Category מורשת

המלך הורדוס החל בבנית כותלי הר הבית ,אבל אחרים סיימו את המלאכה- כך עולה בפעם הראשונה מממצאים ארכיאולוגים שהתגלו במקווה טהרה, שנחשף מתחת ליסודות הדרומיים של הכותל המערבי.

הממצאים , ארבעה מטבעות ברונזה שנטבעו 20 שנה לאחר מותו של הורדוס, מאששים בפעם הראשונה גם ארכיאולוגית את תיאוריו ההיסטורים של יוסף בן מתתיהו הוא (יוספוס פלביוס). על פי בן מתתיהו, הורדוס החל במלאכה, אך רק בימיו של נינו, המלך אגריפס השני, בשנות החמישים של המאה הראשונה לספירה, הסתיימה הבנייה.

הורדוס עצמו נפטר, לפי הסברה המקובלת, בשנת 4 לפנה"ס. מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הארכיאולוגים פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון, מסיקים איפוא כי לא ייתכן שהחלק הדרומי של הכותל המערבי, ואולי גם המשכו הצפוני, נבנה בידי הורדוס ,אם בתחתיתו נמצאו מטבעות שמאוחרים לתקופתו.

ארבעת המטבעות נמצאו כאמור במקווה טהרה חצוב בסלע על תוואי הכותל המערבי, שמולא בעפר ובאבנים כדי שלא יפריע לבניית כותלו המערבי של הר הבית. המקווה השתתייך לשכונת מגורים שהתקיימה במקום לפני שהמלך הורדוס החליט על הרחבת מתחם הר הבית. "המפעל הגדול ביותר ששמעו עליו בני אדם מעולם" .כפי שהגדיר זאת יוסף בן מתתיהו, המטבעות שנמצאו במקווה תוארכו על ידי ד"ר דונלד אריאל, אוצר המטבעות של רשות העתיקות, לשנת 17 לספירה כמטבעות שנטבעו על ידי הנציב הרומי ולריוס גרטוס.

הממצא המרעיש יחייב את מורי הדרך והמומחים לעניני ירושלים לעדכן את ערכות ההדרכה שלהם. החפירות באתר מתבצעות על ידי רשות העתיקות בשיתוף רשות הגנים והטבע והחברה לפיתוח מזרח ירושלים ובמימון עמותת אלע"ד. הממצאים התגלו לאחר חשיפת יסודותיו של הכותל המערבי בקצהו הדרומי במסגרת פרויקט החשיפה המחודשת של תעלת הניקוז ההרודינית מתחת לתוואי הרחוב בן התקופה ובין בריכת השילוח לבין הפינה הדרום-מערבית של הכותל המערבי.

נדב שרגאי (ישראל היום)

הממשלה צפויה להחליט הבוקר, על הקמת מוזיאון התנ"ך, שיוקם ככל הנראה בירושלים. זוהי יוזמה ממשלתית בעידודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעליה חתומים חמישה שרים בראשתו של שר המשפטים יעקב נאמן.

כשאנשי מוזיאון השואה הלאומי, "יד ושם" הכריזו על פתיחת פרויקט "לאסוף את השברים" באפריל האחרון, הם לא שיערו לעצמם את ממדי ההצלחה שיהיו למיזם. במוזיאון קראו לעם ישראל ללקט חפצים ישנים שנותרו כמזכרות של ניצולי שואה כדי לשמר את זכר השואה דרך הסיפורים החבויים בחפצים אלו, והמונים נענו לקריאה, בעקבות זאת הוחלט כעת להמשיך את מפעל האיסוף.

בחצי השנה האחרונה התקיימו לא פחות מ-32 ימי איסוף ובהם הועשר אוצר המוזיאון בכ- 28 אלף פריטים, 85 יומנים, 235 יצירות אומנות, 665 חפצים, 5,481 מכתבים, 10,450 תצלומים .

