ענקית התרופות "טבע" ,דווחה אתמול לבורסות של תל אביב וניו יורק, על רכישת חברת התרופות האמריקאית "ספלון "תמורת כ- 6.8 מיליארד דולר , "ספלון" עוסקת בפיתוח תרופות לטיפול בסרטן,הפרעות שינה,ומחלות בפוגעות במערכת העצבים,בנוסף,ביפן דווח כי " טבע "רכשה גם את החברה המקומית "טאיו" תמורת 490 מיליון דולר.
מדובר ברכישה הגדולה השלישית של "טבע ' במרץ 2010 רכשה "טבע "את חברת התרופות הגרמנית "רציופרם "תמורת 5 מיליארד דולר,ובמאי 2008 את חברת "באר "האמריקאית תמורת כ- 9 מיליארד דולר.
ג"ון בן זקן ( פוסט )
מאת גרדיאן (פורסם בעיתון הארץ)
בית המלוכה הבריטי אימץ אל חיקו את כלי העידן הדיגיטלי ובהתאם החתונה צפויה להיות משודרת בשדור חי ביוטיוב, ולזכות לעדכונים בפייסבוק ובטוויטר.
החתונה המלכותית בין הנסיך ויליאם לקייט מידלטון תשודר בשידור חי ביוטיוב, אתר שיתוף הווידיאו של גוגל. זאת כחלק מהשימוש הגובר של בית המלוכה הבריטי ברשתות חברתיות.
מי שרוצה לעקוב אחר החתונה יכול לעשות זאת כמובן בכלי התקשורת, אבל הוא יכול גם לעקוב אחריה באתר משלה, כמו גם בפייסבוק, בטוויטר ובפליקר. בנוסף, אנשי התקשורת של בית המלוכה יכסו את החתונה בלייב בלוגינג.
בנוסף לכיסוי של חתונה, הציבור יוכל לחתום על "ספר חתונה" של ברכות וידיאו.
אבל בעוד שבריטניה הגבירה את האבטחה לקראת האירוע בצורה משמעותית, נראה שמניעת חטיפת החגיגות בעולם הווירטואלי היא כמעט בלתי אפשרית.
מי ייתן שנישואיהם הארוכים והמאושרים יהיו האחרונים של" המלוכה הבריטית", נכתב באחת התגובות העדינות יחסית בדף הפייסבוק המלכותי.
מאת ניר חסון
ילדיהם של יונה ושמחה, אחים שנפרדו בגליציה בתחילת המאה הקודמת, גילו זה על זה בתום מסע חיפוש ארוך
באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת, בעיר ברודי שבגליציה, נפרדו דרכיהם של שני אחים לבית משפחת שפירא. יונה עלתה לישראל כדי להצטרף לתנועה הקומוניסטית הארצישראלית. אחיה, שמחה, נותר עם הוריו. מאז התרסקה המשפחה במאורעות השואה והטיהורים הסטאליניסטיים. לפני כשבועיים, אחרי מסע חיפוש ארוך, שתחילתו במסמכי הקג"ב וסופו בפייסבוק, גילו ילדיהם של יונה ושמחה, המתגוררים בישראל – זה על קיומו של זה. אתמול במוזיאון "יד ושם" הם נפגשו והתחבקו לראשונה. "אני קצת לא יודעת מה עושים עם משפחה, אין לנו ממש ניסיון בדבר הזה", אמרה אילנה תמיר-שפירא, נכדתה של יונה, שבזכות מאמצי החיפושים שלה אוחדה המשפחה.
ליאורה, בתה של יונה ואמה של אילנה, לא ידעה כמעט דבר על אמה. יונה מתה כשליאורה הייתה בת 12 בעיירה ששימשה מעין מחנה מעצר למשוחררי הגולאגים של סטאלין. "היא אמרה שהיא חושבת שההורים שלה נספו בשואה, והיא אמרה שהיא תספר לי הכל כשאהיה בת 15, אבל כשהייתי בת 12 היא מתה", סיפרה אתמול ליאורה במפגש המרגש. האם הייתה קומוניסטית אדוקה, בשנת 1926 היא עזבה את משפחתה ועלתה לארץ. כאן הצטרפה לקבוצות מחתרת קומוניסטיות, בתחילה בירושלים, ולאחר שנעצרה בידי שלטונות המנדט היא עברה לחיפה והמשיכה שם בפעילות מחתרתית. ב-1931, לאחר כמה מעצרים בשל הדבקת כרוזים קומוניסטיים היא גורשה על ידי הבריטים.
חודשים ספורים אחרי גירושה של יונה הגיע לארץ אחיה, שמחה, גם הוא מסיבות אידיאולוגיות, אבל בקצה השני של המפה הפוליטית. "אבא השתתף באסיפה של ז'בוטינסקי בברודי. באותו ערב הוא חזר הביתה ואמר להוריו שהוא עולה לארץ, למחרת הוא כבר היה בתחנת הרכבת לסדר את הכרטיס", סיפר אתמול בנו, אריה שיקלר (אביו החליף את שם המשפחה לשם המחתרתי שלו – שיקלר). שמחה הצטרף לשורות האצ"ל ונעצר גם הוא על ידי הבריטים בשל חלוקת כרוזים – שונים, כמובן, מאלו של אחותו.
