admin

גיא אלוני, בן 48, אב ל-4 ילדים,הרצליה

יונ 142011
 

אין די בחקיקה ירוקה. מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות כדי למנוע מטרדים סביבתיים הפוגעים בבריאותנו. מדריך קצר

פליטת חומרים רעילים מארובות מפעלים, פליטת עשן, ריחות לא נעימים, מצבורי אשפה בסביבת המגורים, רעש בעוצמה גבוהה, מה אנחנו בתור אזרחים יכולים לעשות, על מנת למנוע או לפחות להפסיק מטרדים סביבתיים אלה ואת הפגיעה בבריאותנו?

בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות סביבה ולשמירה על בריאות ואיכות החיים שלנו. נחקקים חוקים שקובעים איסורים ומחמירים עם המפעלים והמזהמים, לדוגמה חוק אויר נקי, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק שנחקק השנה ואשר מטיל מגבלות על המשך שימוש באסבסט. חוקים אלה הינם לצד רשימה מכובדת של חוקים אשר נועדו לשמור על בריאותנו ואיכות חיינו.

אולם בחקיקה אין די, אם לא מתבצעת לצידה אכיפה משמעותית, ואם רשויות המדינה לא משקיעות את המשאבים הדרושים על מנת לוודא שהמפעלים והמזהמים האחרים, פועלים במסגרת החוק. בכל מה שקשור לאכיפה, העובדות מדברות בעד עצמן.

החוק למניעת מפגעים סביבתיים

לאזרח אשר מבקש לשמור על בריאותו בעיה קשה. הוא אינו יכול להגיש תביעת נזיקין ולדרוש פיצוי כספי. וזאת למה? מכיוון שדיני הנזיקין מקנים פיצוי רק למי שהוכיח נזק, והוכיח קשר סיבתי בין הנזק שלו לבין המטרד הסביבתי. האם על אזרח אשר מרגיש שמטרד סביבתי פוגע בבריאותו או באיכות חייו, לחכות עד שתתגלה אצלו מחלה ורק אז להגיש תביעה?

את הבעיה הזאת בא למנוע החוק למניעת מפגעים סביבתיים, שמכניס את המפגעים הסביבתיים הידועים, כגון זיהום אויר, זיהום מים, זיהום ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, להגדרת "מפגע סביבתי", וקובע שמי שנפגע או עלול להיפגע ממפגע סביבתי, רשאי לבקש מבית משפט צו המחייב את מי שגרם למפגע להימנע מהמשך גרימת המפגע, ולתקן את המעוות.

 

פניה לבית המשפט אפשרית בהתאם לחוק, רק אם הייתה פניה לרשות ולגורם המפגע, והגורם המפגע לא נקט בצעדים המתבקשים והרשות לא נקטה בצעדים להפסקת המפגע הסביבתי. החוק גם מפרט רשימה של גופים בתחום איכות הסביבה, כגון רשות שמורות הטבע, עמותת אדם טבע ודין, וגופים מסוג זה, אשר יכולים לבקש צו מבית המשפט, גם אם לא נגרם ולא עומד להיגרם להם נזק כתוצאה מהמפגע הסביבתי.

חוק זה אינו מעניק פיצוי כספי לאזרח אשר ביקש מבית המשפט צו להפסקת המפגע הסביבתי. אולם, החוק קובע כי במקרה של תובענה עקב מפגע סביבתי חוזר, תוך שנתיים או פחות ממועד מתן הצו הראשון על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לפצות את התובע על נזקים שנגרמו לו עקב המפגע הסביבתי החוזר.

 

אז מה עושים כשנתקלים במפגע סביבתי?

ראשית, מומלץ ליצור קשר עם המוקד העירוני באזור מגוריך. לעתים, פעולה של הרשות תוביל לסילוק המפגע. אם הבעיה לא נפתרה, יש להודיע בכתב למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע, על הכוונה להגיש תביעה.

אם תוך 60 יום, הגורם המפגע לא נקט צעדים ממשיים להפסקת המפגע, והמשרד להגנת הסביבה לא נקט בצעדים להפסקת המפגע, ניתן להגיש תביעה.

יש לפנות לעורך דין אשר בקיא בתחום, לפרוש בפניו את הנתונים, להעביר אליו את העתקי הפניות למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע. בשלב זה, בית המשפט מוסמך לתת צווים להסרת המפגע ולנקיטת צעדים על מנת שהמפגע לא יחזור על עצמו.

