ינו 142012
 

החברה לפיתוח יפו העתיקה, השיקה ערכה של מדריך קולי ומפה תואמת לסור עצמאי ביפו העתיקה וסביבותיה. המדריך, שתכניו מאפשרים סיור בין שעה וחצי ליום מלא, מציע מפגש חוייתי עם ספורים ואגדות על הדמויות של יפו העתיקה, ועם הסצינה העכשווית-המסעדות, הגלריות והנמל הפעיל העתיק בעולם.

אפשר לרכוש את הערכה במרכז המידע בכיכר קדומים ב-100 שקלים או לשכור אותה ב-30 שקלים.
 
פרטים בטלפון: 03-6037700
 
אילן גטניו (ישראל היום)
ינו 142012
 

פסטיבל "טעמים בעמקים",יוצא היום לדרך על רקע נופי שדות העמקים הפסטורליים בצפון. בפסטיבל, שיימשך עשרה ימים, יתקימו אירועי קולינריה יחודיים, שיכללו ארוחות גורמה, ממיטב מסעדות העמקים (79 עד 109 שקלים) וכן ארוחות בראנץ' עשירות (39 עד 49 שקלים).

 
בין האירועים:סדנאות בישול חינניות לקהל הרחב, שפים מארחים ב"בתים פתוחים" וגולת הכותרת -תחרות "שף העמק"במעמד משתתפי התוכנית "מאסטר שף". התחרות תתבסס על מנות ראשונות שיכינו תושבי האזור.
במשק כרמל, במושב היוגב, תמכר בשני ימי שישי הבאים תוצרת חקלאית טרייה ומיוחדת ובמושבה יוקנעם אפשר יהיה להנות בשתי השבתות הבאות מסיורים שונים, מתצוגה של אוספי טרקטורים ישנים, מהופעות של נגני רחובומפעילות לכל המשפחה.
 
אילן גטניו (ישראל היום)
ינו 012012
 

בכל שישי ושבת בחודש ינואר בשעות  10.30 ו- 11.30 (חוץ מימי גשם), יתקיים בגן הלאומי בית-שערים, סיור במערות המנורה.
מתנדבי גן הקהילה ייקחו את הבאים לסיור ללא תשלום במערות, בהן ניתן לראות עיטורים, כתובות ועדויות לחיים מן העבר של העם היהודי בארץ ישראל מלפני 1.800 שנה. נחזור להווה בהליכה דרך ואדי יפה ופורח.

מגיל 7 ומעלה,חובה להצטייד בפנסים.

להרשמה  בטלפון 04-9830946

אילן גטניו (ישראל היום)

דצמ 282011
 

בחידון התנ"ך למבוגרים, שהתקיים אמש בירושלים, הכריז שר החינוך גדעון סער על החלטתו לקיים החל מהשנה הבאה חידון תנ"ך עולמי למבוגרים לכלל  קהילות ישראל בארץ ובתפוצות.
חתן הפרס הוא שמואל עמרוסי, מהנדס תוכנה בן 49 מאלעד, שזכה ב- 30 אלף שקלים. במקום השני זכתה ליאור מאיר, עצמאית מחולון. רה"מ בנימין נתניהו אמר אמש על הזוכים,"מדובר בשילוב מנצח של גבר ואשה, דתי וחילונית, אנשי מדע ועסקים". ראש הממשלה הזכיר את חוג התנ"ך שהוא מתכוון לכונן על שמו של חמיו, שמואל בן-ארצי ז"ל בביתו, למען העמקת הידע והכרת התנ"ך.

יעל ברונובסקי ושלמה צזנה (ישראל היום )

דצמ 252011
 

רשות העתיקות תחשוף הבוקר לראשונה, חותם קטן ראשון מסוגו המתוארך, על פי הערכות של מומחי ארכיאולוגיה, לתקופת בית המקדש השני, אשר שימש את עובדי בית-המקדש לצורך אישור עבור כל מי שהיטהר בו.

מדובר בפריט נדיר ביותר בעל משמעות היסטורית רבה, המעיד על הפעילות הענפה שהתרחשה בבית המקדש השני.

החותם שייחשף היום, באירוע חגיגי בעיר דוד בירושלים, במעמד שרת התרבות והספורט לימור לבנת, ושר החינוך גדעון סער ובהשתתפות עשרות תלמידים, ייחשף החותם שהתגלה לאחרונה על ידי הארכיאולוגים של רשות העתיקות בחפירות שנערכו סמוך לכותל המערבי.

ברשות עתיקות ציינו אתמול כי הממצא היחודי קשור בתהליך הטהרה. חשיבות החותם, שהתגלה בחפירות סמוך למקום שבו שכן בית-המקדש השני, שנחרב בשנת בשנת 70 לספירה על ידי הרומאים, היא בכך שהוא מהווה הוכחה חותכת להקפדה היתרה על טהרה של הנכנסים בשערי בית-המקדש.