יונה התגלגלה בינתיים לברית המועצות בתקווה להמשיך לקדם משם את המהפכה. אלא ששם היא נדחתה בידי המפלגה, כפי שנכתב בדין וחשבון שנמצא בתיק הקג"ב, בשל היותה "בעלת נטיות לא בריאות: פסימיזם, אינדיבידואליזם, לא כל כך מתמצאת במציאות הסובייטית". מאוחר יותר היא נעצרה והואשמה בקונטרה-רבולוציונריות ובטרוצקיזם. במסגרת הטיהורים של סטאלין נשלחה ב-1936 למחנה כפייה – גולאג, בצפון רוסיה. היא נותרה במחנה ובעיירה הסמוכה אליו, אותה לא הורשתה לעזוב עד למותה מסרטן ב-1958. ליאורה, שאביה מת 10 שנים קודם לכן, הועברה לבית יתומים וב-1979 עלתה לישראל. "תמיד הייתי לבד, בלי אף קרובים. אחרי שעליתי ניסיתי קצת לחפש אבל לא היו לי כלים לכך, וזה לא הצליח", סיפרה.
בתה אילנה היא זו שלקחה על עצמה לגלות פרטים על סיפור חייה של הסבתא. במסגרת פרויקט מרתק, שמתועד בבלוג בשם "פרויקט יונה", החלה לאסוף פרטים על תעלומת חיי סבתה. היא נעזרה לשם כך בארכיונים שונים ובעיקר באינטרנט. פריצת הדרך הראשונה היתה כאשר הצליחה לקבל מארכיון הקג"ב את תיק החקירה והמעצר של יונה. כך גילו ליאורה ואילנה את שמות ההורים של יונה ומקום הולדתה. השמות ומקום המגורים הוזנו במאגר השמות ב"יד ושם", בו נמצאים כיום לא פחות מארבעה מיליון שמות של נספים.
אילנה גילתה שב-1956 בא אדם בשם שמחה ל"יד ושם" ומילא דף עד, ובו פרטים דומים מאוד לפרטי המשפחה שנמצאו בתיק הקג"ב. שמחה עצמו כבר לא היה בין החיים, אך אילנה הצליחה לאתר את בנו ואת נכדתו. דרך רשת פייסבוק מצאה אילנה את לימור, נכדתו של שמחה ובתו של אריה. "אמרתי שנתחיל מלימור כי היא צעירה", סיפרה ליאורה על שיחת הטלפון הראשונה, "אמרתי שאני מתנצלת ושאני מבינה שזה הזוי אבל אולי לסבא שלך יש אחות". אריה אישר שלשמחה היתה אחות, שהייתה בארץ והייתה פעילה קומוניסטית. זה הספיק כדי לאשר לבני המשפחה הנרגשים שלעץ המשפחה הדל שלהם צמח ענף נוסף.
לבקשת "יד ושם" הסכימו הקרובים לעשות את האיחוד המשפחתי לעיני עיתונאים. שני בני הדודים ניגשו זה לזה והתחבקו בחום בעוד בני הזוג והילדים לוחצים ידיים ומשננים זה את שמו של זה. "אני חושבת שאני עוד לא מעכלת את זה. אני שמחה עבורי שיש לי משפחה ושמחה עבור הילדים שלי. אנחנו צריכים ליצור יחסים ואני מקווה שנצליח", אמרה ליאורה במפגש. "יש הרבה לספר בשביל לעטוף תקופה כזו, חבל שמי שהיו שייכים לסיפור הזה כבר אינם. הייתה לי אחות שנפטרה לפני כמה חודשים ולא הספיקה", אמר אריה.
אבל האיחוד המשפחתי אינו סופו של "פרויקט יונה". "זה כמו סיפורו של העם היהודי כולו", סיכמה אילנה, "חמישה אחים, שניים נספו בשואה, אחד רוויזיוניסט שעלה בעקבות ז'בוטינסקי, אחת קומוניסטית נלהבת שהלכה לאיבוד במחנות הקומוניסטיים, והיה גם אח חמישי שכנראה הגיע לאמריקה". לאיש מבני המשפחה אין קשר עם האח החמישי, גדליה שמו. "גיליתי שכל ה'גדליה' הפכו לג'ורג' ו'שפירא' לשפירו, אז אני מחפשת את ג'ורג' שפירו בארה"ב. אחד מהיוצרים של סיינפלד הוא ג'ורג' שפירו, אולי יש לנו קשר אליו", סיכמה בחיוך.
