נוב 072011
 

מראה נדיר במחוזותינו נצפה אתמול, כאשר עשרות אמריקאים, לבושים במעילי עור, רכבו באיטיות על אופנועי הארלי דיוודסון כבדים, ממחלף לטרון לעבר הכותל המערבי.

האפנועים שייכים לקבוצה המכנה את עצמה M25, המורכבת מנוצרים אוונגליסטים שהחליטו להקדיש את עצמם למסעות תמיכה בחיילים מקומיים, כמו גם ביוצאי צבא אמריקאים בכל רחבי העולם.

במסגרת האירוע הנוכחי אשר כונה "הריצה לחומת ישראל", חילקו חברי הקבוצה בנדנות לחיילי צה"ל, ושתלו עצים כאות הוקרה לחללי מערכות ישראל.

"אם אתם רוכבים על אופנוע , תחשבו איך זה לרכב במקום שישו היה יכול להניח את רגליו הקדושות", נכתב בקול קורא שפורסם לפני כמה חודשים באתר הקבוצה, וזכה השבוע להיענות מרשימה.

שלום אלמוג, שסייע בהבאת הקבוצה לישראל ובאירוח החברים, פירגן לחברי הקבוצה ואמר להם "זה לא סיור ולא טיול, אלא מחווה של אהבה. אנחנו אוהבים אתכם ואת הרעיון שאתם מייצגים, ואת הנוצרים באשר הם. נעשה כל מה שנוכל כדי שהמסע הזה ייזכר כחוויה טובה".

סער ורדי (פוסט)

יול 112011
 

 

סביר להניח, כי ישראלים שהזדמן להם לראות אתמול בצומת גלילות, את שובל האופנוענים הרכובים על הארלי דיווידסון ועוד מגוון אופנועים רב, לא תיארו לעצמם שאחד, מהם הוא קטוע רגליים בן 59, אמריקני, לא יהודי, שבכל זאת החליט להתגייס לצה"ל, לפני 36 שנים על תקן של חייל בודד בצנחנים.

זהו סיפורו המדהים של דייב סקוט באר,שמובא לראשונה ב"ישראל היום".

באר החל את הקריירה הצבאית שלו ,בגיל 17, כחייל בחיל הנחתים האמריקני בויאטנאם, שם שרת בטיייסת מסוקים עד שחרורו. כרבים מהחיילים המשוחררים אשר חזרו לארצם, גם דייב מצא עצמו חסר מנוחה, לא מסופק וללא יכולת למצוא קורטוב של אושר בעיסוקיו.

באר נחשף לקיומה של ישראל, רק עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים. הוא החל להתעניין, לקרוא ספרים על המדינה והחליט לעלות לארץ. ב-1974 הוא הגיע לקיבוץ רמת-השופט ושנה לאחר מכן התגייס לצנחנים, שהוא בן 23, לאחר שהצליח לשכנע את הגורמים הרשמיים ביהדותו למרות שהוא בן למשפחה נוצרית.

שהיה באר בן 30 ושימש כחייל סיור לאורך גבולה של רודזיה, עלה רכבו על מוקש ובעקבות זאת נאלצו רופאיו לקטוע את שתי רגליו. לאחר 9.5 חודשים של שיקום, חזר לשדה הקרב כמדריך ירי על 2 פרוטזות. אז קיבלו חייו תפנית חדה, ולאחר שחרורו, החליט באר להקדיש את חייו לעידוד רוחם של חיילים אמריקאים, ויצא למסע עולמי על אופנוע ה"הארלי "שלו, כדי לתמוך בבעלי נכויות ולספר את סיפורו מעודד ההשראה, כך גם בימים האחרונים, שבהם העביר סידרת הרצאות בישראל.

רגע לפני שהוא חוזר לארה"ב, התפנה באר שקטף שני שיאי גינס כקטוע שתי הרגליים, הוא היחיד שרכב מסביב לעולם. בשיחה עם "ישראל היום", אומר באר, "ישראל היא אחד המקומות שיש לי אליהם פינה מיוחדת וחמה בלב, ובטח שאני נרגש, בכל פעם שמעלים הזדמנות כזו למפגש אני הראשון שקופץ ואומר יאללה."

באר מאד התרגש אתמול, מהמחווה שערכו לכבודו רבים מחברי מועדון האופנוענים הישראלי,ומועדון הארלי דיוידסון הישראלי, מסע הצדעה ברכיבה, במסלול שציין כמה מאבני הדרך בזמן שירותו בצה"ל .

"סקוט אינו רק הרפתקן", מסכם חברו לפלוגה אפי, שמלווה אותו בכל ימי שהותו בישראל. "הוא אידיאליסט ששרותו בצנחנים, נבע אך ורק מהמקום של הזדהות עם העם היהודי, לאחר הסבל בשואה, והרצון לסייע בהגנה על מדינת ישראל. אחרי הכל, איזה לא-יהודי, אתם מכירים, שמתעקש להגיע לכותל, ובוכה.

 

נצחיה יעקב (ישראל היום)

(בטיול זה, השתתפו גם עבדכם הנאמן, גיא אלוני העורך, ושלושת בניו)

 סקוט באר 1

דילוג לתוכן