התגלה חותם בן 1500 שנים

בחפירות ארכיאולוגיות ליד העיר עכו, נחשף לאחרונה חותם זעיר עם דמותה של מנורת בית-המקדש, אשר שימש להחתמת מוצרי מאפה וייתכן שהיה שייך למאפיה שסיפקה לחם כשר ליהודי עכו בתקופה הביזאנטית לפני  1,500 שנה.
רשות העתיקות מנהלת בימים אלו חפירות מבוקרות בחורבת עוצה, ממזרח לעכו, לפני שתונח במקום מסילת הברזל עכו-כרמיאל. בחפירות התגלה חותם עשוי חרס השייך לקבוצת "חותמות לחם" ששימש בדרך כלל להחתמת מיני מאפה.
ד"ר דני שיאון, המנהל את החפירה מטעם רשות העתיקות, אמר אתמול כי "זו הפעם הראשונה שמתגלה חותם זה בחפירה ארכיאולוגית מבוקרת, כך שאפשר לקבוע את מוצאו ואת תאריך ייצורו. חשיבותו הגדולה היא בהוכחת קיומה של קהילה יהודית ביישוב עוצה בתקופה הביזנטית-הנוצרית. הימצאות יישוב יהודי קרוב לעכו, באזור שבתקופה זו היה נוצרי מובהק מהווה חידוש במחקר, בשל הקירבה הגאוגרפית של חורבת עוצה לעכו. יש לשער שהיישוב סיפק דיברי מאפה כשרים ליהודי עכו בתקופה הביזאנטית.
על פני החותם, חרוטה מנורת שבעת הקנים על בסיס צר, בקצה הידית חרותות מספר אותיות יווניות המקיפות עיגול ונקודה. על פי הצעת ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית, ייתכן שמופיע בו השם לאונטיוס-שם שהיה נפוץ בין היהודים בתקופה זו ומוכר גם גם מחותם לחם יהודי אחר, שמוצאו אינו ידוע. ברשות העתיקות העריכו כי ייתכן שזה שמו של האופה מחורבת עוצה.
ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות, החוקר את נושא חותמות הלחם, הוסיף אתמול כי "אפשר לשער שחותמות עם סמל המנורה ייוצרו באופן סדרתי בעבור אופים יהודים וכל אחד מהאופים העלו חרט את שמו על פני הידית, שאף שימשה חותם. כך היה אפשר להחתים על פני בצק המאפה, לפני אפייתו, חתימה כפולה, את המנורה, סמל הזהות היהודית הכללי של המאפיות היהודיות, ולאחר מכן גם שמו הפרטי של האופה, מה שהוסיף ערובה ואמינות לכשרותו של המאפה".

יורי ילון (ישראל היום)

אל מערות המנורה

בכל שישי ושבת בחודש ינואר בשעות  10.30 ו- 11.30 (חוץ מימי גשם), יתקיים בגן הלאומי בית-שערים, סיור במערות המנורה.
מתנדבי גן הקהילה ייקחו את הבאים לסיור ללא תשלום במערות, בהן ניתן לראות עיטורים, כתובות ועדויות לחיים מן העבר של העם היהודי בארץ ישראל מלפני 1.800 שנה. נחזור להווה בהליכה דרך ואדי יפה ופורח.

מגיל 7 ומעלה,חובה להצטייד בפנסים.

להרשמה  בטלפון 04-9830946

אילן גטניו (ישראל היום)

חתן חידון התנ"ך החדש

בחידון התנ"ך למבוגרים, שהתקיים אמש בירושלים, הכריז שר החינוך גדעון סער על החלטתו לקיים החל מהשנה הבאה חידון תנ"ך עולמי למבוגרים לכלל  קהילות ישראל בארץ ובתפוצות.
חתן הפרס הוא שמואל עמרוסי, מהנדס תוכנה בן 49 מאלעד, שזכה ב- 30 אלף שקלים. במקום השני זכתה ליאור מאיר, עצמאית מחולון. רה"מ בנימין נתניהו אמר אמש על הזוכים,"מדובר בשילוב מנצח של גבר ואשה, דתי וחילונית, אנשי מדע ועסקים". ראש הממשלה הזכיר את חוג התנ"ך שהוא מתכוון לכונן על שמו של חמיו, שמואל בן-ארצי ז"ל בביתו, למען העמקת הידע והכרת התנ"ך.

יעל ברונובסקי ושלמה צזנה (ישראל היום )

חשיפה נדירה של רשות העתיקות

רשות העתיקות תחשוף הבוקר לראשונה, חותם קטן ראשון מסוגו המתוארך, על פי הערכות של מומחי ארכיאולוגיה, לתקופת בית המקדש השני, אשר שימש את עובדי בית-המקדש לצורך אישור עבור כל מי שהיטהר בו.