יורי ילון (ישראל היום)

דצמ 172011
 

לקראת החנוכה אפשר לצאת לטיול שיחזק את הידע שלנו על הקשר העמוק של עם ישראל לארצו. את הקשר הזה אפשר לראות באמצעות המנורה, סמל יהודי מובהק המלווה אותנו לאורך הדורות מתקופת המקרא ועד היום,והוא למעשה סמל המדינה.

השימוש במנורה החל במאה הרביעית לספירה והתרחב מאד כמוטיב קישוטי, בעיקר בבתי כנסת, כאשר הנצרות הפכה לדת והצלב הפך לאחד מסמלי השלטון העיקריים, אימצו היהודים בארץ-ישראל וברחבי האמפריה הרומית את המנורה כסממן יהודי בכל תחומי החיים.

ברמת הגולן אפשר למצוא את עיטור המנורה במקומות רבים, בעיקר על גבי פריטים ארכיטקטוניים ואבני בנייה ממבני בתי הכנסת ועל עמודים, כותרות, בסיסים, משקופים ועוד. רוב הממצאים נמצאים במוזיאון עתיקות ברמת-הגולן בקצרין ובתצוגות הפתוחות, ובשטח הושארו אבנים עם חריטות או תבליטי מנורה בשלושה ישובים בלבד.

בהליכה קצרה מכביש 98 (כביש מזרח גולן) תוביל אתכם בינות להרבה ירוק רענן לתל פארג' ולחורבה שבראשו. חפשו את "בית המנורות", שם מקומי שקיבל מבנה חרב מהתקופה הביזנטית, שהאבנים המעוטרות שממנו נלקחו ממפולת של מבנים קדומים יותר. האבנים שנמצאו שם מעוטרות בצלבים, בעוגנים בלולבים וגם במנורות – שילוב המעיד, כנראה, על ישוב מעורב של יהודים ונוצרים. במאה ה- 19 התיישבו במקום צ'רקסים, ובמלחמת ששת הימים ננטש הישוב.

איך מגיעים?

נוסעים על כביש 98, כ-18 ק"מ מדרום לקוניטרה ו-3 ק"מ ממערב לתל פארס. הכניסה חופשית.

ובכפר העתיק שבדרום גולן נמצא אחד מבתי הכנסת החשובי ם שנתגלו בארץ, סמוך לבית הכנסת נמצא "מעיין הקשתות" הנובע בתוך מבנה מרשים של שלש קשתות גדולות הבנויות אבני בזלת שלפי השערת החוקרים נבנה כמקדש רומי לפני הקמת הכפר היהודי במקום. בהמשך שימשו מי המעיין לתעשיית הלבנת פשתן. מעבר לכפר נשקף נוף יפיפה של הכנרת והרי הגליל התחתון.

הכפר הערבי הקטן אום אל-קנטיר,"אם הקשתות" בתרגום לעברית, נבנה על שרידי יישוב יהודי קדום שנבנה, ככל הנראה אחרי חורבן בית המקדש השני ונחרב ברעידת האדמה הגדולה של שנת 749 לספירה. גולת הכותרת של שרידי הכפר היא בית -הכנסת שבנייתו תוארכה למאה החמישית לספירה. זהו אחד מבתי הכנסת היפים והמפוארים שנחשפו בארץ והיחיד שבו נשמרה במלואה בימת ארון הקודש (היכלית) המתנשאת לגובה של שישה מטרים. בחפירות שנערכו במקום נחשפו גם כתובות הארמית, תבליט שופר וארבעת המינים, ושני עמודים מעוטרים שעליהם תבליט מנורה.

איך מגיעים? נוסעים על כביש 808, בכביש הגישה למושב נטור. לפני הכניסה למושב, פונים שמאלה לדרך עפר המובילה לאתר. הכניסה חופשית.

בית הכנסת שהיה לב ליבה של הקהילה הכפרית בקצרין העתיקה, שחרבה ברעש של שנת 749 לספירה, נבנה מאבני בזלת גדולות ומסותתות, קושט בעיטורים ובעמודי אבן גדולים והתנשא מעל לבתי הכפר. השחזור מותיר מרחב רב לדמיון. בבית-הכנסת תגלו מנורה חרוטה על אחד האבנים.

איך מגיעים? אזור התעשיה קצרין. הכניסה בתשלום.

במוזיאון העתיקות בגולן בקצרין מוצגת תערוכה יפה ומרשימה של תחריטי ותבליטי מנורות שהתגלו בקצרין, בעין-נשוט, ביהודיה ובפיק. שווה ביקור. הכניסה בתשלום.

אילן גטניו (ישראל-היום) בסיוע אורן זינגביום,ארכיאולוג הגולן ברשות העתיקות,ויעל שטרסברג,אוצרת מוזיאון עתיקות הגולן בקצרין.

דצמ 172011
 

שרידים של קנקן אגירה גדול ממדים נתגלו לאחרונה על ידי תושב העיר נתניה בזמן שטייל בחוף פולג. התושב, חובב היסטוריה וארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, הבחין בקצהו העליון של הכד כשזה מבצבץ מקו המים, וזיהה כי מדובר בחרס יוצא דופן בשל משקלו הגדול יחסית. החרס נמסר ליחידה לארכיאולוגיה תת ימית ברשות העתיקות וגרם להתרגשות רבה.