"יחד הם מסייעים לשמר את פניהם ואת סיפור חייהם של מי שאחזו בהם, או יצרו אותם, בטרם התקדרו השמיים מעל יהדות אירופה,אנו מופתעים לטובה מכמות הפריטים שנאספו ומאיכותם" אומר יו"ר יד-ושם אבנר שלו,"על אף הקושי האישי הגדול מפרידה מחפצים אישיים, עם ישראל מתגייס למפעל חשוב זה".

לאור הצלחת מבצע האיסוף הוחלט ביד-ושם (בשיתוף משרד ראש הממשלה,משרד החינוך והמשרד לאזרחים ותיקים ) על ימי איסוף נוספים, במטרה להמשיך את תיעוד האסון שאירע לעם היהודי. כעת אנו מבקשים לחזור ולפתוח מגירות ישנות, לדלות חפצים נשכחים ולהפוך זיכרונות אישיים מימי השואה לנחלת הכלל. צוות "יד-ושם" ימשיך לתעד את סיפוריהם של בעלי החפצים, ניצולי השואה או קורבנותיה. "ידיעות אחרונות" ימשיך ללוות את הפרויקט,ובשבועות הקרובים יפורסמו בעיתון סיפורים נבחרים.

ימי האיסוף הקרובים יתקיימו ב-2.11 בבית הדיור המוגן עמיגור בתל-אביב, ב-2.11 בבית עמיגור בחיפה, וב 7.11 בבית עמיגור בבאר-שבע.

טלפון לתיאום מסירת חפצים, ולמידע נוסף – 1.800.25.77.77 .

עקיבא נוביק (ידיעות אחרונות)

הסכם פורץ דרך בהנצחת השואה. יד ושם חתם לאחרונה על הסכם עם רשות הארכיונים הלאומית בליטא ובקרוב אף ייחתמו הסכמים חדשים עם הארכיונים הלאומיים באוקראינה ובבלרוס. במסגרת ההסכמים יצלם יד ושם עותקים של מסמכים רבים הנוגעים לתקופת השואה ונמצאים בארכיונים הממלכתיים בליטא, באוקרינה ובבלרוס.

צילום המסמכים והעברתם למוסד ההנצחה בירושלים יאפשר נגישות של חוקרים בישראל ובעולם אליהם ודרכם ניתן יהיה לאתר שמות של יהודים שנרצחו במדינות אלו בתקופת השואה ושמותיהם טרם אותרו. הפרויקט מתקיים הודות לתמיכת קרן ג"נסיס והקרן היהודית האירופאית.

"זהו הישג חשוב" אמר אתמול אבנר שלו יו"ר יד ושם, כי במקרים רבים התיעוד לרצח היהודים בשטחי בריה"מ לשעבר נמצא בתכתובות הבירוקרטיות המקומיות, מרמת ראשיות המדינה ועד הרשיות הכפריות של המדינות הכבושות.

יורי ילון (ישראל היום)

הקיץ נגמר, חודש אלול הגיע וזה הזמן להתחיל לערוך חשבון נפש ולומר סליחות. זה גם זמן לצאת לטיולים ליליים בסמטאותיה של ירושלים, המתמלאות יהודים דתיים היוצאים בלילות לתפילה ולאמירת סליחות.

את סיורי הלילה אפשר להתחיל בכל אחת מהשכונות הציוריות של העיר, כגון נחלאות או משכנות שאננים. אין שעה יפה מזו לשוטט בעיר העתיקה ובעיקר ברובע היהודי, בסיור הממלא את הנשמה. אבל לפני שיוצאים כדאי לשבת אל מול החומות ולצפות בשקיעה מאחת המסעדות שבקצה המזרחי של מתחם ממילא. השמש מלטפת את החומות שמולנו ואור אדמדם מאיר את החומות . אנחנו מתחילים את הטיול שלנו במצודת מגדל דוד. אפשר גם לעבור דרך הרובע הארמני אל הרובע היהודי ומשם מזרחה עד שמגיעים לכותל. אפשרות נוספת היא להצטרף לסיורי סליחות מודרכים ברחבי העיר.