פורסם במקור באתר עיתון "הארץ"
נחסוך הפעם בדקורציה לכתבה מכיוון שיש לנו בעיה אמיתית. צוות הבוחנים ואנוכי כבר אחרי כאלף קילומטרים של מבחן, על פני יומיים ועל פני מגוון מתארים, תרחישים והדמיות. והיכן שלריינג' היה יתרון, הוא איבד אותו במתווה הבא, ובכביש בו הקאיין הבריק, הריינג' היה עדיף ממנו עיקול אחרי. ולא רק במישור הדינאמי, גם מבחן ה"מראה ומגע" הסתיים עם שיווין של נקודות חוזקה וחולשות של האנגלי מול הגרמני. כמו להביט נוכחה לקיר אטום וחסר טקסטורה, הגענו לתיקו המושלם בו רק העדפות הקונה יטו את המאזניים לטובת הקאיין או הריינג'. זו הפעם הראשונה בעשור וחצי של מבחני רכב שבה אני מחזיר את הכרכרות לאורוותן, בתחושה של אי-מיצוי ואפילו תסכול על כך שאין אנו מסוגלים – הפעם – לתת לכם שורה תחתונה חדה וברורה.
רקע
שתי המכוניות האלו, הריינג' רובר ספורט ופורשה קאיין, מגיעות לכאן בדרכים שונות בתכלית. לריינג' מורשת ארוכה בת ארבעים שנים ומקומו בפנתיאון הרכב שמור כאביו מולידו של סגמנט השטח-פאר. זה לפחות מה שהיו רוצים בלנד רובר שתחשבו. מאחר שהריינג' ספורט מתבסס בכבדות על הדיסקברי כתורם איברים מרכזיים ועליהם נשען המראה הנכון ועוד נגיעות לשינוי התחושה והדינאמיות – כמו קיצור בסיס הגלגלים למשל. אם אתם רוצים את "הדבר האמיתי" יהיה זה הריינג' הבכיר – עוד קומה אחת במדרג המחיר ולא – לא יישאר לכם עודף ממיליון שקלים. דגם 2011 קיבל סידרת עדכונים מקיפה, גם ברמה הקוסמטית וגם במכאנית ומשווק עם מנוע טורבו-דיזל 3.0ל' שמוריד את המחיר לעשירים שבבני עמנו.
מול הריינג' שעלה מערפל הביצות בוויילס, והוציא לטיול את כלבם של בני בסקרוויל, הקאיין נולד במחלקת השיווק של פורשה. פרי חזונו של פרדיננד פיך – שנועד להכניס את פורשה לסגמנט השטח פאר הרווחי. עם פיתוח ויצור משותף לטוארג, הפך הקאיין כשהוצג ב-2002, לדגם הנמכר ביותר של פורשה ולמקור הרווח הגדול ביותר שלה. באביב 2010 הוצג הקאיין החדש, שעיניכם רואות, והוא לוקח צעד אחד ומתרחק מהדודן העממי. היצור עבר מסלובניה לגרמניה (מפעל חדש ומשותף לפאנאמרה), היקף החלקים הייחודיים לפורשה גדל והמוצר – הקאיין – קיבל מיקוד חד יותר מבעבר. יתרון הגיל עומד איפא לזכות הפורשה – שהוא הדגם הצעיר יותר והמעודכן יותר מבין השניים.
מראה
בעוד שהריינג' ספורט מאד נאמן למראה המותגי ונושא חבילה וויזואלית מאד של ד.נ.א. "ריינג' רוברי" מובהק. הקאיין החדש לא דומה במאומה לקודמו – וטוב שכך. הריינג' רבוע צללית, זקוף ומזוות. מולו הקאיין עגלגל, בולבוסי ושרירי, ובעל שכבה קדמית המחייכת אליך את חיוכו המרושע של באונסר ענקי בכניסה למועדון שניה לפני שהוא מעיף אותך ממנו. תנו לי קאיין בשחור-מט ואף ממזר לא יתעסק איתי. הריינג' נראה טוב, מחלק נכון את היחס שבין מכסה המנוע, אורך הגג וירכתיים מפוסלים – והוא מאד נאמן למורשתו העיצובית. הקאיין מעביר מסר מאד ברור של דינאמיות ועוצמה. שניהם נכונים, שניהם נאים מאד בדרכם וכן – אהבנו את שניהם.
תא הנהג וסביבתו הם דוגמה לקיצוניות. תא הריינג' בעל משטחי עור ועץ נרחבים, מיתוג מינימאלי ושדה ראיה מקסימאלי באמצעות אותה תנוחת ישיבה מעולה שקנתה לה מעריצים רבים לאורך הדורות – ואני ביניהם. אין כאן הפתעה, אלא איכות מעולה, ריח עמוק של עור איכותי וחזרה לאותו מועדון גברים שאנו מכירים ואוהבים. ראוי לציין מערכת שמע של "הרמן קרדון" ומקרר (אמיתי!) במסעד המרפקים שבין המושבים הקדמיים. הכניסה הראשונה לקאיין ו-"וואהו". הפאנלים השונים ניצבים בכל זווית בין אופקית ל-אנכית, כולל. אתה מוקף מיתוג מכל עבר כבתא טייס של כלי חלל עתידי. זה מיד זרק אותי שנים אחורה לילדותי כשהייתי נכנס עם טושים לארגז קרטון גדול ומייצר לי כפתורים רבים על כל לוח – כמו אפולו 13 רק בלי התקלות. רק הפאנל בתקרה לבדו מכיל כעשרה מתגים שונים ויש עוד מסך מגע, מיתוג למערכת המתלים והעברת הכוח, ועוד ועוד כפתורים לרוב. תנוחת הישיבה מאד מכונסת ועטופה, אתה מביט אל העולם דרך שמשות קטנות יחסית ושדה הראיה טוב אבל לא מצויין. מצד שני, האיכות של תא הנוסעים פשוט מהממת וראויה לכל שבח. מהתפרים של העור, דרך מתגי האלומיניום של הזחת המושבים ומגע העור עצמו – הקאיין בהחלט ראוי לכל הסופרלטיבים. ובשתי מילים: מצועצע ואיכותי.
