Category מדע וטכנולוגיה

לווין התקשורת הישראלי, "עמוס 5" של חברת "חלל תקשורת", שוגר אתמול מבסיס השיגור בבייקונור שבקזחסטן ונכנס בהצלחה למיקומו בחלל,מעל אפריקה.

תשע וחצי שעות לאחר השיגור המוצלח נכנס הלוויין למסלול המיועד ופרס את הפאנלים הסולריים שלו, שיספקו לו את האנרגיה הדרושה להפעלתו ב- 15 השנים שתוכננו לו.

עמוס 5, שנבנה על ידי החברה הרוסית NPO PM, יכסה את כל יבשת אפריקה ויספק שרותי תקשורת מגוונים, לרבות שידורי טלוויזיה ואינטרנט.

עמוס 5, מצטרף לשני לווייני התקשורת עמוס 2 ועמוס 3, ושלושת הלוויינים יספקו כיסוי לכמה מהשווקים המתפתחים ביותר בעולם כיום, בהם קיים ביקוש גדל והולך לשירותי לווין. אזורים אלו כוללים את המזרח-התיכון, מזרח אירופה ומרכז אפריקה.
נשיא ומנכ"ל חלל תקשורת, דוד פולק, אמר אתמול: "שיגור עמוס 5 הופך את חלל למפעילת לוויינים מובילה ורב אזורית. השיגור הוא אירוע חשוב עבורנו ויאפשר לנו לספק שרותים איכותיים ליבשת אפריקה. הלוויין יספק לנו כיסוי מעולה וקיבולת שנועדה לספק לתת מענה ליבשת המתפתחת במהירות. חברת חלל תקשורת מצפה לתחילת פעילותו המסחרית, אשר תאפשר לספק ליבשת אפריקה שירותי תקשורת איכותיים.

בימים אלו נמשכות העבודות בתעשייה האווירית על הלוויין עמוס 4, אשר עם תחילת הפעלתו המסחרית הצפויה בשנת 2013 יספק שרותים לרוסיה ולדרום אסיה.

במקביל, מאפיינת החברה את הלוויין עמוס 6 המתוכנן לשיגור בשנת 2014 ומתוכנן לספק שירותים לאירופה, למזרח התיכון ולאפריקה. בכך למעשה תרחיב ותבסס חלל תקשורת את פריסתה הרב-אזורית ואת מעמדה כמפעילת לוויין מוביל.

אילן גטניו (ישראל היום)

לוויין התקשורת הישראלי, "עמוס 5", ישוגר לחלל ביום ראשון מאתר השיגור בייקונור שבקזחסטן.כך הותר אתמול לפרסום.

הלוויין אמור לספק שירותי תקשורת טלוויזיה וסלולר, ביבשת אמריקה ובחלק מאירופה ומהמזרח התיכון.

עם שיגורו, יצטרף"עמוס 5" לשני לווייני התקשורת שכבר פועלים בחלל ,"עמוס 2" ו"עמוס 3". "עמוס 4" אגב, טרם שוגר והוא אמור להמריא לחלל במהלך 2013.

סער ורדי (פוסט)

המלך הורדוס החל בבנית כותלי הר הבית ,אבל אחרים סיימו את המלאכה- כך עולה בפעם הראשונה מממצאים ארכיאולוגים שהתגלו במקווה טהרה, שנחשף מתחת ליסודות הדרומיים של הכותל המערבי.

הממצאים , ארבעה מטבעות ברונזה שנטבעו 20 שנה לאחר מותו של הורדוס, מאששים בפעם הראשונה גם ארכיאולוגית את תיאוריו ההיסטורים של יוסף בן מתתיהו הוא (יוספוס פלביוס). על פי בן מתתיהו, הורדוס החל במלאכה, אך רק בימיו של נינו, המלך אגריפס השני, בשנות החמישים של המאה הראשונה לספירה, הסתיימה הבנייה.

הורדוס עצמו נפטר, לפי הסברה המקובלת, בשנת 4 לפנה"ס. מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, הארכיאולוגים פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון, מסיקים איפוא כי לא ייתכן שהחלק הדרומי של הכותל המערבי, ואולי גם המשכו הצפוני, נבנה בידי הורדוס ,אם בתחתיתו נמצאו מטבעות שמאוחרים לתקופתו.

ארבעת המטבעות נמצאו כאמור במקווה טהרה חצוב בסלע על תוואי הכותל המערבי, שמולא בעפר ובאבנים כדי שלא יפריע לבניית כותלו המערבי של הר הבית. המקווה השתתייך לשכונת מגורים שהתקיימה במקום לפני שהמלך הורדוס החליט על הרחבת מתחם הר הבית. "המפעל הגדול ביותר ששמעו עליו בני אדם מעולם" .כפי שהגדיר זאת יוסף בן מתתיהו, המטבעות שנמצאו במקווה תוארכו על ידי ד"ר דונלד אריאל, אוצר המטבעות של רשות העתיקות, לשנת 17 לספירה כמטבעות שנטבעו על ידי הנציב הרומי ולריוס גרטוס.