אם תוך שנתיים לאחר מתן צו על ידי בית המשפט, המפגע לא הפסיק, או חזר על עצמו,ניתן להגיש תביעה נוספת, ללא מכתבי התראה, ואז גם מוסמך בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לשלם פיצויים על הנזקים שגרם המפגע.
לסיום, עצתי לקוראים פשוטה – אל תחכו שרשויות המדינה יעשו עבורכם את העבודה. הקפידו לשמור על בריאותכם ועל איכות חייכם, ובמקרה של מפגע סביבתי, נצלו את החוק למניעת מפגעים סביבתיים, הגישו בקשות לבית המשפט, ותרמו את חלקכם בחינוך התעשייה לשמירה על איכות הסביבה.

המאמר נכתב על ידי עו"ד ארז שניאורסון, מתמחה בתביעות ביטוח ונזיקין ובייצוג עובדים בתביעות נגד מפעלים מזהמים מצוות המומחים של פורטל "משפטי", הפורטל המשפטי לקהל הרחב.

 

פורסם ב-NRG

יונ 012011
 

המועצה האיזורית גלבוע, קק"ל ורשות ניקוז ונחלים (יש דבר כזה!) מזמינים אתכם להגיע ולהשיק יחד איתם את "סינגל הגלבוע". האירוע מתוכנן ליום שישי ה-10 ליוני. היציאה תהיה ממתחם הסקי החדש שבכניסה לדרך נוף גלבוע ובתכנית שני מסלולים: ארוך בן 30 קילומטרים וקצר של כ-15 ק"מ. היציאה תהיה מהמתחם בשעה 06:00 – כן זה שש בבוקר – וחובה להצטייד בציוד מגן מלא ושתיה. אם ברצונכם להשתתף אנא אשרו זאת עם רשות הניקוז והנחלים (ירדן דרומי כמובן) בטל': 04-6532854. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום!

 

 

 

רוני נאק שטח.TV

מאי 312011
 

האם אופנועי הונדה ודוקאטי או קטנועי קימקו וסאן יאנג יחליפו בקרוב את מכוניות המאזדה הוולוו והסקודה של ציי הרכב הממשלתי? על פי הצעה חדשה שהונחה אתמול על שולחנו של שר האוצר יובל שטייניץ, יוכלו עובדי מדינה, שרים, ולמעשה כל מי שזכאי לרכב צמוד, להחליף את המכונית שהם זכאים לה ברכב דוגלגלי, כלומר אופנועים או קטנועים מסוגים שונים.

את ההצעה יזם ח"כ דני דנון (ליכוד), שמבק ש משר האוצר לבחון שינוי בהוראות מנהל הרכב הממשלתי אשר אחראי לאספקת כלי רכב לעובדי מדינה. הוא כותב כי במצב הנוכחי מנהל הרכב הממשלתי מספק רק מכוניות, אשר גורמות ומסי תנועה כבדים וזיהום אוויר, וזאת בניגוד למגמה הממשלתית להפחתת העומס בכבישים.

דנון מציע כי בנוסף לאספקת כלי הרכב הרגילים יאפשר מנהל הרכבים, לחפצים בכך, לקבל באמצעות ליסינג תפעולי רכב דו-גלגלי. "לצד הפחתת העומס בכבישים ניתן למנות את היתרונות הסביבתיים", כתב דנון. "פליטת גז החממה, פחמן דו-חמצני, של האופנועים היא מחצית מפליטת הגז של המכוניות".

דנון מוסיף כי המהלך יביא לחיסכון כספי בשל עלויות השימוש הנמוכות של האופנועים בכל הנוגע לשימוש בדלק ומקומות לחניה. ח"כ דנון מציע כי עדיפות במתן רכב דו גלגלי תינתן ל עובדי ועובדות מדינה צעירים, שאינם מטופלים בילדים ואינם זקוקים לרכ ב משפחתי. ח"כ דנון שלח את הצעתו גם לשר התחבורה ישראל כץ ולשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, בתקווה שיירתמו לנושא, ובכוונתו להציע גם לכנסת לאמץ את ההצעה.

אריק בנדר NRG

מאי 262011
 

לכל הספקנים שמיהרו להספיד את הענף הדו גלגלי בארץ, יש לנו הפתעה בשבילכם: הענף חי ובועט !

