Archives 2011

נחנך תיאטרון בדימונה

בהשקה חגיגית בהשתתפות יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין, והשרים לימור ליבנת וסילבן שלום, וראש עירית דימונה מאיר כהן, נחנך אמש תיאטרון דימונה.
"הרעיון שעמד מאחורי הקמתו הוא עידוד היצירה בפריפריה" אמר ראש העיר מאיר כהן.

הפרויקט, שעלותו הסתכמה בכ-6 מליון שקלים, מומן על ידי מפעל הפיס, בשיתוף משרד הנגב והגליל, משרד התרבות והספורט, עירית דימונה ואנשי העמותה מעבדת תרבות, בה חברים הסופר רון לשם, השחקנים משה איבגי, אוהד קנולר ואחרים.

סמוך לתיאטרון מתוכננת בקרוב הקמתו של בית-ספר לאומנויות הבימה.

גדי גולן (ישראל היום).

לב זהב יציל ממוות

פיתוח חדש מציע התמודדות יעילה יותר עם התקפי לב, גורם התמותה מספר אחת בעולם המערבי.
מדובר בריקמה פועמת המכילה סיבי זהב דקיקים, האמורה להישתל באזור בפגוע בלב ולשקם אותו. בראש צוות הפיתוח עומד ד"ר טל דביר מאוניברסיטת תל-אביב.

על פי המחקרים, חמישים אחוז מהאנשים שעברו התקף לב, ימותו בתוך חמש שנים מההתקף הראשון ואילו האחרים, יחלשו מאד. הפתרון המקובל כיום לבעיה הוא השתלת לב, אמצעי המוקבל ובעייתי ביישומו, משום שקיים מחסור במספר הלבבות המיועדים להשתלה. כעת, פיתוח חדש עתיד להטיב עם מי ששרד את ההתקף. הוא הוצג שלשום בארץ במהלך הכינוס הישראלי-צרפתי הראשון בנושא ננוטכנולגיה שאירגן משרד המדע והתכנולוגיה.

לפני שלש שנים, פצח ד"ר טל דביר מאוניברסיטת תל- אביב, במחקר בארה"ב. תחילה, חבר אל חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובהמשך חזר לארץ וצירף למחקר מדענים מאוניברסיטת תל -אביב. הצוות, שכלל כימאיים, ביולוגים ומהנדסים, שילב בין שיטות של ננוטכנולוגיה והנדסת רקמות. במהלך הניסויים נלקחה ריקמת שריר פגועה ,שנזרעה על ביו חומר, (מצע שעליו אפשר לגדל ולפתח את ריקמת הלב). מאחר שמצע הגידול לא הוליך חשמל שהכרחי לפעילות התקינה של הלב והתאים בריקמה לא פעמו בד בבד, נדרש גורם נוסף שיסדיר את הליקויים החשמליים. החוקרים מצאו פתרון מקורי- הם בחרו בזהב, הודות למוליכותו החשמלית הגבוהה וממנו יצרו סיבים בעובי ננומטרי (כמיליארדית המטר). במקרה הזה, סיבי הזהב נתנו את הפתרון לבעיית תיאום הפעימה הסימולטנית של התאים, שיפרו את מוליכות הרקמה ובעצם כך איפשרו את השימוש בריקמה המהונדסת" הסביר ד"ר טל דביר והוסיף, "התברר לנו שהריקמה מתפקדת יפה מחוץ לגוף ומה שנותר לנו זה להשתיל אותה על הצלקת שנוצרה בלב בעקבות ההתקף, ואז למעשה הלב משתקם". ד"ר דביר התייחס להתאמתו של הזהב בתוך הגוף האנושי. "ידוע שהחומר אינו מזיק למערכת החיסון מאחר שמדובר בסיב הצר מעובי השערה ולכן הדבר מאושר על ידי ה-FDA לשימוש בבני אדם.

המחקר פורסם החודש בכתב העת היוקרתי NATURE NANOTECHNOLOGY. בעתיד אנו מקווים שהשלבים הבאים של הפיתוח יהיו גם סיבי זהב על רקמות מהונדסות עם תאי עצב וריקמת מוח וכך יתאפשר אולי לשפר רקמות מוחיות שנפגעו עקב פגיעות טראומטיות או למשל תאי עצב שנפגעו,או חוט שדרה שנקרע או נפגע, הוסיף ד"ר דביר, שבמעבדתו באוניברסיטת תל-אביב עובדים בימים אלו על הנדסת ריקמת מוח מתאי עצב וביו חומרים המכילים סיבי זהב.

זיוה מוגרבי-קובני ואילן גטניו (ישראל היום)

ילד -דע את זכויותיך

היום מצוין ברחבי העולם יום זכויות הילד. לאחר כמה חודשי עבודה מאומצת של אנשי חינוך,תלמידים משפטנים ועוד, החלו במשרד החינוך להפיץ את האמנה לזכויות הילד שכוללת 43 סעיפים. האמנה כתובה בשפה ידודותית לילדים ומשרד החינוך מחייב כל בית-ספר בארץ לתלות את האמנה שכתובה על על גבי פוסטר צבעוני לתלות במסדרוני בתי הספר במקום בולט.

