רק דברים טובים

איזה כיף זה לקבל שרות טוב !

אולי הסטנדרטיים אליהם הורגלנו במשך שנים של שרות ישראלי, הפכו אותנו לציניים וחשדנים אך בכל זאת יש צדיקים בסדום.

אני רוצה לשתף אתכם במקרה שקרה לי לפני 3 שבועות:

לפני קצת יותר משנה רכשתי ברשת מחשבים גדולה המתהדרת בלוגו של חיפושית, משטח קרור למחשב נייד. קצת לפני שתמה שנת האחריות, פסק המאוורר מלפעול. חשדתי במשטח הקירור ומכיון שכהרגלנו בקודש , רובנו נוטים לדחות הכל לרגע האחרון ואולי קצת אחריו, כשבוע מיום תום האחריות לקחתי את המשטח לסניף הרשת בהרצלייה.

המשטח נבדק באמצעות כבל חלופי (כיוון ששכחתי להביא את הכבל המקורי) ונמצא תקין , ולכן נתבקשתי לשוב עם הכבל המקורי והמשטח לבדיקה נוספת.

חזרתי לאחר מספר ימים עם המשטח והכבל ותוך כדי בדיקת הצמד-חמד, נוכחתי כי הכבל עבר "שינוי מבנה" תודות לשיניו של הכלב שלי. ציינתי זאת בפני צוות החנות וביקשתי לעדכן אותי בעלות של כבל חדש כי הבנתי כבר כי הבעייה אינה תקלת ייצור.

למחרת קיבלתי שיחת טלפון כי הכבל הגיע לחנות וכי אני מוזמן לאספו. הגעתי לחנות, בדקנו אכן כי התקלה נפתרה וכששאלתי לעלות הכבל, נעניתי ב"הכל בסדר, סע לשלום".

אז מה אתה אומרים ? נכון שיש תקווה ?

אין די בחקיקה ירוקה. מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות כדי למנוע מטרדים סביבתיים הפוגעים בבריאותנו. מדריך קצר

פליטת חומרים רעילים מארובות מפעלים, פליטת עשן, ריחות לא נעימים, מצבורי אשפה בסביבת המגורים, רעש בעוצמה גבוהה, מה אנחנו בתור אזרחים יכולים לעשות, על מנת למנוע או לפחות להפסיק מטרדים סביבתיים אלה ואת הפגיעה בבריאותנו?

בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות סביבה ולשמירה על בריאות ואיכות החיים שלנו. נחקקים חוקים שקובעים איסורים ומחמירים עם המפעלים והמזהמים, לדוגמה חוק אויר נקי, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק שנחקק השנה ואשר מטיל מגבלות על המשך שימוש באסבסט. חוקים אלה הינם לצד רשימה מכובדת של חוקים אשר נועדו לשמור על בריאותנו ואיכות חיינו.

אולם בחקיקה אין די, אם לא מתבצעת לצידה אכיפה משמעותית, ואם רשויות המדינה לא משקיעות את המשאבים הדרושים על מנת לוודא שהמפעלים והמזהמים האחרים, פועלים במסגרת החוק. בכל מה שקשור לאכיפה, העובדות מדברות בעד עצמן.

החוק למניעת מפגעים סביבתיים

לאזרח אשר מבקש לשמור על בריאותו בעיה קשה. הוא אינו יכול להגיש תביעת נזיקין ולדרוש פיצוי כספי. וזאת למה? מכיוון שדיני הנזיקין מקנים פיצוי רק למי שהוכיח נזק, והוכיח קשר סיבתי בין הנזק שלו לבין המטרד הסביבתי. האם על אזרח אשר מרגיש שמטרד סביבתי פוגע בבריאותו או באיכות חייו, לחכות עד שתתגלה אצלו מחלה ורק אז להגיש תביעה?

את הבעיה הזאת בא למנוע החוק למניעת מפגעים סביבתיים, שמכניס את המפגעים הסביבתיים הידועים, כגון זיהום אויר, זיהום מים, זיהום ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, להגדרת "מפגע סביבתי", וקובע שמי שנפגע או עלול להיפגע ממפגע סביבתי, רשאי לבקש מבית משפט צו המחייב את מי שגרם למפגע להימנע מהמשך גרימת המפגע, ולתקן את המעוות.

