Archives 10/06/2010

פריצת דרך בטיפול בחולי סרטן העור

חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא, מדווחים על טיפול ניסיוני פורץ דרך, בחולי סרטן העור מסוג מלנומה, שלא צלחו את כל הטיפולים התרופתיים המקובלים ונותרו להם חודשים ספורים לחיות. הטיפול המשתמש בתאי המערכת החיסונית של החולים, הצליח להביא במחצית מהמקרים לתהליך של נסיגת הגידול או היעלמותו המוחלטת.
הממצצאם שרוכזו במכון "אלה לטיפול ומחקר במלנומה וסרטן העור":בשיבא, מסכמים טיפול ניסיוני שבוצע בשנים האחרונות בחולי סרטן גרורתי מסוג מלנומה .הנתונים נאספו במשך שנתיים וחצי מנובמבר 2007 ועד יוני 2010
הטיפול ניתן כמוצא אחרון ל 29 חולים שהוגדרו סופניים,שכשלו בשלבי טיפול קודמים-כמו ניתוח להסרת הגידול ותרופות כימותרפיות ואחרות. התוצאות היו דרמטיות :כמחצית מהחולים הגיבו לטיפול, נשארו בחיים ושבו לתפקד.הטיפול ניתן באישור ועדת הלסנקי למחקרים בבני אדם בשיבא ומשרד הבריאות,ומוצע רק לחולים הקשים ביותר הסובלים מגרורות מפושטות לאחר כישלון טיפולים קודמים. מלנומה נחשבת לאחד מסוגי הסרטן הקשים, ובשלבים מאוחרים מערבת גרורות באיברים רבים בגוף, בניגוד לסרטן המעי הגס למשל השולח גרורות בעיקר לכבד.בנוסף כמחצית מחולי המלנומה הגרורותית הם צעירים ותוחלת החיים עומדת על ששה עד שמונה חודשים בממוצע, מסביר פרופסור יעקב שכטר מנהל מכון אלה וסגן מנהל המערך האונקולוגי בשיבא.
הטיפול החדשני מתבצע באמצעות תאים שמקורם במערכת החיסונית של החולה ,תאים אלו משמשים חומרי ריפוי מונחי מטרה,המוצאים מאחת הגרורות של החולה , עוברים גידול והתרבות בתנאי מעבדה ,ובהמשך מוחזרים לחולה במטרה לתקוף את הגרורות .כשבוע לפני תום תהליך ההתרבות ,עובר החולה טיפול כימותרפי אגרסיבי במטרה להוריד את המערכת החיסונית הטבעית שלו לרמה הקרובה לאפס.
בצורה זו התאים שעברו התרבות במעבדה ייקלטו בגופו בקלות , מבלי שיעוכבו על ידי המערכת החיסונית. כשבוע לאחר הטיפול הכימותרפי שהחולה עדין באשפוז, אוספים את התאים שגודלו במעבדה למנה מרוכזת, והיא ניתנת לחולה בטיפול חד פעמי כנוזל לבנבן בעירוי לוריד. במקביל ניתן לחולה טיפול בחומר "אינטרלוקין 2" להפעלת המערכת החיסונית.
התאים המוחדרים לגוף כבר מכירים את הגרורות של הגידול הסרטני , לכן הם נעים בגוף כטילים מונחים לעבר הגרורות ומפרקים אותם, מתאר פרופסור שכטר. לאחר הרס תאי הגרורות , תאי דם לבנים המכונים מקרופאגים מפרקים את את שיירי הגרורות, והופכים אותם לפסולת , במקביל מתאוששת המערכת החיסונית של החולה במשך שבועיים עד שלושה, עד שחרורו המיוחל הביתה .כעבור חודש נשלחים החולים לצילום סי. טי. כדי לבחון אם הגיבו לטיפול.
צוות החוקרים מדווח כי 48% מהמטופלים הגיבו לטיפול הנסיוני מתוך 29 חולים שעברו את הטיפול,שלושה הגיבו באופן מלא , והגידול הסרטני כולל הגרורות נעלמו מגופם כחודש לאחר הטיפול, 11 נוספים הגיבו באופן חלקי , אך עדיין חיים ושבו לתפקד . המטופל הראשון שהגרורות נעלמו לחלוטין מגופו כבר חי למעלה משנתיים לאחר הטיפולים ושניים נוספים חיים 16 ו-10 חודשים. לפי נתוני רישום הסרטן במשרד הבריאות ,בשנת 2008 אובחנו 1,300 חולים חדשים בסרטן העור מסוג מלנומה ,
הטיפול הניסיוני פותח בעשור האחרון במכון הלאומי לסרטן (nci ) במרילנד בארה"ב ובית החולים שיבא הוא המרכז השני בעולם המפתח ומיישם את הטיפול.
בימים אלו עמלים בשיבא על הרחבת הטכנולוגיה לטיפול בסוגי סרטן אחרים , ביו היתר לסרטן הכליות בשלב הסופני . לכל סוג סרטן יש לפתח שיטות יחודיות מסביר ד"ר טרבס.