בין הסעיפים: "לילד הזכות לחינוך,למימוש היכולת ובכישורים שלו, לילד הזכות לשמור על המנהגים, הדת, והתרבות שלו ולפעול במסגרתם  ולילד זכות לביטחון סוציאלי, ולסיוע מהמדינה ,ועוד.

האמנה מופצת בעברית, בערבית ובאנגלית, וכעת שוקדים על תרגומה לרוסית ולאמהרית.

יעל בורונבסקי (ישראל היום)

ארה"ב מציגה: פגיעה בכל מטרה

הצבא האמריקני ביצע ביום חמישי האחרון טיסת ניסוי ראשונה של מערכת נשק בלתי מאוישת חדשה המסוגלת לטוס בתוך האטמוספרה במהירות הגדולה פי חמישה ממהירות הקול. הקולונל מלינדה מורגן, דוברת מטעם הפנטגון, דיווחה כי במהלך הנסוי "הנשק ההיפר-סוני המתקדם" (WHA) ביצע טיסה של כ-3.700 ק"מ בפחות מחצי שעה. מערכת נשק חדשה זאת הוא מרכיב מרכזי בתוכנית של משרד ההגנה האמריקני לפתוח אמצעי לחימה המאפשרים "תגובה גולבלית זריזה" לאירועים ברחבי העולם שבמסגרתם יוכלו האמריקנים לשגר אמצעי לחימה קונבנציונלים שיפגעו בכל מטרה ברחבי העולם בתוך פחות מחצי שעה.

אלי לאון וסוכנויות הידיעות (ישראל היום)

75 שנה לפילהרמונית

ב-26 בדצמבר 1936, התקיים באולם יריד המזרח שבצפון תל-אביב, הקונצרט הראשון של התיזמורת הסמפונית הארץ ישראלית,לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מייסד התזמורת הכנר, ברוניסלב הוברמן, הזמין לרגל האירוע, את ארטורו טוסקניני הגדול, מגדולי המנצחים של אותו הזמן, והתוכנית הנדיבה כללה שתי סימפוניות (בראמס ושוברט) וכמה קטעים קצרים מאת ובר, רוסיני ומנדלסון.

בסוף חודש זה תציין התזמורת הפלהרמונית 75 שנים לקונצרט הבכורה בפסטיבל חגיגי שיימשך שבועיים (17-31 בדצמבר), בהשתתפות כמה מגדולי המנצחים והסולנים, ובהם זובין מהטה, ואלרי גרגייב, מארי פרחיה, יבגני קיסין, יפים ברונפמן, ויג'ה וונג. גם נוכחות ישראלית בולטת תהיה בפסטיבל, הכנרים גיל שחם ופנחס צוקרמן, המנצח אילן וולקב, והזמר שלומי שבן, שיגיש תוכנית יחודית עם התזמורת.

הפסטיבל יערך בהאנגר 11 בנמל תל-אביב, והדבר מהווה לדברי מנכ"ל התזמורת, אבי שושני "סגירת מעגל היסטורית,שכן גני התערוכה בתל-אביב שימשו ביתה של התזמורת בימיה הראשונים. בפסטיבל הקרוב נארח את מיטב האמנים והמנצחים שמלווים אותנו שנים ארוכות", מוסיף שושני, "אנו נרגשים לחגוג 75 שנה לתזמורת עם עשרות אלפי המנויים הותיקים והחדשים שלנו".

מתן אורן (ישראל היום)

מים זורמים בחלל

חיים חדשים על אירופה? סוכנות החלל האמריקאית, דיווחה במהלך סוף השבוע שעבר, כי נתונים שנאספו במהלך משימה של החללית גלילאו בשנים 1989-2003, הוכיחו את קיומם של מים זורמים על אחד מירחיו של כוכב הלכת צדק, הירח אירופה. קיומם של מים מעידים על אפשרות של קיום חיים, למרות שעובדה זאת לא הוכחה במחקר הנוגע לירח.

עם זאת, על פי טענתה של הכותבת הראשית של המאמר בנושא בכתב העת "נייצר" בריטני שמידט מאונברסיטת טקסס, תגלית המים מעלה את האפשרות כי הירח אירופה עשוי להיות ראוי למגורים. לדבריה, אחת ההשערות שנבחנו בעבר, היא כי שכבת הקרח העבה לא איפשרה אינטראקציה עם האגמים הנמצאים בעומק של כשלושה ק"מ, אך לאחרונה יש ראיות כי המים החמים יחסית, גורמים לסדקים בשכבת הקרח העליונה.

