונתן כרמון, ראש שבט בתנועת צופי תל-אביב, יו"ר ועד עובדי מפעל "ליילנד" באשדוד, מדריך טיולים באירופה, שדרן ספורט במשחקי הכדורגל שנערכו בעיר אשדוד,מתנדב ב-15 השנה האחרונות בבית החולים "קפלן" ברחובות ועוד פעילויות רבות למען הקהילה בגלוי ובסתר.

נחשון, שהיה דמות מוכרת בכל אשדוד ,לתושביה הותיקים והצעירים כאחד, היווה מוקד עליה לרגל, לכל מי שחפץ ברישיון נהיגה וזאת בתקופה ששימש כמורה נהיגה באשדוד. רבים מתושבי העיר וכן מהישובים הסמוכים נהרו ללמוד אצל "הגורו" אשר לימד במקצועיות,יסודיות וסבלנות אין קץ את מאות תלמידיו. 

עד יום מותו, היה נאמן נחשון לעירו אותה אהב אהבת נפש ולא הסכים לנטשה גם בימים שטילים נפלו בעיר וסביבותיה וזאת מבלי שעמד לרשותו מקלט או  ממ"ד שמא יאמרו עליו שנטש את העיר בעת צרה…

נחשון הותיר אחריו חלל ענק וגעגוע עמוק וכדברי השיר : "איפה ישנם עוד אנשים, כמו האיש ההוא".

לכל מי שהכירו, ניתנת הזדמנות לכתוב מספר מילים לזכרו כתגובה לפוסט הזה, ואין מקום מתאים יותר מאשר האתר העוסק ב"רק דברים טובים".

אוהבי אומנות מכל העולם נרגשים לשמוע בשורה מפתיעה:
חוקרים טוענים כי ייתכן שמצאו ציור של ליאונרדו דה וינצ'י שהוסתר מאחורי יצירה אחרת בפירנצה. החוקרים החדירו מכשירי בדיקה זעירים דרך חרירים שנעשו בציור הקיר של ג"ורג'יו ואזארי בפאלאצו וקיו וגילו, פיגמנט שחור שהרכבו זהה לזה שבו השתמש דה וינצ'י בציור "המונה ליזה".
מנהל הפרויקט, מאוריציו סראצ'יני מאמין כי הציור הבלתי גמור "הקרב על אנגיארי" של דה וינצ'י, נמצא מאחורי הציור של ואזארי, והשערתו התחזקה לאחר שמצא בציורו של ואזארי, חייל הנושא דגל קטן ועליו כתוב "הוא המחפש – ימצא."

בשורה משמחת לעקרות בית ולאלמנות:

ועדת הכספים אישרה לקריאה שניה ושלישית, הצעת חוק של יו"ר הועדה ח"כ משה גפני (ש"ס) ולפיה גם עקרות בית ואלמנות שמלאו להן 65 שנה,  יקבלו קיצבת זיקנה מהביטוח הלאומי. מדובר בתיקון עוול היסטורי, שכן עד כה עקרות הבית לא היו זכאיות לקיצבת זיקנה משם שעבודת הבית כגון כביסה, בישולים וגידול ילדים אינן נחשבות לעבודה.

אחרי כמה חודשים של דיונים וישיבות אין קץ, הגיעו המתמחים להסכם עם האוצר. אמנם המתמחים בבתי החולים בילינסון ושניידר בפתח-תקוה ימסרו את החלטתם הבוקר יום רביעי, אך עם מרבית המתמחים ביתר בתי החולים קיבלו את ההסכם צפויים גם שני בתי החולים האלו ללכת בעיקבותם.

ואלו שבעת עיקרי ההסכם:

מענק של 20 אלף שקל (בסיום שלב א' של ההתמחות)

מענק של 40 אלף שקל (בסיום שלב ב' של ההתמחות)

יום מנוחה לאחר תורנות סוף שבוע,בנוסף ליום המנוחה הקבוע לאחר תורנות.

שש תורנויות בחודש בלבד (במקרה של חריגה, תינתן תוספת של מאות שקלים למשכורת החודשית)

שירות הסעות לבתי החולים בסופי שבוע (במשותף עם האחיות )

בתחילת 2015 תבחן ועדה משותפת את יישום ההסכם,במידת הצורך תכניס בו עידכונים.

בתקופה זו הרופאים לא יוכלו לשבות.

* ההסכם טרם פורסם רשמית,והמידע מתבסס על שיחות עם מתמחים שעיינו בו.

גלי ברקוביץ-סלוצקר(פוסט) ויהודה נחשון (רק דברים טובים)

תשמעו סיפור שבהתחלה הוא מותח,באמצע מצחיק, ובסוף – הפתעה.