מדובר בפריט נדיר ביותר בעל משמעות היסטורית רבה, המעיד על הפעילות הענפה שהתרחשה בבית המקדש השני.

החותם שייחשף היום, באירוע חגיגי בעיר דוד בירושלים, במעמד שרת התרבות והספורט לימור לבנת, ושר החינוך גדעון סער ובהשתתפות עשרות תלמידים, ייחשף החותם שהתגלה לאחרונה על ידי הארכיאולוגים של רשות העתיקות בחפירות שנערכו סמוך לכותל המערבי.

ברשות עתיקות ציינו אתמול כי הממצא היחודי קשור בתהליך הטהרה. חשיבות החותם, שהתגלה בחפירות סמוך למקום שבו שכן בית-המקדש השני, שנחרב בשנת בשנת 70 לספירה על ידי הרומאים, היא בכך שהוא מהווה הוכחה חותכת להקפדה היתרה על טהרה של הנכנסים בשערי בית-המקדש.

יורי ילון (ישראל היום)

שרידי כד עתיק נמצאו בים

שרידים של קנקן אגירה גדול ממדים נתגלו לאחרונה על ידי תושב העיר נתניה בזמן שטייל בחוף פולג. התושב, חובב היסטוריה וארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, הבחין בקצהו העליון של הכד כשזה מבצבץ מקו המים, וזיהה כי מדובר בחרס יוצא דופן בשל משקלו הגדול יחסית. החרס נמסר ליחידה לארכיאולוגיה תת ימית ברשות העתיקות וגרם להתרגשות רבה.

בבדיקה ראשונה זיהה ראש היחידה יעקב שרביט, כי מדובר בשרידים של קנקן אגירה מהתקופה הביזנטית (324 עד 638 לספירה) הקנקן בנפח של כ-80 ליטר, שימש ככל הנראה להובלת שמן זית שיוצר בארץ ישראל ויוצא לאירופה.

נצחיה יעקוב (ישראל- היום)

הילדים יטיילו גם בשילה

שר החינוך גדעון סער (ליכוד)' אמר אתמול בטכס חנוכת מעונות לסטודנטים במרכז האונברסיטאי אריאל, כי מדינה פלשתינאית ביהודה ושומרון תהיה סכנה לישראל וכי יש לחשוב על חלופות.

לדבריו ,"היגיע הזמן לחשוב על חלופות נוספות הנוגעות לעיצוב מערכת היחסים בינינו לבין שכננו".

מוקדם יותר ערך השר סער סיור בתל שילה הקדומה שבשומרון והכריז כי שילה תתווסף לרשימת האתרים שבהם מטיילים תלמידי בתי הספר. "זו חוויה להיות כאן בשילה ולהתחבר לנופים ולאתרים שהם חלק מההיסטוריה שלנו", אמר השר, והתייחס להוראת התנ"ך ואמר' "צריך להתבצע לימוד שהוא גם דרך הרגליים ודרך העיניים,ולא רק דרך לימוד בכיתה. כל המקומות שמלמדים עליהם נמצאים באותם אתרים, מקומות שהרבה שנים לא יכולנו להגיע אליהם, האתר נמצא על מפת אתרי המורשת, וכעת יהיה גם על מפת הסיורים הלימודיים במערכת החינוך,אני שמח לשמוע שכבר היום מגיעות לכאן קבוצות של תלמידים ,ואני מקווה שיגיעו יותר" אמר השר.

שלמה צזנה,ויעל ברנובסקי (ישראל היום)

כ"ט בנובמבר – ההיסטוריה חוזרת

 

ירושלים לבשה חג. מאות ישראלים, ביניהם עשרות תלמידי בתי הספר ותנועות הנוער, שיחזרו אתמול, כ"ט בנובמבר, את קבלת הבשורה על החלטת האו"ם לאשר את תוכנית החלוקה ואת החגיגות שפרצו בעיקבותיה – בדיוק כמו לפני 64 שנה.
כזכור, ההחלטה הכירה למעשה בהקמת מדינת ישראל, שקמה כששה חודשים לאחר מכן.
האירוע, אותו יזמה ההסתדרות הציונית העולמית, התקיים ברחבת בניין הסוכנות היהודית בירושלים, בהשתתפות שחקנים  שגילמו דמויות היסטוריות  שלקחו חלק בחגיגות המקוריות.
בנוסף, השתתפו בחגיגות, שתי מכוניות שרד עתיקות מדגם סיטרואן, שהסיעו לחגיגות המקוריות את המכובדים, כמו גם ג'יפ צבאי בריטי מהתקופה. ברחבה שולבו נגני רחוב ולהקות מחול, שהרקידו את המשתתפים במעגלי הורה ורקודי עם.
ולעוברים ושבים חולקו עיתונים שהודפסו במיוחד ברוח ימי  1947.
ליאור נוביק (ישראל היום)