מכאניקה
הריינג' ספורט נשען על שלדת סולם, ארבעה מתלים נפרדים ומערכת של קפיצי אוויר. הוא נהנה משירותיו של מנוע טורבו-דיזל חדש 6V בנפח 3.0 ל' המפיק 245 כ"ס ו-60 קג"מ באמצעות שני מדגשי-טורבו והזרקה ישירה בלחץ סופר-גבוה. הר הקג"מים הזה מתועל דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם שישה יחסי העברה, לתיבת העברה שיש בה גם הילוך כוח (ואפילו שימושי ביחס 1:2.93) ומשם דרך דיפרנציאלים ננעלים ומפוקדי מחשב לגלגלים ענקיים עם חישוקים "20 תקניים.
כל זה יניע 2540 ק"ג של ריינג' ספורט ל-100 קמ"ש ב-9.3 שניות ולמהירות מירבית של 193 קמ"ש. לנד רובר המציאה את המשחק מחדש בתחום מערכות העזר וגם הריינג' נהנה מהדור האחרון והמעודכן של הטריין ריספונס המתאים את כל מערכות ההינע לסוג השטח עליו הרכב נע. רגע! האלו! מה שטח? נו טוב. לריינג', בניגוד לרבים מחבריו לסגמנט, יש יכולת שטח טובה מאוד. במקרה שלנו, היכולת מוגבלת רק בשל רגישותם של צמיגי הכביש לפגיעה, אחרת, לא היינו מהססים להטיל בפני הריינג' התכול את המיטב שיש לנגב להציע בידיעה שהוא היה מתגבר על מרבית המכשולים בקלות.
לקאיין שלדה אחודה במבנה קל וקשיח. הדור הזה השיל מעל 200 ק"ג ממשקלו לעומת הקאיין הקודם והוא גדל בכל ממד למעט הגובה. גם לקאיין מתלים נפרדים וקפיצי אוויר ושלא כמו אצל הריינג' (שקיימת רק בגרסת הסופרצ'ארג'ד), לקאיין בולמי-זעזועים אקטיביים המתאימים עצמם לתנאי הדרך וגם למצבים מוגדרים מראש למשל "ספורט". מנוע הדיזל 6V 3.0 ל' של הקאיין (גרסה של מנוע אודי המיוצרת ברישיון) מפיק 240 כ"ס ו-55 קג"מ באמצעות מגדש טורבו יחיד בעל נחיר משתנה והזרקה ישירה. כל הטוב הזה עובר לתיבת הילוכים חדשה בת שמונה (!) יחסי העברה ומשם מתפזרת לגלגלים. פורשה וויתרה על תיבת ההעברה והיחס הקצר שבה – בתפיסה שאף אחד לא באמת צריך Low כשבעל פורשה רוצה לטייל בשטח הוא עושה את זה עם דיפנדר…
יתרון המשקל של הפורשה – 2100 ק"ג – יביאו אותו ל-100 קמ"ש ב-7.8 שניות ולמהירות מירבית של 218 קמ"ש. לפורשה גם פליטת CO2 קטנה יותר 195 גר'/ק"מ מול 243 גר'/ק"מ של הריינג'.
בתנועה
בעיר – כמה צפוי – לכל מכונית יתרונות וחסרונות. הריינג' יהיה שקט ונעים יותר במהירות איטית. בידוד המנוע ופני הכביש טוב יותר ואיכות הנסיעה ראויה לכרכרה מלכותית. תנוחת הישיבה הגבוהה מקנה יתרון ברור בשדה הראיה וחשוב לא פחות – רואים אותך נוהג בריינג'. וגם זה שווה משהו.
הקאיין יהיה זריז יותר ביציאה מהרמזור. הוא גם מגיב יותר לכביש משובש ומספק איכות נסיעה טובה פחות מזו של הריינג'. המצב מתהפך ב-50 קמ"ש. בנקודה זו מתלי הקאיין הנוקשים יותר מתחילים לעבוד ברצינות ומתמודדים טוב יותר עם אותן מהמורות שהריינג' כבר מתקשה להרחיק. זה שלקאיין חישוקי גלגל "19 – ומכאן צמיגים בעלי עובי דופן גדול יותר, עוזר לו כאן מאד.
ואם הקאיין יהיה הזריז יותר מבין השניים בעיר, לריינג' כשר תמרון מדהים, קוטר סיבוב קטן מאד, והוא נותן לנהג מודעות סביבתית הרבה יותר טובה מזו של הקאיין המבוססת חיישני קרבה. לריינג' קלף נוסף באמתחתו, מצב "אקסס" – גישה, של מתלי האוויר אשר מורידים את הגחון נמוך מאוד מעל לאספלט ומאפשרים לרכב הגבוה להשתופף לחניה מקורה נמוכת תקרה.