בבדיקה ראשונה זיהה ראש היחידה יעקב שרביט, כי מדובר בשרידים של קנקן אגירה מהתקופה הביזנטית (324 עד 638 לספירה) הקנקן בנפח של כ-80 ליטר, שימש ככל הנראה להובלת שמן זית שיוצר בארץ ישראל ויוצא לאירופה.

נצחיה יעקוב (ישראל- היום)

דצמ 122011
 

חתן פרס נובל, פרופ' דן שכטמן ורעייתו ציפי, היו אמש אורחי מלך שבדיה, קרל גוסטב ה- 16, בארוחת ערב בארמונו. אך כבר שלשום, בתום שיחה עם הוד מעלתו בקוקטייל החגיגי שאחרי הטכס, התברר כי הזוכה הוא לא רק מדען מחונן אלא גם צורף.

לאחר הנשף המפואר במוצאי השבת, הגיעו כל הקרואים למסיבת ריקודים בבנין עירית שטוקהולם. בשולי האולם הגדול נראו המלכה סילביה, המלך, הגב' ציפי שכטמן, ובעלה דן, כשהם שקועים בשיחה ארוכה שנמשכה כעשר דקות. "המלך הביט בתכשיט שענדה ציפי ומאוד התפעל",סיפר שכטמן. "לאחר מכן, המלך שאל היכן ציפי רכשה אותו והיא השיבה שאני עשיתי לה אותו, והצעתי בו במקום לעשות תכשיט דומה למלכה, והמלך קיבל את ההצעה".

בתוך כך, באקט של מחווה לפרופסור שכטמן, לבש אתמול ראש הממשלה נתניהו בישיבת הממשלה את עניבת הגבישים של פרופ' שכטמן. נתניהו סיפר כי שוחח בטלפון עם הזוכה. "הוא אמר לי שהוא בפירוש משבח את ההשקעה שלנו בהשכלה הגבוהה, אני בטוח שהשנוי הזה גם יוליד בהמשך עוד חתני וכלות פרס נובל".

אילן גטניו, ושלמה צזנה (ישראל היום )

דצמ 012011
 

אפליית נשים עשויה בקרוב לעלות למפלים ביוקר.
הצעת חוק חדשה שהוגשה אתמול, מבקשת לקבוע מאסר בפועל וקנס כספי גדול למי שיפעל להדרת נשים בכל תחום.

את ההצעה הגיש ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) ולפיה, הדרת נשים תיחשב כעבירה פלילית שהעונש עליה יהיה חמור במיוחד ויגיע עד למכסימום של חמש שנות מאסר בפועל ולקנס של עד 100.000 שקל.

"התופעה של הדרת נשים מהמרחב הציבורי מתחילה להיות מזעזעת", אומר השר הרצוג,"החוק נועד להבהיר את חומרת הענין. הוא לא נובע – חלילה מאי כיבוד של אמונה ודעה, אלא מציב סכר וגבולות ברורים שאסור לחצות אותם".

בהצעת החוק נכתב בין היתר, "פעולות המדירות נשים מהמרחב הציבורי ניכרות בכל מקום -איסור שירת נשים בפרהסיה, איסור הופעת פני נשים בפירסומות, הפרדת נשים בתחבורה ציבורית, הפרדת נשים על מדרכות, הדרתן ממערך השיפוט בדיני משפחה ואפלייתן בקבלה לתפקידים ציבוריים. ההצעה תעלה לדיון ראשון במליאת הכנסת בעוד מספר שבועות .

צביקה ברוט (ידיעות אחרונות)

דצמ 012011
 

 

ירושלים לבשה חג. מאות ישראלים, ביניהם עשרות תלמידי בתי הספר ותנועות הנוער, שיחזרו אתמול, כ"ט בנובמבר, את קבלת הבשורה על החלטת האו"ם לאשר את תוכנית החלוקה ואת החגיגות שפרצו בעיקבותיה – בדיוק כמו לפני 64 שנה.
כזכור, ההחלטה הכירה למעשה בהקמת מדינת ישראל, שקמה כששה חודשים לאחר מכן.
האירוע, אותו יזמה ההסתדרות הציונית העולמית, התקיים ברחבת בניין הסוכנות היהודית בירושלים, בהשתתפות שחקנים  שגילמו דמויות היסטוריות  שלקחו חלק בחגיגות המקוריות.
בנוסף, השתתפו בחגיגות, שתי מכוניות שרד עתיקות מדגם סיטרואן, שהסיעו לחגיגות המקוריות את המכובדים, כמו גם ג'יפ צבאי בריטי מהתקופה. ברחבה שולבו נגני רחוב ולהקות מחול, שהרקידו את המשתתפים במעגלי הורה ורקודי עם.
ולעוברים ושבים חולקו עיתונים שהודפסו במיוחד ברוח ימי  1947.
ליאור נוביק (ישראל היום)
דילוג לתוכן