מזה איזה חודשיים, פוגשים אותנו אנשים ברחוב, רובם מוותיקי העיר, ואומרים שראו אותנו באיזה סרט בטלויזיה. איפה ובאיזה אתר איש מהם לא ידע לומר. פתאום שאני משוטט באינטרנט, אומר לנו יגאל ארביב מקפה "צמרת", אני פתאום נתקל בסרט על אשדוד בו רואים אותך שוטף רצפות. נזכרנו, בשנת 1965 ,לקראת חגיגות העשור לאשדוד, שלח משרד ההסברה את הבמאי נתן גרוס, שהיה מהיוצרים הדוקומנטרים הכי גדולים אז, יחד עם אחיו יורם, ונתן הגיע לאשדוד לצלם סרט על האנשים והתעשיה. אנחנו עבדנו אז במפעל "ליילנד" להרכבת משאיות, ונתן גרוס בא אלינו למפעל ואמר ששלחו אותו אלינו משום "שהוא מכיר את כולם" ,כך אמרו. נכון שכבר אז היה לנו טור במקומון הראשון של ניסים יחזקאל "רמזור הדרום", והייתי כתב הספורט של העיתון "מעריב". לקחתי יומיים חופש והסתובבתי עם נתן גרוס בכל מה שהיה אז, ומה שהכי מצא חן בעיניו זה שבמפעל "ליילנד" שבו עבדנו, שהיה המפעל התעשייתי הראשון בארץ שעבד חמישה ימים בשבוע. ומה אתה עושה ביום שישי ? שאל נתן ,"ספונג'ה" אמרנו לו וגם עושה קניות לשבת, ומטפל בבת הקטנה. אחרי שבוע מצלצל נתן ואומר, כתבתי תסריט, קח שבוע חופש ונצלם . וכך היה. בסרט אתם יכולים לראות את המפעלים שהיו אז באשדוד ואינם קיימים עוד ,"ליילנד", "צמר אוסטרלי", "רבלון", "יהלומי אשדוד". גם צילמנו ב"בית -לאזרוס" שהיה הסניף הראשון של "הפועל" בכדורגל, ג'ודו, וכדור עף, וכמובן את הנמל שזה מקרוב החל לפעול וחברת החשמל.

הסרט בן 16 הדקות, הוצג לראשונה בקולנוע '"דגון" בחגיגות העשור לאשדוד, ואחר כך צורף כיומן מקדים לסרטי קולנוע. המחלקה לקולנוע של ההסתדרות, צירפה את הסרט לכל הסרטים שהוצגו בקיבוצים ובמושבים שראו סרטים ב-16 מילימטרים, וכך כמעט שלא היה שבוע של קיבלנו איזה טלפון או מכתב, "ראינו אותך אתמול" ויום אחד כתב לנו חבר ילדות מנוי-יורק, "נכנסנו לקולנוע שמציג סרטים דוקומנטריים וסרטי טבע, מסביב לשעון, ואיך שאני מתישב "הפרצוף שלך על כל המסך".

ותיקי אשדוד, ובעיקר כמה מילדי אשדוד של שנת 1965, יכולים לראות את עצמם משחקים בגן הילדים אחד שצילמנו, והגננת מתלוננת, שהיא צריכה לאסוף גרוטאות, משום שאין תקציב למשחקים.

אחת הסיבות להתפתחות המהירה של העיר היתה, שכל עובד של מפעל גדול שעבר לאשדוד, "אלתא" למשל,  היה חייב גם להביא את משפחתו לעיר, וכך הגעו גם המורות, הגננות, האחיות הראשונות לעיר. נכון שאשדוד קיבלה מהממשלה את היותה ל"אזור פיתוח א" מה שאיפשר למשל לעובדים מרחבי הארץ לקבל פצויי פיטורים. אם ברצונם להתגורר באשדוד, וקיבלנו משכנתא של 20.000 לירות ללא רבית כמעט. העולים שהמשיכו להגיע קיבלו דירות חינם. (בתשלום חודשי ) (ופעם נספר לכם איך משפחה אחת קיבלה שלוש דירות ) לאנשי חברת החשמל נבנתה שכונה, שעד היום היא אחת היפות.

אם חייתם אז בעיר, עלולות להיות לכם הפתעות, ושימו לב נתן ואני סיכמנו כבר מהתחלה, שום פוליטיקה, ואכן אף אחד לא מהמועצה המקומית ולא מההסתדרות שהיתה חזקה מאד בעיר, לא הופיע בסרט. אם ניתן לאחד, אמר נתן גרוס, יבואו כולם, ואז סרט על אשדוד לא יהיה לנו.

