Archives 10/05/2010

שחזור הצריף ההיסטורי של הנשיא בן-צבי

בישיבת הממשלה שהתקימה אתמול, הוחלט על שימור ושחזור המשכן ההיסטורי של נשיאי ישראל, שבשכונת רחביה.  צריפי העץ ההיסטוריים, ששימשו  משכן נשיאי ישראל בין השנים 1972-1952, ישוחזרו ויהפכו לאתר ביקורים מוזיאלי וחינוכי. משרד ראש הממשלה יקצה לצורך כך תקציב של עד שני מליון שקלים, שיועברו דרך משרד התרבות והספורט.

יצחק בן-צבי, אשר נבחר לנשיא השני של מדינת ישראל בשנת 1952, לאחר מותו של הנשיא חיים ויצמן, סירב יצחק בן צבי לעבור למשכנו של קודמו בתפקיד ברחובות והתעקש להמשיך להתגורר בירושלים. באותה העת, התגוררו בן-צבי ואשתו רחל ינאית, בדירה בגודל של כ-40 מ"ר ברחוב אבן-גבירול בשכונת רחביה.

נירית שלו-כליפא, אוצרת ביד בן-צבי, מספרת שהמדינה רכשה בעבור בן-צבי ורעייתו את הבית של משפחת ולרו (משפחה ספרדית ותיקה ומוכרת בעיר) כבית לנשיא, אולם לא היה ניתן להקים בו אולם לקבלות פנים. ובני הזוג גם התעקשו , שלא יכול להיות שהנשיא יגור בבית בתקופת הצנע ,בה חלק מהעם מתגורר בפחונים וצריפים במעברות,ולכן בסופו של דבר הביאו שני צריפים שרידים ממלחמת העולם השנייה. שבגדול מביניהם הקימו אולם לקבלות פנים ובשני פינות ישיבה. מספרת שלו כליפא ומוסיפה כי רחל ינאית גייסה את אחותה בתיה לישנסקי, לימים כלת פרס ישראל לאומנות, שיצרה בצריף תבליטי עץ של שבטי ישראל ,גילופי עץ של שבעת המינים, מנורת שבעת הקנים ועוד.

גם מחליפו של יצחק בן-צבי, זלמן שזר, העביר את רוב שנותיו כנשיא בקבלות פנים בצריף. בשנת 1972,מסבירה שלו כליפא, נחנך בית הנשיא החדש ושני  הצריפים הפכו לאולמות הרצאה. במשך השנים בוצעו בשני הצריפים תוספות שונות, המקשות על האפשרות לשים לב לפרטים כמו לחלון ויטראז' מצויר של ילדי כפר הנוער העין כרם, שמוסתר היום על ידי מסך.

במסגרת הליך שמור הצריפים שיכלול שימור חיציני ופנמי יוחזור הצריף הגדול לעיצובו המקורי, והצריף יפתח לביקורי הקהל, ובנוסף יוצגו בו המתנות ועבודות האומנות שהוצגו בו בעבר, כי היום אנחנו מבינים שזה פסיפס החברה הישראלית, אומרת שלו כליפא. הצריף הקטן ימשיך לשמש אולם הרצאות אולם הדגש יהיה בשימורו החיצוני.

בנוסף להחלתה על שימור ושיחזור הצריפים, הנחה אתמול ראש הממשלה, להקצות השנה עוד כ-5 מליון שקלים לפרויקטים בתחום המורשת בירושלים: ישנה חשיבות להפעלת תוכנית המורשת עוד השנה, אמר מזכיר הממשלה, צבי האוזר שמרכז את התוכנית של ראש הממשלה ביבי נתניהו.