הוכחה לכך ניתנה, בארוע גדול ומרשים, שערכה חברת "מטרו",יבואנית אופנועי ימהה,קוואסאקי וסאניאינג בישראל, בהאנגר 11 בנמל תל אביב. המקום המה אלפי מוזמנים ועוד רבים אחרים שלא עלה בידם להשיג את הכרטיסים המיוחלים מבעוד מועד, ונשארו בחוץ.
האירוע שנשא את השם COME TOGETHER , התהדר בתערוכה מרשימה של אופנועים וקטנועים שהוצבו בתוך האולם הענק וגם מחוצה לו, ואובטחו על ידי דוגמניות יפות מראה. בכניסה הוצבו 4 קטנועי "מיו", שנצבעו בהשראת שירי החיפושיות, כמו למשל, קטנוע צהוב שנצבע בהשראת השיר "צוללת צהובה".

הארוע אשר הונחה ע"י איל קיציס, נפתח בחשיפת קטנוע חדש מבית סאניאנג בשם MAXSYM 400, ומייד לאחריו, נשאו דברים, גדי אבירם, מנכ"ל "מטרו מוטור" ושר התחבורה, ישראל כ"ץ.

בין האורחים היו גם חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה, חברת הכנסת  פאהינה קירשנבאום , יוזמת החוק להפחתת סכומי ביטוח החובה על כלי רכב דו גלגלי, חיים כ"ץ, יור ועדת העבודה והרווחה, חה"כ דני דנון, רוברט טבייב, יו"ר ועדת הספורט והחינוך אלכס מילר, סגן השר איוב קרא, סגנית השר גילה גמליאל, גבי קדוש, יועצו הפוליטי של ראש הממשלה, מנכל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רון מוסקוביץ, אבי אבו-חצירא,יועצו הפוליטי של אביגדור ליברמן, נציג ענף הרכב הדו גלגלי בישראל, ניסים בנימין, אריק זיו מבעלי אתר "ליכודניק", שגריר יפן בישראל,הנספח הכלכלי של שגרירות טיוואן בישראל ועוד רבים אחרים.

בסיום הדברים, עלתה על הבמה, להקת "מג'יקל מיסטרי טור" מלווה בתזמורת בת 11 נגנים, ו"נתנה" הופעה מרהיבה של מיטב שירי החיפושיות (כמובן). לסרוגין, עלו בזה אחר זה , אמנים אורחים , מאור כהן, דנה ברגר וירמי קפלן, אשר סיפקו סחורה משובחת משלהם לשירי החיפושיות.

לסיום, ציטוט חשוב מדבריו של שר התחבורה, ישראל כ"ץ, אשר אמר, כי מעולם לא נתקבל במדינת ישראל, בקבוצה כה גדולה ומגוונת של אנשים המאוחדים תחת אהבה ותשוקה משותפת לכלי תחבורה אשר ביום יום, מספקת פתרון כה פשוט,יעיל וזול לבעיית התחבורה בארץ. לדבריו, ההשקעה הכספית שנדרשת מהמדינה על מנת לתת פתרון לצפיפות על הכבישים, יקרה ומורכבת לאין ערוך מהתנהלות יומיומית כל גבי כלי רכב דו-גלגלי.

בסיום הארוע , חולקו לכל האורחים, חוברות ודיסק הדרכה לרכיבה נכונה בשם "רכיבה מודעת" בחסות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

שאפו !

מאי 242011
 

חברות הסלולר יחויבו לשמור מסמך המעיד שהמנוי ביקש מפורשות את השירות עליו הוא משלם, וכן לספק למנוי קוד אישור לקבלת שירותים מספקי תוכן דרך האינטרנט. שר התקשורת: "הלקוח ישלם רק על מה שביקש לצרוך במפורש".

סוף להפתעות בחשבוניות? החל מ-13 בספטמבר, חברות הסלולר לא יוכלו יותר לחייב על שירותים בלי הוכחה בכתב שהמנוי הסכים לכך, כך הוחלט במשרד התקשורת. בנוסף, הן לא יוכלו לאפשר לספקים של שירותי תוכן לגבות כסף עבור שירותים, בלי הסכמה מפורשת של המנוי, שתגולם גם בקוד אישור שיינתן לו.

מדובר ביישום של תיקונים שערך משרד התקשורת ברישיונות החברות. שר התקשורת, משה כחלון אמר: "כעת הלקוח ישלם אך ורק על מה שביקש לצרוך באופן מפורש". התיקונים באו למנוע תופעות של צרכנים שמגלים שהם מחוייבים על חבילה או שירות סלולרי שלא אישרו, ובחברת הסלולר טוענים שאישרו את החבילה או השירות, אולם אין בחברה רישום בכתב לפיו הצרכן אכן ביקש את השירות וידע על מה הוא משלם.