מחוץ לעיר שתי המכוניות מאד נעימות. ההבדלים ביניהן הם ברמת הניואנסים וכאן יש יתרון קל לריינג' שנותן NVH עדיף על הקאיין – שעדיין זז מדי על מתליו בתגובה לפני הכביש. היכן שהריינג' מרחף, הקאיין זע – כמסרשמיט 262 המטלטל כנפיו ברוחות עזות לפני חציית התעלה לעבר צוקי דובר הלבנים. לתיבת ההילוכים של הריינג' שלושה מצבי פיקוד (רגיל, ספורט וידני) וכל מצב משנה גם את ניהול המנוע, המתלים וההגוי. השינוי והמעבר מכל מצב מורגשים אבל לא דרמטיים. אצל הפורשה המצב שונה. לחיצה על מתג "ספורט" מעירה דרקון רדום, והטיל הגרמני טס לפנים כנקניקיה מלחמניה עם יותר מדי דיז'ון. המתלים האקטיביים של הקאיין הופכים כל כביש מפותל לקטע דירוג, והמכונית דוחפת אותך לנסוע נורא מהר בפיתולים – פורשה או לא? היכן שהריינג' נוטה בזווית גלגול, הקאיין משרטט קשת אחידה ומהירה דרכה. מאד מרשים ומהנה בטירוף. עד שהכביש המפותל הוא גם משובש. הקאיין לא אוהב שיבושים, ויותר מזה לא אוהב אותם תוך-כדי-פניה ואז התחושה מאחרי ההגה מאד לא נעימה. הריינג'? תנו לו באמפ והוא יחייך, נוטה, נשען, מעביר משקל באופן חיובי לצד הנכון וסופג נהדר את הקימוט בכביש.
תאוצות הביניים סיפקו תוצאה מעניינת. בתאוצות מאפס ל-100 קמ"ש הקאיין היה מהיר באופן מוחלט ופתח פער של מכוניות ויותר בכל האצה. היתרון שלו נעלם בתאוצות הביניים בהן היה הריינג' מעט יותר זריז עד 120 קמ"ש.
בכביש הפתוח גילינו יתרון לקאיין בדמות צריכת דלק של כ-11 ק"מ/ל' שעם מיכל בן 85 ליטרים מקנים טווח תיאורטי של כ-900 קילומטרים. הריינג' לא רחוק מאחור עם כ-10 ק"מ/ל'. ובשני המקרים אלו נתונים מאד מרשימים לכלי רכב גדולים ועתירי מאסה.
ואז יש את כל העולם של השטח. הקאיין בא, הציץ ונסוג. הוא מסוגל לנוע בשטח, ויש לו את מרווח הגחון והגבלת ההחלקה כדי לטפל בכל מכשול סביר, אבל התחושה כל-כך לא נעימה שממש לא בא לך להמשיך. הריינג'? תנו לו עוד. מהלך מתלים אדיר, יחס קצר מאד יעיל ומערך ה"טריין ריספונס" הופכים את פניה של מכונית הכביש המפוארת הזו ומשנים אותה לחוקרת ארצות רבת יכולת. והוא סופג את הכל הרבה יותר טוב מהקאיין – בכל זאת מורשת של בוץ זה לא דבר לזלזל בו.
לא ההשוואה הכי רלוונטית אבל לשמוע את החננה הזה מדבר על כמויות ה-CO2 ממש מעמידה!
סיכום
בשורה התחתונה – או בסופו של יום – מה שבא, שתי המכוניות האלו מאד טובות. אפילו מצויינות! כל אחת בדרכה מביאה עימה מטען של יכולת ואיכות המתאימה לסמל המעטר את חרטומן. וכל אחת הגיעה למבחן הזה ולנקודה הזו בזמן ובמרחב בדרך שונה לגמרי. כך שהיחידים להחליט יהיו הרוכשים. אלו שיעדיפו את המראה המזוות ואת יכולת השטח של הריינג' מול אלו שמעדיפים מראה אסרטיבי ויכולת דינאמית נימרצת על הכביש. פער המחיר בגרסאות הבסיס גדול מאד – כ-70,000 שקלים לטובת הפורשה. אולם מעטים המקרים שלקוח בסגמנט הפרימיום+ מסתפק רק בגרסה זו וחבילות האיבזור יוסיפו הרבה מאד למחיר הבסיס. הוסיפו – אולי הורידו בעצם – מדיניות הנחות מאד מקובלת בענף ותקבלו מחירים די דומים לשתי המכוניות הנ"ל. ושוב זה יהיה רק עניין של טעם איזו מן השתיים עדיפה. הלבטים אצל מי להשאיר 600 אלף שקלים ממש יכולים לתסכל…
.jpg "rangevcayeen (10)")
.jpg "rangevcayeen (11)")
.jpg "rangevcayeen (12)")
.jpg "rangevcayeen (2)")
.jpg "rangevcayeen (3)")
.jpg "rangevcayeen (4)")
.jpg "rangevcayeen (5)")
.jpg "rangevcayeen (6)")
.jpg "rangevcayeen (7)")
.jpg "rangevcayeen (8)")
.jpg "rangevcayeen (9)")
לעוד מאות מאמרים
החל מיום א' כ"ח אדר ב' תש"א, 3 באפריל 2011 , נכנסו לתוקף תקנות חוק התכנון והבנייה (עבודה מצומצמת) המאפשרות הצבת מתקנים סולאריים המספקים עד 50 קווט"ש (קילו וואט לשעה) על גגות מבנים קיימים באמצעות מסלול רישוי מקוצר, וזאת בהתאם לתיקון לתקנות עליהן חתם שר הפנים אלי ישי.