פניה לבית המשפט אפשרית בהתאם לחוק, רק אם הייתה פניה לרשות ולגורם המפגע, והגורם המפגע לא נקט בצעדים המתבקשים והרשות לא נקטה בצעדים להפסקת המפגע הסביבתי. החוק גם מפרט רשימה של גופים בתחום איכות הסביבה, כגון רשות שמורות הטבע, עמותת אדם טבע ודין, וגופים מסוג זה, אשר יכולים לבקש צו מבית המשפט, גם אם לא נגרם ולא עומד להיגרם להם נזק כתוצאה מהמפגע הסביבתי.

חוק זה אינו מעניק פיצוי כספי לאזרח אשר ביקש מבית המשפט צו להפסקת המפגע הסביבתי. אולם, החוק קובע כי במקרה של תובענה עקב מפגע סביבתי חוזר, תוך שנתיים או פחות ממועד מתן הצו הראשון על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לפצות את התובע על נזקים שנגרמו לו עקב המפגע הסביבתי החוזר.

אז מה עושים כשנתקלים במפגע סביבתי?

ראשית, מומלץ ליצור קשר עם המוקד העירוני באזור מגוריך. לעתים, פעולה של הרשות תוביל לסילוק המפגע. אם הבעיה לא נפתרה, יש להודיע בכתב למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע, על הכוונה להגיש תביעה.

אם תוך 60 יום, הגורם המפגע לא נקט צעדים ממשיים להפסקת המפגע, והמשרד להגנת הסביבה לא נקט בצעדים להפסקת המפגע, ניתן להגיש תביעה.

יש לפנות לעורך דין אשר בקיא בתחום, לפרוש בפניו את הנתונים, להעביר אליו את העתקי הפניות למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע. בשלב זה, בית המשפט מוסמך לתת צווים להסרת המפגע ולנקיטת צעדים על מנת שהמפגע לא יחזור על עצמו.

אם תוך שנתיים לאחר מתן צו על ידי בית המשפט, המפגע לא הפסיק, או חזר על עצמו,ניתן להגיש תביעה נוספת, ללא מכתבי התראה, ואז גם מוסמך בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לשלם פיצויים על הנזקים שגרם המפגע.
לסיום, עצתי לקוראים פשוטה – אל תחכו שרשויות המדינה יעשו עבורכם את העבודה. הקפידו לשמור על בריאותכם ועל איכות חייכם, ובמקרה של מפגע סביבתי, נצלו את החוק למניעת מפגעים סביבתיים, הגישו בקשות לבית המשפט, ותרמו את חלקכם בחינוך התעשייה לשמירה על איכות הסביבה.

המאמר נכתב על ידי עו"ד ארז שניאורסון, מתמחה בתביעות ביטוח ונזיקין ובייצוג עובדים בתביעות נגד מפעלים מזהמים מצוות המומחים של פורטל "משפטי", הפורטל המשפטי לקהל הרחב.

פורסם ב-NRG

האם אופנועי הונדה ודוקאטי או קטנועי קימקו וסאן יאנג יחליפו בקרוב את מכוניות המאזדה הוולוו והסקודה של ציי הרכב הממשלתי? על פי הצעה חדשה שהונחה אתמול על שולחנו של שר האוצר יובל שטייניץ, יוכלו עובדי מדינה, שרים, ולמעשה כל מי שזכאי לרכב צמוד, להחליף את המכונית שהם זכאים לה ברכב דוגלגלי, כלומר אופנועים או קטנועים מסוגים שונים.

את ההצעה יזם ח"כ דני דנון (ליכוד), שמבק ש משר האוצר לבחון שינוי בהוראות מנהל הרכב הממשלתי אשר אחראי לאספקת כלי רכב לעובדי מדינה. הוא כותב כי במצב הנוכחי מנהל הרכב הממשלתי מספק רק מכוניות, אשר גורמות ומסי תנועה כבדים וזיהום אוויר, וזאת בניגוד למגמה הממשלתית להפחתת העומס בכבישים.