נועה קושרק,  "הארץ"

אושרה ייצוגית נגד בזק: הטעתה את הציבור במסע פרסום שלה

במסגרת קמפיין שעלה לאוויר בשנת 2005, פירסמה בזק שמחיר דקת שיחה מקו בזק לקו סלולרי יהיה "כ-44 אגורות לדקה כולל הכל". בפועל, בגלל חישוב משך השיחה לפי יחידות מניה לגבי דמי קישוריות, המחיר לדקה היה גבוה יותר

כשהקרב על דמי הקישוריות מגיע לשיאו בית המשפט המחוזי בתל-אביב מאשר היום (ב') לנהל תביעה כייצוגית נגד בזק בטענה שקמפיין פרסום שלה בעניין הזה הטעה את הציבור. מדובר על קמפיין שעלה לאוויר בשנת 2005, במסגרתו בזק פירסמה שמחיר דקת שיחה מקו בזק לקו סלולרי יהיה "כ-44 אגורות לדקה כולל הכל". בפועל, בגלל חישוב משך השיחה לפי יחידות מניה לגבי דמי קישוריות, המחיר לדקה היה גבוה יותר יותר.

מדובר בתביעה של גיא אלוני שטען כי הוא שינה את הרגלי השיחה של משפחתו על סמך המחיר המדוייק, ובמשפחתו החל להשתרש נוהל של שימוש בטלפון בזק במקום בסלולרי. בדיעבד התברר לאלוני, שהחיוב לדקת שיחה עבור קישור הגומלין מחושב על פי חמישה מקטעים בני 12 שניות כל אחד, כאשר חלק של מקטע מחושב או "מעוגל" למקטע שלם. לדוגמא, אם שיחה נמשכה 50 שניות המנוי יחויב בתשלום עבור דקה שלמה, מכיון שבמסגרת ה-50 שניות ישנן 5 יחידות מניה – 4 יחידות עבור 48 השניות הראשונות ויחידת מניה נוספת עבור 2 השניות הנותרות. במצב כזה מחויב הלקוח מעבר לזמן השיחה המדויק.

"פרסום המתמקד בהצגת המחיר מבלי לציין כי אופן החיוב מייקר את המחיר כפי שצוין בפרסומת…יש כדי להטעות בנוגע למחיר בפועל בו יחוייבו בסופו של חשבון המנויים", כתבה השופטת בהחלטה, "בזק ניצלה את פוטנציאל ההטעייה שבשיטת החיוב לפי יחידות מניה לצורך השגת מטרת מסע הפרסום…מרבית הצרכנים מוטעים לחשוב כי המחיר הסופי בו יחוייבו בגין דקת שיחה הוא המחיר המפורסם".

תביעות ייצגויות בנושא זה לא הצליחו לעבור עד כה את המשוכה של בית המשפט, ושתי בקשות קודמות נדחו על ידי בית המשפט העליון. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן חילקה את המקרים בעבר (בהם תבעו את אחת מחברות התקשורת על גובה התעריפים) לשני סוגים: האחד, מקרים בהם עיקר הטענה היא נגד התעריף עצמו, והשני, מקרים בהם הטענה היא נגד פרסום ספציפי. כמו במקרה הזה.

"טענת ההטעיה במקרה שלפני מתייחסת באופן ישיר למסע הפרסום הארצי, ובפרט לפרסום על גבי דף החשבון ששולחת בזק למנוייה, אשר מטרתם לשכנע כי שיחה לטלפון סלולארי זולה יותר כאשר מתקשרים מקו בזק, שכן עלותה היא 'כ-44 אג' לדקה כולל הכל…' פרסום שנועד לשכנע את הלקוח להתקשר מקו בזק ראוי כי יכלול לפחות הערה או הפניה להערה לגבי העובדה שהחישוב מבוצע לא על פי זמן השיחה המדויק אלא על פי יחידות מניה, כך שהמחיר הסופי בו יחויב הלקוח בגין דקת שיחה מבזק לסלולארי יהיה, ברוב המקרים, גבוה מסך של 44 אגורות", כתבה השופטת.

בשלב זה השאלה שנותרה פתוחה לדיון היא מה אורך התקופה בה השפיע הפרסום. ככל הנראה יהיה מדובר בתקופה מינימלית של חודשיים.

את אלוני ייצגו עורכי הדין רון זהבי, רונן וייסמן ודוד ביטון. את בזק מייצג עורך הדין ניר אמודאי.

מארק שון 10.05.10, 13:42 (כלכליסט)