ממצודת דוד, מעונו של המוזיאון לתולדות ירושלים, יוצאים במהלך ספטמבר ואוקטובר סיורים בני שעתיים הסוקרים את מנהגי אמירת הסליחות. את הפיוט והמדרש בקהילות השונות ואת התפיסה העומדת בבסיס חודש הסליחות. במהלך הסיור אפשר לחוש בתכונה המאפיינת את הרובע היהודי בדרך אל אמירת הסליחות בכותל המערבי לקראת חצות. הסיור של המזיאון אינו נכנס לבתי כנסת. הוא מתחיל בצפייה בחזיון הלילי בשעה 21.00 וממשיך עד לכותל. מחיר לסיור ולחזיון, 90 שקלים לאדם, לסיור בלבד 50 שקלים לאדם. ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש במרכז ההרשמות  2284*.

סיורי סליחות של חברת "מסלולים" משלבים בין חווית ההשתתפות באמירת סליחות, או בצפייה במתפללים, לבין הליכה ברחובותיה הייחודיים ובסמטאותיה של ירושלים, משכונת נחלת שבעה ועד הרובע היהודי שבעיר העתיקה,(מסלול של 3 קילומטר לערך). הסיורים מתקיימים בכל ערב, בימים ראשון עד חמישי למעט ימי ראש השנה, והם יסתיימו ביום רביעי, 5 באוקטובר. הסיור מתחיל בשעה 21.00 בככר החתולות (במלעיל) בכניסה לשכונת נחלת שבעה, ומשם יוצאים  עם מדריך מוסמך של משרד התיירות, המתמחה בירושלים, לסיור השכונה השלישית שמחוץ לחומות-נחלת שבעה- שנוסדה במחצית השניה של המאה ה- 19. הסיור כולל ביקור בבית הכנסת הספרדי "אוהל יצחק" שהוא בית כנסת יחודי בשכונה ובו ישמיע פייטן מפיוטי הסליחות, ואת הפיוט "אדון הסליחות" המשבח את האל ומבקש את רחמיו.

בהמשך מסיירים בין הפאבים בשכונה ויוצאים אל שכונת ממילא, שכונת התפר שבין העיר המערבית לעיר העתיקה, ולומדים להכיר את שכונת ממילא של אז, וזו של היום שבמרכזה שדרת המותגים והקניון הפתוח החדש הנושק לחומות העיר העתיקה. מהקצה של שדרת המותגים אנחנו עולים לשער יפו, השער המערבי שבחומות העיר למרגלות מגדל דוד. לאחר תצפית מרחבה שלמרגלות מגדל דוד, נכנסים אל העיר העתיקה משער יפו המרשים וממנו ממשיכים אל הרובע היהודי.

מסיירים בחצרות של הרובע ויורדים אל אחת התצפיות המרשימות על הר הבית ועל הכותל במורד רחוב שוני הלכות, עד למפגש עם הכותל.

מהכותל חוזרים דרך סמטאות הרובע היהודי אל החנייה בשעה 1.00 או 02.00 אחר חצות. המחיר 85 שקלים לאדם בסיור רגיל, ו-100 שקלים לאדם בסיור בכולל פייטן.

לתיאום צלצלו 054-2406657,

אילן גטניו (ישראל היום)

מזבח אבן נדיר, מתקופת מלכי יהודה, נחשף אתמול בחפירות תל תצפית (גת פלשתים המקראית ) סמוך למושב לוזית, על ידי צוות חוקרים בראשותו של פרו"פ אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

המזבח, בעל שתי קרניים בצידו הקדמי ועיטור של כרכוב מתחת לחלקו העליון, מזכיר בבירור את התיאור המקראי של מזבח העולה ומזבח הקטורת.המזבח מתוארך סביב 830 לפני הספירה-תקופת אחאב מלך ישראל ואליהו הנביא. פרופ' מאיר, הדגיש אתמול, כי  "לא בכל יום יש לנו חפצים מחיי היומיום מתקופת המקרא, שכל כך קשורים לחפצים המתוארים בטקסט המקראי".

יורי כהן (ישראל היום )