ישנם צרכנים שנרשמו לשירותי תוכן, וגילו חיובי ענק בחשבון הסלולר שלהם. לעיתים קרובות, חברות הסלולר טענו שהלקוח נרשם לשירות, אולם לא היתה להן הוכחה לכך. לעיתים אחרות הפנו את הלקוחות למנתבי שירותי תוכן ב-SMS כמו יוניסל, ואלה טענו שהמנוי נרשם לשירות תוכן של חברות שלישיות, שמספקות שירותים כגון משחקוני טריוויה ועצות דיאטה. מחירי אלה יכולים להגיע לגובה של 15 שקל ל-SMS.

כבר בדצמבר 2010, החליט משרד התקשורת על 16 תיקונים צרכניים ברישיונותיהן, לפיהם נקבע שעל החברות הסלולריות להציג בפני כל מנוי חדש "טופס גישה לשירותים" בעת ההתקשרות.

בטופס זה, המנוי יתבקש לסמן אם ברצונו שהמכשיר שברשותו יהיה "פתוח" או "חסום" לשירותים שונים כמו גלישה באינטרנט הסלולרי, שירותי שיחות לחו"ל, הורדת רינגטונים, משחקים וידיאו, הצבעות לתוכניות טלוויזיה מתן תרומה ב-SMS וקבלת תוכן מתמשך כמו עדכוני חדשות משחקי טריוויה, אסטרולוגיה, דיאטה וספורט. כעת משרד התקשורת מפרסם את היישום המדוייק של הליך אישור השירותים, כדי שחברות הסלולר יוכלו ללכת בנתיב מדויק, ללא דרכים עקיפות.

התיקונים החדשים הללו בעצם קובעים שחברות הסלולר לא יהיו רשאיות לגבות תשלום בעד שירות, אלא אם שמרו תיעוד בדבר בקשתו המפורשת של המנוי לקבל את השירות. הן ידרשו לשמור על התיעוד הזה, במשך כל תקופת ההתחייבות של המנוי, ובמידה והמנוי אינו נמצא בתקופת התחייבות, למשך שמונה-עשר (18) חודשים אחרונים לפחות, וכן במשך שנה לאחר מועד שליחת החשבון הסופי למנוי.

עוד נקבע כי הרישום לשירות דרך האינטרנט, ייעשה באמצעות קוד אקראי שתספק חברת הסלולר כדי להבטיח כי השירות אכן התבקש על ידי המנוי באופן מפורש. כך צרכנים שירשמו לשירותי תוכן שונים דרך האינטרנט, לא יקבלו חיובים מפתיעים מספק השירות, וחברת הסלולר תהיה מחויבת להבטיח שהצרכנים יודעים כמה הם משלמים על השירותים.

התיקונים האלה מגיעים בהמשך לתיקונים הצרכניים של משרד התקשורת, שנכנסו לתוקף ב-13 במאי 2011. המשרד גילה את הכשלים הצרכניים הללו באמצעות פעולות פיקוח ואכיפה, וכן באמצעות ניתוח פניות ציבור המגיעות אליו. בין היתר, מצא המשרד כי לעתים חויבו צרכנים על שירותים שלא ביקשו לקבל. בנוסף נמצא כי לעתים הצרכן לא היה מודע לכל הפרטים הנוגעים לעסקה, ובכלל כך מחיר השירות ותקופתו.

מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל מסר: "זהו מענה אמיתי לבעיה הכאובה של צרכנים רבים אשר הרגישו כי הם מחויבים לשלם עבור שירותים שלא ביקשו או שלא הבינו את מחירם האמיתי מראש. ההוראות החדשות יבטיחו שקיפות והוגנות צרכנית בתחום אספקת השירותים הסלולריים".

להלן התהליך שנקבע במשרד התקשורת, להזמנת שירותים מאתר אינטרנט של ספק שירות:

(א) המנוי יקליד באתר האינטרנט של ספק השירות במקום המיועד לכך, את מספר המנוי הסלולרי שלו..

(ב) ספק השירות יעביר לחברת הסלולר של המנוי הודעה הכוללת את מספר המנוי, סוג השירות המבוקש ואת הפרטים הנוגעים לשירות.