הממצא המרעיש יחייב את מורי הדרך והמומחים לעניני ירושלים לעדכן את ערכות ההדרכה שלהם. החפירות באתר מתבצעות על ידי רשות העתיקות בשיתוף רשות הגנים והטבע והחברה לפיתוח מזרח ירושלים ובמימון עמותת אלע"ד. הממצאים התגלו לאחר חשיפת יסודותיו של הכותל המערבי בקצהו הדרומי במסגרת פרויקט החשיפה המחודשת של תעלת הניקוז ההרודינית מתחת לתוואי הרחוב בן התקופה ובין בריכת השילוח לבין הפינה הדרום-מערבית של הכותל המערבי.

נדב שרגאי (ישראל היום)

פיתוח חדש מציע התמודדות יעילה יותר עם התקפי לב, גורם התמותה מספר אחת בעולם המערבי.
מדובר בריקמה פועמת המכילה סיבי זהב דקיקים, האמורה להישתל באזור בפגוע בלב ולשקם אותו. בראש צוות הפיתוח עומד ד"ר טל דביר מאוניברסיטת תל-אביב.

על פי המחקרים, חמישים אחוז מהאנשים שעברו התקף לב, ימותו בתוך חמש שנים מההתקף הראשון ואילו האחרים, יחלשו מאד. הפתרון המקובל כיום לבעיה הוא השתלת לב, אמצעי המוקבל ובעייתי ביישומו, משום שקיים מחסור במספר הלבבות המיועדים להשתלה. כעת, פיתוח חדש עתיד להטיב עם מי ששרד את ההתקף. הוא הוצג שלשום בארץ במהלך הכינוס הישראלי-צרפתי הראשון בנושא ננוטכנולגיה שאירגן משרד המדע והתכנולוגיה.

לפני שלש שנים, פצח ד"ר טל דביר מאוניברסיטת תל- אביב, במחקר בארה"ב. תחילה, חבר אל חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובהמשך חזר לארץ וצירף למחקר מדענים מאוניברסיטת תל -אביב. הצוות, שכלל כימאיים, ביולוגים ומהנדסים, שילב בין שיטות של ננוטכנולוגיה והנדסת רקמות. במהלך הניסויים נלקחה ריקמת שריר פגועה ,שנזרעה על ביו חומר, (מצע שעליו אפשר לגדל ולפתח את ריקמת הלב). מאחר שמצע הגידול לא הוליך חשמל שהכרחי לפעילות התקינה של הלב והתאים בריקמה לא פעמו בד בבד, נדרש גורם נוסף שיסדיר את הליקויים החשמליים. החוקרים מצאו פתרון מקורי- הם בחרו בזהב, הודות למוליכותו החשמלית הגבוהה וממנו יצרו סיבים בעובי ננומטרי (כמיליארדית המטר). במקרה הזה, סיבי הזהב נתנו את הפתרון לבעיית תיאום הפעימה הסימולטנית של התאים, שיפרו את מוליכות הרקמה ובעצם כך איפשרו את השימוש בריקמה המהונדסת" הסביר ד"ר טל דביר והוסיף, "התברר לנו שהריקמה מתפקדת יפה מחוץ לגוף ומה שנותר לנו זה להשתיל אותה על הצלקת שנוצרה בלב בעקבות ההתקף, ואז למעשה הלב משתקם". ד"ר דביר התייחס להתאמתו של הזהב בתוך הגוף האנושי. "ידוע שהחומר אינו מזיק למערכת החיסון מאחר שמדובר בסיב הצר מעובי השערה ולכן הדבר מאושר על ידי ה-FDA לשימוש בבני אדם.

המחקר פורסם החודש בכתב העת היוקרתי NATURE NANOTECHNOLOGY. בעתיד אנו מקווים שהשלבים הבאים של הפיתוח יהיו גם סיבי זהב על רקמות מהונדסות עם תאי עצב וריקמת מוח וכך יתאפשר אולי לשפר רקמות מוחיות שנפגעו עקב פגיעות טראומטיות או למשל תאי עצב שנפגעו,או חוט שדרה שנקרע או נפגע, הוסיף ד"ר דביר, שבמעבדתו באוניברסיטת תל-אביב עובדים בימים אלו על הנדסת ריקמת מוח מתאי עצב וביו חומרים המכילים סיבי זהב.