שר הפנים, אלי ישי, אמר : "מטרת התקנות לאפשר לאזרחים ויזמים הגדלת ניצול אנרגיות חלופיות שימנעו זיהום אוויר לייצור חשמל תוך ניצול גגות מבנים קיימים".
רבים במשק המתינו לכניסת התקנות לתוקף שכן בעקבות התקנות יקוצרו הליכי מתן ההיתר להצבת מתקנים סולאריים כאשר לצורך מתקנים שמייצרים מעל 50 קוו"טש ידרשו הליכי האישור בדומה להיתר בניה רגיל כפי שהיה נהוג עד כה בהתאם לחוק.
עד כה התייחסו התקנות לגודל המתקן שיוצב על שטח של עד 150 מ"ר ואילו מעתה התקנות מתייחסות להספק הפקת החשמל בלבד. השינוי בתקנות נעשה מתוך הנחה שבעתיד הקרוב טכנולוגיות מתקדמות יובילו למזעור המתקנים הסולאריים ויאפשרו הצבתם גם על גגות מבנים קטנים יחסית.
עד כה מתקנים סולאריים נאלצו להוכיח כי ניצול החשמל לצריכה אישית בלבד, מעתה יוכלו הזימים לייצר חשמל לצורך מכירתו לחברת החשמל .
בעקבות שינוי התקנות עליהן חתם שר הפנים יוכל מעתה כל אזרח או יזם להציב מתקנים סולאריים על גגות מבנים קיימים שבבעלותם, כגון: מבנה פרטי או ציבורי, מבני תעשייה ומסחר, מחסנים ומבנים חקלאיים בקלות יתר
שר הפנים, אלי ישי חתם ביום י' אדר ב' תשע"א, 16.3.11 , על תקנות חדשות בנושא מקומות חניה הנותנות עדיפות לתחבורה ציבורית במרכזי הערים ומחייבות לראשונה הקצאת חנייה לאופניים, לאופנועים ולרכבים של בעלי מוגבלויות.
שר הפנים, אלי ישי: "השימוש בתחבורה ציבורית ימנע זיהום אוויר ועומסי תנועה בערים. כמו כן בעקבות התקנות תתאפשר חנייה מסודרת לבעלי כלי רכב דו גלגליים באופן שלא יחסום מדרכות למעבר הולכי רגל ויאפשר שילוב בין נסיעה במערכת הסעת המונים עם אופניים".
התקנות החדשות מציעות מדיניות חניה שונה לחלוטין מהמדיניות הקיימת, לפיה יקבעו מקומות החניה תוך הבחנה בין אזורים שונים על פי מידת קרבתם למטרופולין ולמערכת הסעת המונים. התקנות נקבעו בהתאם להחלטת ממשלה כי על מנהל התכנון במשרד הפנים ליזום תיקון בתכניות המתאר המחוזיות כך שהוראות תכניות אלה יקבעו כי היקף מקומות החניה בשימושי קרקע שאינם למגורים יצטמצם עד כדי מחצית התקן הקיים.
העיקרון המרכזי העומד בבסיס התקנות המוצעות הוא הצורך בעידוד הנסיעה בתחבורה ציבורית, בין היתר על ידי הפחתת מקומות החניה באזורים הסמוכים למערכת הסעת המונים, ועל פי מידת קרבתם לתחנה. באזורים אלה קובעות התקנות מקסימום מקומות חניה ולא מאפשרות תוספת מקומות חניה מעבר לכך. לדוגמא במרכז העיר המרחק מאזור החנייה לתחנה במערכת להסעת המונים יהיה עד 650 מטרים ואילו בפריפריה המרחק יעמוד על 350 מטרים בלבד.
התקנות לא מציעות שינוי משמעותי במקומות החניה למגורים.
התקנות כוללות, לראשונה, הוראות בדבר חובת התקנת מקומות חניה לאופניים ולאופנועים ולרכב של אנשים המוגבלים בניידות. בהתאם להנחיות יש להקצות חדר בבנייני מגורים לאופניים ולהסדיר במקומות ציבוריים מקום חנייה לאופניים בקרבת תחנות להסעת המונים.
על פי הוראות המעבר, ייכנסו התקנות לתוקף באופן הדרגתי ובהתאם להתקדמות בביצוע העבודות להקמת מערכות הסעת ההמונים. בשלבי הביניים תתאפשר הקמת מקומות חניה מעבר למותר על פי התקנות החדשות, אולם מקומות החניה העודפים יתוכננו באופן שיאפשר הסבתם בעתיד לשימושים אחרים. הסבת השימוש תתבצע עם הפעלת מערכת הסעת ההמונים.