(ג) במידה והמנוי חסום לקבלת השירות, תשלח החברה למנוי מסרון (SMS) המודיע לו כי הוא חסום לקבלת סוג השירות שבוקש, וכי ניתן לפנות אליה לשם ביטול החסימה לסוג השירות האמור. כמו כן, תודיע החברה לספק השירות כי המנוי חסום לקבלת השירות;

(ד) במידה והמנוי אינו חסום לקבלת השירות, תשלח חברת הסלולר למנוי, מסרון הכולל את הפרטים הבאים:

(1) שם השירות לרבות סיווגו כ"חד פעמי" או כ"מתמשך";

(2) מחיר השירות; המחיר יוצג באופן מפורט ובכלל כך פירוט בדבר תשלום "חד פעמי", תשלום "קבוע" עבור תקופה מסוימת לרבות ציון התקופה, ומחיר היחידה לפיה נמדד התשלום עבור השירות;

(3) קוד אקראי בן חמש (5) ספרות;

(ה) המנוי יקליד באתר של ספק השירות, במקום המיועד לכך, את הקוד;

(ו) ספק השירות יעביר לחברת הסלולר את הקוד שהוקלד על ידי המנוי;

(ז) החברה תבצע השוואה בין הקוד לבין הקוד שהוקלד;

(ח) במידה שהקוד שהוקלד זהה לקוד, תשלח חברת הסלולר למנוי מסרון המודיע לו כי הרשמתו לשירות אושרה, וככל שמדובר בשירות מתמשך – מידע בדבר האופן בו ניתן לבטל את הרישום לשירות. כמו כן, תודיע לספק השירות כי הרישום לשירות אושר על ידו;

(ט) במידה שהקוד שהוקלד אינו זהה לקוד, תשלח החברה למנוי מסרון המודיע לו כי הרשמתו לשירות נכשלה בגין חוסר הזהות כאמור. כמו כן, תודיע חברת הסלולר ולספק השירות כי הרישום לשירות נכשל.

מירב קריסטל

פורסם: 24.05.11 YNET

מאי 242011
 

תשמעו סיפור.

כמה נהגים אתם מכירים שיש להם למעלה מארבעים שנה רשיון נהיגה ואף פעם לא קיבלו דו"ח משוטר ? עד השבוע אני הייתי האיש. מה גם ששנים הרבה הייתי מורה נהיגה כך את החוקים, ואת התמרורים אני מכיר היטב, אבל לפעמים גם הכהן הגדול בבית המקדש לפי המקורות היה עושה פה ושם עבירה, אז לפי הכתוב היה רוחץ במקווה פעמיים, שם שק אפר על ראשו, ודן את עצמו ליומיים של צום, שזה יותר חמור מצום יום הכיפורים, יותר מצום תשעה באב, או צום תענית אסתר שזה הצום היחידי שהדודה סוניה היתה מקיימת בדביקות, כי אחרי שתלו את המן, ואחשורוש נשלח לגלות, בדק האורולוג של שושן הבירה את אסתר המלכה, ונתן לה פתק שאומר שהמלכה אסתר יותר בתולה מאי פעם (דברי הימים ב" עמוד 315 למטה )

עם נתונים כאלו תפס אותנו ר"סר 1102409 זוהר טל, שעה שיצאנו מהחנייה התת קרקעית בקניון "לב אשדוד" התבוננו היטב לכל הצדדים , הכביש היה ריק אבל פס הפרדה שאינו מאפשר פנייה שמאלה. מיהרנו לצהריים עם יפעת, ולא לקחנו בחשבון את הרסר זוהר שישב במכונית המשטרה ורק חיכה שאיזה נחשון יפנה שמאלה ויתפס בחכה המשטרתית.

יש לציין שרס"ר זוהר, דיבר בנימוס, ושעה ארוכה הסביר לפסיכי כמוני איך, מה ולמה, יש תמרור ד-14 מסומן על הכביש ובכך שעברת על תקנה 22 ( א ) לתקנות התעבורה 5512.

אחרי הסבר ארוך שאני ממהר לצהרים, אומר פתאום הרסר זוהר, "תשמע, אם באמת אין לך שום עבירת תנועה ,תקבל ממני רק אזהרה מוקדמת". יופי, אמרנו כי באמת אף פעם לא קיבלנו שום דו"ח, משום שוטר על עבירת תנועה, ואפילו מתאונת הדרכים שהיינו מעורבים בה בשנות השמונים, יצאנו זכאים עם סובארו חדשה.