זיוה מוגרבי-קובני ואילן גטניו (ישראל היום)

בועז רון-זוהר, מורה לפיזיקה מהגליל המערבי, אחראי לגילויו של אסטרואיד שלא היה ידוע קודם לעולם המדע. הוא קיבל את הזכות להעניק שם לגוף שנע במערכת השמש – וכעת הוא ותלמידתו מרים עוויד, מבקשים את עזרת הציבור הישראלי בבחירתו .

התגלית נמצאה במהלך חודש יולי. רון-זוהר, המלמד באולפנת צביה במעלות, מרכז את קבוצת האסטרונומיה בפרויקטים של אחר"ת לתלמידים יהודים וערבים בגליל. בעת כתיבת התזה שלו ב-2009 בהנחיית פרופ' מאיר מידב וד"ר נח ברוש. הוא יצר קשר עם הפרויקט האנגלי הייחודי "פולקס טלסקוף" שבמסגרתו ערכו תלמידים מקומיים תצפיות אסטרונומיות בעזרת טלסקופים אופטיים רובוטיים הגדולים מסוגם בעולם. בעקבות פנייתו הורשו גם ישראלים לקחת חלק במיזם.

הטלסקופים, שניבנו, נתרמו לטובת מערכת חינוך בבריטניה, נמצאים על פסגות הרים בהוויאי ובאוסטרליה. ונשלטים מרחוק באמצעות האינטרנט. תלמידים מהגליל צילמו וערכו בהנחייתו של רון-זוהר מחקרים על גלקסיות ספירליות, צבירי כוכבים, כוכבי שביט ואסטרואידים,ומורם גילה את האסטרואיד באחד הצילומים שערכה מרים עוויד, תלמידת כיתה י"א בבית הספר "השלום" בשייח דנון.

מיד לאחר התגלית דיווח בועז על האסטרואיד החדש-ופרטי התגלית נאספו ונשלחו בעזרת צוות חוקרים אנגלים ואיטלקים מהפרויקט למרכז כוכבים ננסים (MPC) באונברסיטת הרווראד בארה"ב.בשבוע שעבר קיבל המורה הישראלי את האישור הרשמי הסופי המיוחל לתגלית, הנהלת פרויקט "פולקס טלסקופ" הביעה מצידה רצון להעמיק את שיתוף הפעולה עם התלמידים הישראליים.

אילן גטניו (ישראל היום )

הזהב שעל כדור הארץ מקורו במטאוריט במשקל של כ- 20 מיליארד טונות שנפל מהשמיים לפני 3.9 מיליארד שנים. כך טוענים חוקרים מאניברסיטת בריסטול שבבריטניה.

החוקרים אומרים כי באמצעות ניתוח של דגימות הסלע הקדומות ביותר, הם הסיקו שמתכות יקרות כמו זהב נוצרו כתוצאה מהפצצה של מטאוריטים, שהתנגשו בכדור הארץ 200 מליון שנה לאחר שנוצר. החוקרים טוענים כי כאשר כדור הארץ נוצר, ברזל מותך שקע למרכזו כדי ליצור את הליבה. ליבת הברזל משכה אליה את המתכות היקרות כמו זהב ופלטינה.

כבר שנים אומרים החוקרים כי המתכות היקרות נמצאות בקליפת כדור הארץ בשכיחות הגבוהה פי עשרות אלפים לעומת הצפוי, בעקבות השקיעה של הברזל בליבת הכדור.

מדעני בריסטול החליטו לבדוק את התיאוריה באמצעות ניתוח של סלעים בני 4 מיליארד שנה. הסלעים הללו נוצרו זמן קצר לאחר שנוצרה ליבת כדור הארץ, אבל לפני הפצצת המטאוריטים, לדברי פרופ' מתיאס ווילבולד, מומחה למדעי כדור הארץ בבריסטול, בסלעים הללו נתגלתה תרכובת איזוטופ של המתכת הנדירה טונגסטן, הוא מצא כי בסלעים בני 4 מיליארד ויותר יש 15 חלקיקי טונגסטן למליון, הרבה פחות משכיחות המתכת בסלעים הצעירים.

לדברי פרופ' ווילבולד, זה יותר ממספיק כדי להוכיח את התיאוריה."המחקר שלנו הראה כי רוב המתכות היקרות נוספו לכדור הארץ במקרה.

אילן גטניו (ישראל היום )

צמד חלליות בלתי מאוישות, שוגרו אל הירח בשבת על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א. המשימה: למדוד לראשונה את כוח המשיכה של הירח ולבחון את מבנהו הפנימי. שני רכבי החלל הזהים כמעט לחלוטין כונו A GRAIL (גביע) ו- B GRAUL הם שוגרו מעל גבי טילים מדגם דלתא 2, הנחשבים קטנים יחסית, מתוך כוונה לחסוך בהוצאות, רכבי החלל צפויים להגיע לירח בעוד כארבעה חודשים- הראשון בערב ראש השנה האזרחית, והשני למחרת.

סוכנויות הידיעות (ישראל היום )