תיראו ותהנו, מיהודה נחשון

המצב הביטחוני המתוח והטילים שנוחתים מדי פעם באזור, לא הרתיעו את הפרה "סופה" מקיבוץ כרמיה שבעוטף עזה, והיא הוכתרה זו השנה השנייה ברציפות, כאלופת החלב לשנת 2010 מטעם התאחדות מגדלי הבקר בישראל. "סופה" הניבה 21,400 ליטרים של חלב השנה, כמות המשאירה מאחור אפילו את הפרה ההולנדית המפורסמת.

אולי לא תאמינו, אבל ישנם בארץ כמה כפרים של דרוזים וצרקסים בגליל, הטוענים (ויש להם גם הוכחות ) שהם כבר 1,000 שנה נמצאים על ההר הזה. אחד מהם הוא הכפר ירכא שעורך ביום חג השבועות והיום שלאחריו פסטיבל, שבו מגוון אירועי מסורת ופעילויות יחודיות בלב מוקדי התרבות הדרוזית צרקסית, עם סימפוזיון פיסול חי. הפסטיבל, שהוא יוזמה משולבת של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות ומשרד ראש הממשלה, יעמיד לרשות המבקרים בכל המוקדים המשתתפים, מדריכי טיולים לסיורים בחינם. תוכנית הפסטיבל המלאה www.jabel.org.il .

והיות ותמיד ירושלים בראש שמחתנו, עורכת זו השנה ה 15, יד בן צבי פסטיבל מיוחד. במשך שלושה ימים יערכו מאות סיורים עם טובי המדריכים בכל רחבי העיר, סיורים קצרים וארוכים, רגליים וממונעים, בלווי שחקנים, באתרים נודעים ובפינות חבויות, לבודדים ולכל המשפחה.

הסיורים במרתון מגוונים, ובכללם סיורי שכונות ועדות יהודיות, סיורי נצרות, סיורי ארכיאולוגיה, סיורי היסטוריה, אומנות ואדריכלות, סיורי צילום, סיורי יהדות, סיורי ספרות ושירה, סיורי מורשת קרב וסיפורים אישיים, סיורי אוכל, סיורי טבע, סיורי משפט, סיורי שכונות מוסלמיות, סיורי משחק, סיורי רפואה ועוד.
את תוכנית הסיורים המלאה ,וכל פרט אחר לתוכנית, תוכלו למצוא באתר
W W W. MARATHON.YBZ.ORG.IL

ואם אנחנו בסביבות ירושלים, וביום שלישי, חוגגים את יום ירושלים, ואני מתערב אתכם שהרבה לא יודעים מה הוא יום ירושלים, אז בהזדמנות חגיגית זו נרענן את זכרונכם ונספר לכם שביום זה, במלחמת ששת הימים חוברה לה העיר, נכבש שוב הכותל המערבי, מזל שלא מצאו הפעם שום פח שמן שנחגוג איזה חנוכה ב', אבל מי שרוצה לטייל ביער והוא בסביבת ירושלים, הקרן הקיימת סיימה לאחרונה להכשיר ולשדרג את יער רמות הנמצא מדרום -מערב לשכונת רמות. שלטים הוצבו בכניסה ליער, שבילי הליכה באורך כולל של 10 קילומטר סומנו והוכשר גם שביל התאומים שמוביל מהיער לעמק הארזים שבפארק ירושלים.

מתוך ארבעת שבילי ההליכה המחודשים, הוכשרו שניים גם לרוכבי האופניים: השביל הכחול- מסלול הטיילת שעובר דרך גן הקיפוד העירוני וחניון הפיקניקים ע"ש ציון לוי  והשביל השחור – מסלול פיסגת מצפה נפתוח שמקיף את הגן העירוני מצפה נפתוח.
ומי שאין לו חשק לעלות לירושלים, והוא במרכז הארץ והוא גם חובב זמנים שעברו, במוזיאון הארץ ברמת אביב מוצגת תערוכה של כלי בית מהמאה ה12 שנמצאו בבור של מבצר אפולוניה, ליד סידני עלי קרוב להרצליה. אלו שביקרו שם, מספרים נפלאות.

אז אם כל אלו, לא בא לכם לקום מוקדם לעמוד בפקקים חלק המזמן ואתם במרחק קטן מהים, עונת הרחצה נפתחה,רחצו רק במקומות שיש שם מציל, עם דגל לבן על סוכתו,אל תיצלו בשמש והיזהרו מכייסים, וחג שמח לכם !

מיהודה נחשון