דנון מציע כי בנוסף לאספקת כלי הרכב הרגילים יאפשר מנהל הרכבים, לחפצים בכך, לקבל באמצעות ליסינג תפעולי רכב דו-גלגלי. "לצד הפחתת העומס בכבישים ניתן למנות את היתרונות הסביבתיים", כתב דנון. "פליטת גז החממה, פחמן דו-חמצני, של האופנועים היא מחצית מפליטת הגז של המכוניות".

דנון מוסיף כי המהלך יביא לחיסכון כספי בשל עלויות השימוש הנמוכות של האופנועים בכל הנוגע לשימוש בדלק ומקומות לחניה. ח"כ דנון מציע כי עדיפות במתן רכב דו גלגלי תינתן ל עובדי ועובדות מדינה צעירים, שאינם מטופלים בילדים ואינם זקוקים לרכ ב משפחתי. ח"כ דנון שלח את הצעתו גם לשר התחבורה ישראל כץ ולשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, בתקווה שיירתמו לנושא, ובכוונתו להציע גם לכנסת לאמץ את ההצעה.

אריק בנדר NRG

חברות הסלולר יחויבו לשמור מסמך המעיד שהמנוי ביקש מפורשות את השירות עליו הוא משלם, וכן לספק למנוי קוד אישור לקבלת שירותים מספקי תוכן דרך האינטרנט. שר התקשורת: "הלקוח ישלם רק על מה שביקש לצרוך במפורש".

סוף להפתעות בחשבוניות? החל מ-13 בספטמבר, חברות הסלולר לא יוכלו יותר לחייב על שירותים בלי הוכחה בכתב שהמנוי הסכים לכך, כך הוחלט במשרד התקשורת. בנוסף, הן לא יוכלו לאפשר לספקים של שירותי תוכן לגבות כסף עבור שירותים, בלי הסכמה מפורשת של המנוי, שתגולם גם בקוד אישור שיינתן לו.

מדובר ביישום של תיקונים שערך משרד התקשורת ברישיונות החברות. שר התקשורת, משה כחלון אמר: "כעת הלקוח ישלם אך ורק על מה שביקש לצרוך באופן מפורש". התיקונים באו למנוע תופעות של צרכנים שמגלים שהם מחוייבים על חבילה או שירות סלולרי שלא אישרו, ובחברת הסלולר טוענים שאישרו את החבילה או השירות, אולם אין בחברה רישום בכתב לפיו הצרכן אכן ביקש את השירות וידע על מה הוא משלם.

ישנם צרכנים שנרשמו לשירותי תוכן, וגילו חיובי ענק בחשבון הסלולר שלהם. לעיתים קרובות, חברות הסלולר טענו שהלקוח נרשם לשירות, אולם לא היתה להן הוכחה לכך. לעיתים אחרות הפנו את הלקוחות למנתבי שירותי תוכן ב-SMS כמו יוניסל, ואלה טענו שהמנוי נרשם לשירות תוכן של חברות שלישיות, שמספקות שירותים כגון משחקוני טריוויה ועצות דיאטה. מחירי אלה יכולים להגיע לגובה של 15 שקל ל-SMS.

כבר בדצמבר 2010, החליט משרד התקשורת על 16 תיקונים צרכניים ברישיונותיהן, לפיהם נקבע שעל החברות הסלולריות להציג בפני כל מנוי חדש "טופס גישה לשירותים" בעת ההתקשרות.

בטופס זה, המנוי יתבקש לסמן אם ברצונו שהמכשיר שברשותו יהיה "פתוח" או "חסום" לשירותים שונים כמו גלישה באינטרנט הסלולרי, שירותי שיחות לחו"ל, הורדת רינגטונים, משחקים וידיאו, הצבעות לתוכניות טלוויזיה מתן תרומה ב-SMS וקבלת תוכן מתמשך כמו עדכוני חדשות משחקי טריוויה, אסטרולוגיה, דיאטה וספורט. כעת משרד התקשורת מפרסם את היישום המדוייק של הליך אישור השירותים, כדי שחברות הסלולר יוכלו ללכת בנתיב מדויק, ללא דרכים עקיפות.

התיקונים החדשים הללו בעצם קובעים שחברות הסלולר לא יהיו רשאיות לגבות תשלום בעד שירות, אלא אם שמרו תיעוד בדבר בקשתו המפורשת של המנוי לקבל את השירות. הן ידרשו לשמור על התיעוד הזה, במשך כל תקופת ההתחייבות של המנוי, ובמידה והמנוי אינו נמצא בתקופת התחייבות, למשך שמונה-עשר (18) חודשים אחרונים לפחות, וכן במשך שנה לאחר מועד שליחת החשבון הסופי למנוי.

