להאם נוכל בעתיד הלא רחוק להצמיח לעצמנו מחדש איברים שנקטעו, ממש כפי שעושות לטאות לאחר שזנבן נקטע ?
לראשונה בתולדות הרפואה המערבית, נעשה נסיון להקנות לבן אדם את היכולת של הלטאה.אמריקאי שהפך למשותק בעיקבות תאונה, אושפז בבית חולים ושם הוזרקו לו תאי גזע עובריים, כעת מקווים הרופאים שתאי הגזע יזרזו צמיחה מחודשת של תאים בעמוד השדרה , והוא יוכל שוב לקום וללכת.
הניתוח קיבל אישור ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA ) ונעשה במרכז שפרד, בית חולים קטן ומודרני באטלנטה שמתמחה בפגיעות בעמוד השדרה, את הניתוח מימן תאגיד "גירון" העוסק במניפלציות רפואיות בתאי גזע עובריים, כעת לא רק המשותק שלגופו הוזרקו תאי הגזע העובריים, מחכה לבשורות אלא העולם כולו , בין הממתינים בקוצר רוח, ילד אמריקאי שהולך ומתעוור כתוצאה מניוון הרשתיות שלו.
אם הניסוי יצליח, יהיה זה המקרה הראשון בהיסטוריה שבו הוצמחו מחדש איברים של בן אדם ( במקרה זה עצבים), לפני ארבעה חודשים פירסם המוסף " 7 ימים" של "ידיעות אחרונות" כתבה על רפואת העתיד, שבה נכתב שהזרקה של תאי גזע תהיה בעתיד הליך רגיל.
הסבר קצר: תאי גזע עובריים הם התאים שנוצרים מיד לאחר הפריית ביצית, תכונתו העיקרית של תא הגזע העוברי היא יכולתו להפוך לכל תא בגוף, למשל , תא עצב או תא שריר או תא דם, יתר על כן תא גזע עוברי יכול להתחלק בלי הגבלה ולייצר תאי גזע עובריים זהים.
כאשר אישה עוברת הפריית מבחנה (הפריה חוץ- גופית) בשל קשיים להכנס להריון, מפרים בדרך כלל יותר ביציות מכפי שנחוצות לה ליתר ביטחון, הביציות העודפות הו שמשמשות למחקר על תאי גזע עובריים, הבעיה בשימוש בתאי גזע עובריים היא שנוצרים רואים בביצית מופרת יצור חי לכל דבר, ובעיניהם שימוש הבו שלא למטרת השתלה ברחם הוא רצח של עובר שיכול להפוך לתינוק, זו הסיבה למגבלות שהטיל הנשיא בוש על המחקר בתאי הגזע העובריים. למזלם של שוחרי המדע והקידמה, שעלה הנשיא אובמה לשילטון הוא הסיר מיד את המגבלות על מחקר תאי הגזע העובריים.
תאי הגזע נחשבים היום לאחד מתחומי המחקר המסעירים והמבטיחים ביותר, בעתיד – כך מקווים, יוכל כל אחד לייצר לעצמו את הרקמה או את העבר שנפגעו בתאונה או במחלה. החזון שאפתני מאד: אדם הסובל למשל מסוכרת, כלומר תאי הלבלב שלו אינם מתפקדים כראוי,יוכל לייצר לעצמו רקמת לבלב חדשה באמצעות לקיחת תאי גזע מגופו, הינדוס התאים והחזרתם לגוף.
ישראל נחשבת למעצמה בתחום המחקר של תאי הגזע , בזכות עבודתיהם פורצות הדרך של פרופ' ליאור גפשטיין מהטכניון ומרמבם,פרופ' בנימין רובינוף מהאוניברסיטה העיברית,פרופ' סמדר כהן מאוניברסיטת בן- גוריון ופרופ" שלומית לוונברג מהטכניון.
דודי גולדמן (ידיעות אחרונות)