תחת הכותרת "בבית ובמשרד לא מתקשרים מהנייד" פתחה אתמול המועצה הישראלית לצרכנות במאבק נגד התנהלות חברות הסלולר.
המועצה קראה לצרכנים להפסיק לשוחח בסלולר, אם בקרבת מקום נמצא טלפון נייח, ולעשות שימוש גדול יותר במסרונים, להערכת המועצה, שנוי הרגלי השיחה במשך שלוש דקות ביום, יגרע מרווחיהן של חברות הסלולר כמיליארד שקל בשנה.
המועצה הסבירה כי הקמפיין נובע "מתחושת התיסכול והכעס שעולות מתלונות הצרכנים, ומהעובדה כי אין לנו כח מיקוח מולן"
מסקר שערכה המועצה עלה כי חברות הסלולר נתפסות כחברות שמידת ההגינות והשקיפות שלהן היא הנמוכה ביותר, וכי שעור התלונות המתקבלות במועצה בנושא הסלולר, הוא הגבוה ביותר.
מחברת פרטנר נמסר בתגובה כי היא "משקיעה ותמשיך להשקיע משאבים רבים בשרות מצטיין, בטכנולוגיה מתקדמת, ובשרותים ומוצרים מהשורה הראשונה בארץ ובעולם, ובהצעות שיווקיות אטרקטיביות". מסלקום ופלאפון לא נמסרה כל התייחסות.
בתוך כך, משרד התקשורת קיים אתמול את הגרלת הקידומות לששת החברות הסלולריות הווירטואליות החדשות, זאת לאחר שבחודש שעבר קיבלו הזכייניות את הקידומת האחידה 055, ואתמול הוקצו להן שתי הספרות העוקבות.
חברת טי.טו.טי. תקשורת בע"מ קיבלה הקידומת 55-550
פרי טלקום בע"מ את 33-550
איתורן תקשורת סולולרית בע"מ את 44-055
רמי לוי שיווק השקמה תקשורת את 66-055.
בינת סמך אאוטסורסינג בע"מ את 77-055.
הום סלולר בע"מ את 22-055
ג"ון בו זקן ( פוסט )
מנכ"ל חברת סלקום, עמוס שפירא, הודיע כי החברה תפצה את לקוחותיה בעקבות תקלת הענק שהשביתה את רשת הסלולרי הגדולה במדינה.
בהודעה שפרסם הודה שפירא ללקוחות החברה, ואמר כי הפיצוי יהיה בסך החיובים על השיחות ועל המסרונים לשבוע ימים מיום חמישי שעבר ועד יום רביעי 01/12/2010, כולל.
(מירב קריסטל) YNET
כחלון לחברות הסלולר: "אתם עושים סבסוד צולב – לחזק אתם נותנים ב-7 אגורות לדקה ולחלש מוכרים בשקל לדקה" ■ "אתם שולטים במשק וכובלים אנשים, והדבר הזה ייפסק. כשהמדד עלה ב-2.2% המחירים אצלך עלו ב-4.4%"
ועדת הכלכלה בראשות ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד), של הכנסת ערכה הבוקר (ד') דיון סביב הרפורמות בשוק התקשורת, כפי שנוסחו בחוק ההסדרים. שר התקשורת משה כחלון, בשיתוף עם האוצר, ביקושו את תמיכת חברי הוועדה בשורת רפורמות. הוועדה החליטה לאחר דיון ממושך והצבעה כי קנסות היציאה מחברות הסלולר יצומצמו, וכי החלטה זו תחול גם באופן רטרואקטיבי ללקוחות קיימים.
"קנסות היציאה הם החסם המרכזי של התחרות", אמר כחלון בפתח דבריו. "בלי יכולת מעבר בין החברות לא תהיה תחרות". כחלון תקף את עמדת חלק מחברות הסלולר שיש להפחית את קנסות היציאה רק במגזר הפרטי ואמר כי "כל הטריקים והניסיונות להפריד בין מגזר פרטי לעסקי הם אחיזת עיניים. יש לאפשר ללקוחות מעבר בין החברות כדי שתהיה תחרות אמיתית בשוק". במהלך הדיון פנה כחלון ישירות לנציגי חברות הסלולר ואמר: "אתם עושים סבסוד צולב. לחזק אתם נותנים ב-7 אגורות לדקה ולחלש אתם מוכרים בשקל לדקה".
כזכור, חוק ההסדרים קובע כי קנסות היציאה יופחתו משמעותית לעלות מקסימלית של 10% מהחשבונית הממוצעת של לקוח, כפול מספר החודשים שנותרו לו להתחייבות. פרק התקשורת בחוק ההסדרים כולל גם רפורמות אחרות, בראשן "נדידה פנים ארצית", שתאפשר פרישה מהירה של רשת סלולר חדשה למתחרה חדש.