עוד נקבע כי הרישום לשירות דרך האינטרנט, ייעשה באמצעות קוד אקראי שתספק חברת הסלולר כדי להבטיח כי השירות אכן התבקש על ידי המנוי באופן מפורש. כך צרכנים שירשמו לשירותי תוכן שונים דרך האינטרנט, לא יקבלו חיובים מפתיעים מספק השירות, וחברת הסלולר תהיה מחויבת להבטיח שהצרכנים יודעים כמה הם משלמים על השירותים.

התיקונים האלה מגיעים בהמשך לתיקונים הצרכניים של משרד התקשורת, שנכנסו לתוקף ב-13 במאי 2011. המשרד גילה את הכשלים הצרכניים הללו באמצעות פעולות פיקוח ואכיפה, וכן באמצעות ניתוח פניות ציבור המגיעות אליו. בין היתר, מצא המשרד כי לעתים חויבו צרכנים על שירותים שלא ביקשו לקבל. בנוסף נמצא כי לעתים הצרכן לא היה מודע לכל הפרטים הנוגעים לעסקה, ובכלל כך מחיר השירות ותקופתו.

מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל מסר: "זהו מענה אמיתי לבעיה הכאובה של צרכנים רבים אשר הרגישו כי הם מחויבים לשלם עבור שירותים שלא ביקשו או שלא הבינו את מחירם האמיתי מראש. ההוראות החדשות יבטיחו שקיפות והוגנות צרכנית בתחום אספקת השירותים הסלולריים".

להלן התהליך שנקבע במשרד התקשורת, להזמנת שירותים מאתר אינטרנט של ספק שירות:

(א) המנוי יקליד באתר האינטרנט של ספק השירות במקום המיועד לכך, את מספר המנוי הסלולרי שלו..

(ב) ספק השירות יעביר לחברת הסלולר של המנוי הודעה הכוללת את מספר המנוי, סוג השירות המבוקש ואת הפרטים הנוגעים לשירות.

(ג) במידה והמנוי חסום לקבלת השירות, תשלח החברה למנוי מסרון (SMS) המודיע לו כי הוא חסום לקבלת סוג השירות שבוקש, וכי ניתן לפנות אליה לשם ביטול החסימה לסוג השירות האמור. כמו כן, תודיע החברה לספק השירות כי המנוי חסום לקבלת השירות;

(ד) במידה והמנוי אינו חסום לקבלת השירות, תשלח חברת הסלולר למנוי, מסרון הכולל את הפרטים הבאים:

(1) שם השירות לרבות סיווגו כ"חד פעמי" או כ"מתמשך";

(2) מחיר השירות; המחיר יוצג באופן מפורט ובכלל כך פירוט בדבר תשלום "חד פעמי", תשלום "קבוע" עבור תקופה מסוימת לרבות ציון התקופה, ומחיר היחידה לפיה נמדד התשלום עבור השירות;

(3) קוד אקראי בן חמש (5) ספרות;

(ה) המנוי יקליד באתר של ספק השירות, במקום המיועד לכך, את הקוד;

(ו) ספק השירות יעביר לחברת הסלולר את הקוד שהוקלד על ידי המנוי;

(ז) החברה תבצע השוואה בין הקוד לבין הקוד שהוקלד;

(ח) במידה שהקוד שהוקלד זהה לקוד, תשלח חברת הסלולר למנוי מסרון המודיע לו כי הרשמתו לשירות אושרה, וככל שמדובר בשירות מתמשך – מידע בדבר האופן בו ניתן לבטל את הרישום לשירות. כמו כן, תודיע לספק השירות כי הרישום לשירות אושר על ידו;

(ט) במידה שהקוד שהוקלד אינו זהה לקוד, תשלח החברה למנוי מסרון המודיע לו כי הרשמתו לשירות נכשלה בגין חוסר הזהות כאמור. כמו כן, תודיע חברת הסלולר ולספק השירות כי הרישום לשירות נכשל.

מירב קריסטל

פורסם: 24.05.11 YNET