אלי לאון וסוכנויות הידיעות (ישראל היום)

טקס הענקת פרסים לזוכים בתחרות "לעשות יותר מפחות"

פרויקט אגורה זכה בפרס הראשון בסך 50,000 ש"ח בתחרות היזמות החברתית סביבתית הראשונה בישראל של המשרד להגנת הסביבה, אשוֹקה ישראל והקרן לסביבה ירוקה

אשוֹקה ישראל, המשרד להגנת הסביבה והקרן לסביבה ירוקה השיקו את תחרות "לעשות יותר מפחות – יזמות חברתית-סביבתית בישראל" ביולי 2011, במטרה לאתר, לפרסם ולמנף מיזמים חברתיים-סביבתיים, השמים דגש על ניצול נכון של משאבי הסביבה.

לתחרות הוגשו 136 מיזמים סביבתיים חברתיים.
צוות מומחים של המשרד להגנת הסביבה, הקרן לסביבה ירוקה ואשוקה ישראל בחר מתוכם 19 מיזמים כפינליסטים בתחרות.

מתוך רשימת הפינליסטים בחרו שופטי התחרות את ששת המיזמים הזוכים.
צוות השופטים מנה את: יושבת ראש חבר השופטים גב' אלונה שפר-קארו – מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, היזם העסקי והחברתי – אורני פטרושקה, אלקס הרטמן – שותף בכיר במשרד ש. הורוביץ, שות', קובי פייגנבאום – מנהל פעילות הבנקאות הפרטית של UBS בישראל ונאור ירושלמי – מנכ"ל "חיים וסביבה".

מידע על המיזמים שנבחרו:
פרס I – פרויקט אגורה של היזמים צור טאוב וירון בן-עמי – פרויקט אגורה קם על מנת ליצור שינוי חברתי-סביבתי דרך האינטרנט. מיזם הדגל של הפרויקט הינו אתר שיתוף החפצים בו מעל 200,000 ישראלים מציעים למסירה בחינם חפצים שאינם צריכים, וכל מי שרוצה יכול לקבל אותם. עד כה נמסרו דרך האתר יותר מ-187,000 חפצים באמצעות האתר.

פרס II – אקולוגיה לקהילה מוגנת של היזם דני קוגן, אב לילד בעל צרכים מיוחדים – המיזם הופך את הנטל האקולוגי של הפסולת האלקטרונית – לנכס חברתי ע"י מתן תעסוקה במחזור הפסולת לאנשים בעלי מוגבלויות. המיזם מעסיק באופן ישיר מעל 60 עובדים בעלי צרכים מיוחדים, ומחזר עד היום כ-1,500 טון של פסולת אלקטרונית.

פרס III – חממה קהילתית טירת כרמל של הקרן קהילתית טירת כרמל– עסק חברתי שממפה וממנף משאבים מקומיים לטובת הקהילה ביישוב. החממה מקדמת עקרונות של פיתוח כלכלי-קהילתי-סביבתי, תוך מתן דגש על ייצור הכנסה עצמית לטובת הובלת שינוי חברתי וסביבתי ארוך טווח. המיזם הסולארי של החממה מייצר לקהילה הכנסה של 150,000 ש"ח בשנה למשך 20 שנים.

פרס III – פיתוח בר קיימא בקצר א סר של עמותת בוסתן – המיזם מפתח בישוב הבדואי תשתית כלכלית על בסיס עקרונות של כלכלה מקומית מקיימת, תשתית חברתית כמענה לצרכים הייחודיים של הקהילה הבדואית ותשתית ליישוב אקולוגי (בנייה, אנרגיה מתחדשת ותביעת רגל אקולוגית נמוכה) שניזונות מהמסורת הבדואית, אך משתמשות בטכנולוגיות, תובנות והלכי רוח עכשוויים.

פרס III – שוק מקומי של היזמית מיכל יוסף – אתר שמרכז רשימה של יצרנים וחקלאים בארץ, שמייצרים ומוכרים מוצרים ברמה המקומית. ריכוז מידע זה במקום אחד, יאפשר לצרכנים לבצע קניות באזור מגוריהם. חשיפה שכזו תאפשר הובלה מקומית חסכונית בדלק וזיהום אוויר, תשפר את היכולת של עסקים קטנים להתחרות במונופולים, ותעודד קניה של תוצרת ישראל.

פרס III – הטבעת הירוקה של היזמים מיכל שליו רייכר, אילן שפירא, דני גרינהאוז – יוזמה תכנונית-אדריכלית, שמטרתה יצירת רצף פנים עירוני טבעתי הסובב את גוש דן. הרצף יורכב מצירים עירוניים ירוקים ושטחים פתוחים, שיחברו את הפארקים השונים זה לזה, וכפועל יוצא יאפשרו נגישות נוחה משכונות המגורים לפארקים.

קישורים נלווים:
• תחרות לעשות יותר מפחות יזמות חברתית סביבתית בישראל (ורשימת הפינליסטים):
http://kikar.changemakers.com/more4less

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- המשרד להגנת הסביבה.