שלבי הטיפול:
1. חולה הסרטן עובר ניתוח להצאת אחת הגרורות שניתן להסרה בקלות יחסית
2. הגרורה מועברת למעבדה ושם מבודדים ממנה תאים מיוחדים של המערכת החיסונית
3. במשך 3-4 שבועות מתרבים תאי הtil במעבדה עד לרמה גבוהה פי אלף מכמותם המקורית
4. החולה מתאשפז ועובר טיפול כימותרפי אגרסיבי להורדת פעילות המערכת החיסונית שלו
5. שבוע לאחר הכימותרפיה החולה מקבל בעירוי לווריד את התאים שהתרבו במעבדה .
6. התאים שהוחדרו לגוף פועלים כ"טילים מונחי מטרה,נעים לעבר הגרורות ומפרקים אותם

דן אבן (הארץ)

זיהוי אוטיזם אצל תינוקות

מחקר חדש בבריטניה עשוי להקל את הבדיקות לזהוי אוטיזם בקרב ילדים. כיום מבוססת הדיאגנוזה של התסמונת על שורה של מבחני תקשורת, אינטרקציה חברתית וכישורי דמיון, שמאפשרת זהוי אוטיזם בקרב ילדים בגילי שנה עד שנתיים, "טביעת אצבע" כימית שגילו חוקרים מאוניברסיטת אימפריאל קולג' שבלונדון, עשויה לשמש ליצירת בדיקת שתן פשוטה לזהוי אוטיזם בשלב מוקדם בהרבה, ובכך לקדם את הטיפול בתסמונת. עם זאת, לדברי החוקרים פיתוח בדיקת השתן עשוי להמשך שנים.
הטיפול באוטיזם משתפר ככל שהתסמונת מזוהה בגילאים צעירים יותר , אולם כיום נדיר לזהות את קיומה לפני גיל שנה וחצי או שנתיים.לדברי ג'רמי ניקולסון, שעמד בראש צוות המחקר " אם ניתן לזהות ילדים שנמצאים בסיכון בשלב מוקדם בהרבה באמצעות בדיקה כימית, במקום באמצעות בחינת התנהגות (האוטיסטית) בהתגלמותה המלאה, נוכל להביאם לטיפול בשלב הרבה יותר מוקדם.
צוות המחקר של ניקולסון בדק 38 ילדים עם אוטיזם ואת אחיהם ואחיותיהם שאינם סובלים מהתסמונת, בנוסף ל 34 ילדים ללא התסמונת שאינם קרובי משפחתם, בדיקות ספקטרוסקופיה של שתן הנבדקים העלו כי לילדים הסובלים מאוטיזם ישנו הרכב כימי ייחודי.
פרופ' אסתר דרומי , חוקרת התפתחות תקינה ולקויות על הרצף האוטיסטי מאוניברסיטת תל- אביב, מסבירה כי "מתקיים כיום מחקר מאד אינטנסיבי בתחום הרפואי, שמנסה לבחון היבטים רפואיים שונים המופיעים בשכיחות גבוהה בקרב אוכלוסיות עם לקות על הרצף האוטיסטי". לדברי פרופ', דרומי חשוב לבדוק את ההשערות לגבי ממצאים נוירוביאולוגים וממצאים ביולוגיים, תוך כדי השוואה לאחים ולבני משפחה נוספים.

אסף שטול-טראורינג ("הארץ")