נכנס ר"סר זוהר למכונית המשטרתית, היום הכל במחשב, הביטוח, הטסט, שנת הלידה ושמות העדים בחתונתך, יושב לו רסר זוהר ולא מאמין שום עבירת תנועה ל"מנייאק" הזה, אבל פתאום אורו עיניו:"תשמע,תשמע" ,אומר החוק בלבוש שוטר, בשנת 2007 עברת את הכביש מלפני  "המשביר לצרכן" ,וקיבלת דו"ח מפקח עירוני ממושקף, שבשבתות הוא סדרן בכדורגל, עברת במקום שבו אין מעבר חציה ושילמת 70 שקלים, אז אתה עבריין בדימוס,ואני כותב לך דו"ח שיכניס למדינה מוקפת האויבים שלנו ,כמה גרושים לתפארת, כמו שאומרים מדליקי המשואות", אבל אנחנו דיברנו על עבירת תנועה, ותנועה זה רכב ולא ניענוע ידיים במעבר חצייה, אתם חושבים שזה עזר? שום כלום. רסר זוהר רשם 250 שח, ובטופס כתוב "שילמת את הקנס, רואים אותך כמי שהודה באשמה בפני בית המשפט, והורשע, וגם נשא את עונשו. נזכרנו בנשיא קצב,תראו שהוא עוד ייצא זכאי אבל אנחנו לעולם לא.

נסענו כחוק לאכול צהריים, "בסי-מול", כל המקומות בחניה התת קרקעית היו תפוסות. נזכרנו בגשש החיוור "תגיד, השוטר אוהב את האזרח? -בטח אוהב, אז למה הוא אומר ככה ועושה אחרת, בשביל זה הוא שוטר ואתה לא.

לפחות יפעת הגיעה בזמן

 

יהודה נחשון

 

מאי 042011
 

ענקית התרופות "טבע" ,דווחה אתמול לבורסות של תל אביב וניו יורק, על רכישת חברת התרופות האמריקאית "ספלון "תמורת כ- 6.8 מיליארד דולר , "ספלון" עוסקת בפיתוח תרופות לטיפול בסרטן,הפרעות שינה,ומחלות בפוגעות במערכת העצבים,בנוסף,ביפן דווח כי " טבע "רכשה גם את החברה המקומית "טאיו" תמורת 490 מיליון דולר.

מדובר ברכישה הגדולה השלישית של "טבע ' במרץ 2010 רכשה "טבע "את חברת התרופות הגרמנית "רציופרם "תמורת 5 מיליארד דולר,ובמאי 2008 את חברת "באר "האמריקאית תמורת כ- 9 מיליארד דולר.

ג"ון בן זקן ( פוסט )

 

אפר 222011
 

מאת גרדיאן (פורסם בעיתון הארץ)

בית המלוכה הבריטי אימץ אל חיקו את כלי העידן הדיגיטלי ובהתאם החתונה צפויה להיות משודרת בשדור חי ביוטיוב, ולזכות לעדכונים בפייסבוק ובטוויטר.

החתונה המלכותית בין הנסיך ויליאם לקייט מידלטון תשודר בשידור חי ביוטיוב, אתר שיתוף הווידיאו של גוגל. זאת כחלק מהשימוש הגובר של בית המלוכה הבריטי ברשתות חברתיות.

 

מי שרוצה לעקוב אחר החתונה יכול לעשות זאת כמובן בכלי התקשורת, אבל הוא יכול גם לעקוב אחריה באתר משלה, כמו גם בפייסבוק, בטוויטר ובפליקר. בנוסף, אנשי התקשורת של בית המלוכה יכסו את החתונה בלייב בלוגינג.

בנוסף לכיסוי של חתונה, הציבור יוכל לחתום על "ספר חתונה" של ברכות וידיאו.

אבל בעוד שבריטניה הגבירה את האבטחה לקראת האירוע בצורה משמעותית, נראה שמניעת חטיפת החגיגות בעולם הווירטואלי היא כמעט בלתי אפשרית.

מי ייתן שנישואיהם הארוכים והמאושרים יהיו האחרונים של" המלוכה הבריטית", נכתב באחת התגובות העדינות יחסית בדף הפייסבוק המלכותי.

אפר 222011
 

מאת ניר חסון

ילדיהם של יונה ושמחה, אחים שנפרדו בגליציה בתחילת המאה הקודמת, גילו זה על זה בתום מסע חיפוש ארוך

באמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת, בעיר ברודי שבגליציה, נפרדו דרכיהם של שני אחים לבית משפחת שפירא. יונה עלתה לישראל כדי להצטרף לתנועה הקומוניסטית הארצישראלית. אחיה, שמחה, נותר עם הוריו. מאז התרסקה המשפחה במאורעות השואה והטיהורים הסטאליניסטיים. לפני כשבועיים, אחרי מסע חיפוש ארוך, שתחילתו במסמכי הקג"ב וסופו בפייסבוק, גילו ילדיהם של יונה ושמחה, המתגוררים בישראל – זה על קיומו של זה. אתמול במוזיאון "יד ושם" הם נפגשו והתחבקו לראשונה. "אני קצת לא יודעת מה עושים עם משפחה, אין לנו ממש ניסיון בדבר הזה", אמרה אילנה תמיר-שפירא, נכדתה של יונה, שבזכות מאמצי החיפושים שלה אוחדה המשפחה.