בדיון דיבר נציג האוצר יהודה סבן והציג מצגת על בעיית התחרות בשוק הסלולר. על פי האוצר, הסלולר הוא כיום הוצאה רגרסיבית, כאשר החמישון התחתון מוציא 5.7% מהכנסתו על סלולר ואילו החמישון העליון מוציא רק 1.3% מהכנסתו על סלולר.
האוצר הציגו נתונים לפיהם המעבר בין החברות בישראל נמוך בהשוואה לעולם וירידת המחירים בדקת השיחה שחווה השוק המקומי נמוכה מהירידות "הדרמטיות" שחוו שווקי סלולר אחרים בעולם. סבן הדגיש את חשיבות הנדידה הפנים ארצית ואמר כי "ללא אישור, לא תהיה משמעות למכרז התדרים ולא יכנס מפעיל חדש. הרפורמה בסלולר צפויה לחסוך למשקי הבית מאות מיליוני שקל למשקי הבית".
לאחר הצבעה שנערכה, ובעקבות הצעה של חבר הכנסת כרמל שאמה (ליכוד), הוחלט כי הקנסות יופחתו עוד מעבר להצעת האוצר במקור בחוק ההסדרים. נקבע כי קנס היציאה יעמוד על מקסימום 8% מחשבונית הסלולר הממוצעת של לקוח (במקור 10%) כפול מספר החודשים שנותרו לו להתחייבות. כמו כן נקבע שהחלטה זו תחול גם באופן רטרואקטיבי על לקוחות קיימים. בדקות אלה מצביעה הוועדה האם להחיל את צמצום הקנסות גם באופן רטרואקטיבי על לקוחות קיימים או להחיל אותו רק על לקוחות חדשים. הלוביסטים מצד חברות הסלולר לוחצים שלא להחיל את החוק על לקוחות קיימים במסגרת חוזה, היות ומדובר ב"שינוי כללי המשחק בזמן המשחק".
נציג סלקום אמר כי "מדובר פה בחקיקה רטרואקטיבית לכל דבר ועניין ואני מציע לשקול את זה שוב". כחלון לא נשאר חייב: "גם אם תגיד חקיקה רטרואקטיבית 3 פעמים זה לא יעזור. אתם שולטים במשק וכובלים אנשים, והדבר הזה ייפסק. כשהמדד עלה ב-2.2% המחירים אצלך עלו ב-4.4%".
אמיתי זיו – דה מרקר
לטענת פרטנר החברה גובה קנסות יציאה רק מתוך אילוצי התחרות העסקיים עם המתחרות ■ יעקב גלברד: "פרטנר בעד תחרות חופשית המאפשרת ללקוחות בחירה חופשית" ■ פלאפון עדיין לא הצהירה באופן רשמי על צעדי החברה בעקבות החקיקה אך סביר כי החברה תיישר קו עם מתחרותיה
בהמשך לדיון היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, לפיו יוגבלו קנסות היציאה בענף הסלולר בישראל, מודיעה כעת פרטנר כי היא תבטל לחלוטין את קנסות היציאה בכלל מסלולי הטלפון שלה החל מ-1 בינואר 2011.
כך נמסר מפרטנר: "החל מינואר 2011 פרטנר לא תציע תוכניות בהתחייבות ולא תגבה קנסות יציאה לרבות אלה המתאפשרים בהצעת חוק ההסדרים בגובה של-8% מהחשבון החודשי הממוצע ללקוח". יעקב גלברד מנכ"ל פרטנר, הדגיש כי "החברה תומכת בהחלטת ועדת הכלכלה ובהמלצת השר משה כחלון. פרטנר בעד תחרות חופשית המאפשרת ללקוחות בחירה חופשית ותחרות הוגנת על לב הלקוח באמצעות שירות איכותי, מותג חזק וטכנולוגיה מתקדמת".
סלקום מודיעה כעת כי גם היא תספיק לחייב לקוחות ותפסיק לגבות קנסות יציאה: "סלקום לא האמינה בעבר ואינה מאמינה גם היום בצורך לקשור הלקוחות שכן תמיד היתה לנו אלטרנטיבה עם וללא התחייבות. אנחנו מקדמים בברכה את הדיון בועדת הכלכלה והחל מ-1 בינואר נציע תוכניות שמתאימות להחלטת הוועדה", נמסר מהחברה.
סלקום נלחמה בהחלטה עד הרגע האחרון, וכעת היא נאלצת להתאים עצמה להחלטת הכנסת ולמהלך של פרטנר. פלאפון עדיין לא הצהירה באופן רשמי על צעדי החברה בעקבות החקיקה אך סביר כי החברה תיישר קו עם מתחרותיה.
פרטנר מתבטאת כבר תקופה ארוכה בעד ביטול קנסות היציאה, בהם היא נוקטת לטענתה רק מתוך אילוצי התחרות העסקיים עם המתחרות. מסלול Free שהשיקה פרטנר לפני מספר חודשים הם ללא התחייבות וקנסות יציאה. גם פלאפון נקטה השבוע במהלך דומה כאשר הפכה את מסלולי כרטיסי החיוג שלה, שהם ממילא בלא התחייבות, למסלולים זולים בחצי מהנהוג בשוק.
amitai.ziv@themarker.com
אמיתי זיו – דה מרקר