 

ליאורה, בתה של יונה ואמה של אילנה, לא ידעה כמעט דבר על אמה. יונה מתה כשליאורה הייתה בת 12 בעיירה ששימשה מעין מחנה מעצר למשוחררי הגולאגים של סטאלין. "היא אמרה שהיא חושבת שההורים שלה נספו בשואה, והיא אמרה שהיא תספר לי הכל כשאהיה בת 15, אבל כשהייתי בת 12 היא מתה", סיפרה אתמול ליאורה במפגש המרגש. האם הייתה קומוניסטית אדוקה, בשנת 1926 היא עזבה את משפחתה ועלתה לארץ. כאן הצטרפה לקבוצות מחתרת קומוניסטיות, בתחילה בירושלים, ולאחר שנעצרה בידי שלטונות המנדט היא עברה לחיפה והמשיכה שם בפעילות מחתרתית. ב-1931, לאחר כמה מעצרים בשל הדבקת כרוזים קומוניסטיים היא גורשה על ידי הבריטים.

 

חודשים ספורים אחרי גירושה של יונה הגיע לארץ אחיה, שמחה, גם הוא מסיבות אידיאולוגיות, אבל בקצה השני של המפה הפוליטית. "אבא השתתף באסיפה של ז'בוטינסקי בברודי. באותו ערב הוא חזר הביתה ואמר להוריו שהוא עולה לארץ, למחרת הוא כבר היה בתחנת הרכבת לסדר את הכרטיס", סיפר אתמול בנו, אריה שיקלר (אביו החליף את שם המשפחה לשם המחתרתי שלו – שיקלר). שמחה הצטרף לשורות האצ"ל ונעצר גם הוא על ידי הבריטים בשל חלוקת כרוזים – שונים, כמובן, מאלו של אחותו.

 

יונה התגלגלה בינתיים לברית המועצות בתקווה להמשיך לקדם משם את המהפכה. אלא ששם היא נדחתה בידי המפלגה, כפי שנכתב בדין וחשבון שנמצא בתיק הקג"ב, בשל היותה "בעלת נטיות לא בריאות: פסימיזם, אינדיבידואליזם, לא כל כך מתמצאת במציאות הסובייטית". מאוחר יותר היא נעצרה והואשמה בקונטרה-רבולוציונריות ובטרוצקיזם. במסגרת הטיהורים של סטאלין נשלחה ב-1936 למחנה כפייה – גולאג, בצפון רוסיה. היא נותרה במחנה ובעיירה הסמוכה אליו, אותה לא הורשתה לעזוב עד למותה מסרטן ב-1958. ליאורה, שאביה מת 10 שנים קודם לכן, הועברה לבית יתומים וב-1979 עלתה לישראל. "תמיד הייתי לבד, בלי אף קרובים. אחרי שעליתי ניסיתי קצת לחפש אבל לא היו לי כלים לכך, וזה לא הצליח", סיפרה.

 

בתה אילנה היא זו שלקחה על עצמה לגלות פרטים על סיפור חייה של הסבתא. במסגרת פרויקט מרתק, שמתועד בבלוג בשם "פרויקט יונה", החלה לאסוף פרטים על תעלומת חיי סבתה. היא נעזרה לשם כך בארכיונים שונים ובעיקר באינטרנט. פריצת הדרך הראשונה היתה כאשר הצליחה לקבל מארכיון הקג"ב את תיק החקירה והמעצר של יונה. כך גילו ליאורה ואילנה את שמות ההורים של יונה ומקום הולדתה. השמות ומקום המגורים הוזנו במאגר השמות ב"יד ושם", בו נמצאים כיום לא פחות מארבעה מיליון שמות של נספים.

 

אילנה גילתה שב-1956 בא אדם בשם שמחה ל"יד ושם" ומילא דף עד, ובו פרטים דומים מאוד לפרטי המשפחה שנמצאו בתיק הקג"ב. שמחה עצמו כבר לא היה בין החיים, אך אילנה הצליחה לאתר את בנו ואת נכדתו. דרך רשת פייסבוק מצאה אילנה את לימור, נכדתו של שמחה ובתו של אריה. "אמרתי שנתחיל מלימור כי היא צעירה", סיפרה ליאורה על שיחת הטלפון הראשונה, "אמרתי שאני מתנצלת ושאני מבינה שזה הזוי אבל אולי לסבא שלך יש אחות". אריה אישר שלשמחה היתה אחות, שהייתה בארץ והייתה פעילה קומוניסטית. זה הספיק כדי לאשר לבני המשפחה הנרגשים שלעץ המשפחה הדל שלהם צמח ענף נוסף.

 

לבקשת "יד ושם" הסכימו הקרובים לעשות את האיחוד המשפחתי לעיני עיתונאים. שני בני הדודים ניגשו זה לזה והתחבקו בחום בעוד בני הזוג והילדים לוחצים ידיים ומשננים זה את שמו של זה. "אני חושבת שאני עוד לא מעכלת את זה. אני שמחה עבורי שיש לי משפחה ושמחה עבור הילדים שלי. אנחנו צריכים ליצור יחסים ואני מקווה שנצליח", אמרה ליאורה במפגש. "יש הרבה לספר בשביל לעטוף תקופה כזו, חבל שמי שהיו שייכים לסיפור הזה כבר אינם. הייתה לי אחות שנפטרה לפני כמה חודשים ולא הספיקה", אמר אריה.

 

אבל האיחוד המשפחתי אינו סופו של "פרויקט יונה". "זה כמו סיפורו של העם היהודי כולו", סיכמה אילנה, "חמישה אחים, שניים נספו בשואה, אחד רוויזיוניסט שעלה בעקבות ז'בוטינסקי, אחת קומוניסטית נלהבת שהלכה לאיבוד במחנות הקומוניסטיים, והיה גם אח חמישי שכנראה הגיע לאמריקה". לאיש מבני המשפחה אין קשר עם האח החמישי, גדליה שמו. "גיליתי שכל ה'גדליה' הפכו לג'ורג' ו'שפירא' לשפירו, אז אני מחפשת את ג'ורג' שפירו בארה"ב. אחד מהיוצרים של סיינפלד הוא ג'ורג' שפירו, אולי יש לנו קשר אליו", סיכמה בחיוך.

 

פורסם במקור באתר עיתון "הארץ"

 

אפר 092011
 

נחסוך הפעם בדקורציה לכתבה מכיוון שיש לנו בעיה אמיתית. צוות הבוחנים ואנוכי כבר אחרי כאלף קילומטרים של מבחן, על פני יומיים ועל פני מגוון מתארים, תרחישים והדמיות. והיכן שלריינג' היה יתרון, הוא איבד אותו במתווה הבא, ובכביש בו הקאיין הבריק, הריינג' היה עדיף ממנו עיקול אחרי. ולא רק במישור הדינאמי, גם מבחן ה"מראה ומגע" הסתיים עם שיווין של נקודות חוזקה וחולשות של האנגלי מול הגרמני. כמו להביט נוכחה לקיר אטום וחסר טקסטורה, הגענו לתיקו המושלם בו רק העדפות הקונה יטו את המאזניים לטובת הקאיין או הריינג'. זו הפעם הראשונה בעשור וחצי של מבחני רכב שבה אני מחזיר את הכרכרות לאורוותן, בתחושה של אי-מיצוי ואפילו תסכול על כך שאין אנו מסוגלים – הפעם – לתת לכם שורה תחתונה חדה וברורה.

 

רקע

שתי המכוניות האלו, הריינג' רובר ספורט ופורשה קאיין, מגיעות לכאן בדרכים שונות בתכלית. לריינג' מורשת ארוכה בת ארבעים שנים ומקומו בפנתיאון הרכב שמור כאביו מולידו של סגמנט השטח-פאר. זה לפחות מה שהיו רוצים בלנד רובר שתחשבו. מאחר שהריינג' ספורט מתבסס בכבדות על הדיסקברי כתורם איברים מרכזיים ועליהם נשען המראה הנכון ועוד נגיעות לשינוי התחושה והדינאמיות – כמו קיצור בסיס הגלגלים למשל. אם אתם רוצים את "הדבר האמיתי" יהיה זה הריינג' הבכיר – עוד קומה אחת במדרג המחיר ולא – לא יישאר לכם עודף ממיליון שקלים. דגם 2011 קיבל סידרת עדכונים מקיפה, גם ברמה הקוסמטית וגם במכאנית ומשווק עם מנוע טורבו-דיזל 3.0ל' שמוריד את המחיר לעשירים שבבני עמנו.

מול הריינג' שעלה מערפל הביצות בוויילס, והוציא לטיול את כלבם של בני בסקרוויל, הקאיין נולד במחלקת השיווק של פורשה. פרי חזונו של פרדיננד פיך – שנועד להכניס את פורשה לסגמנט השטח פאר הרווחי. עם פיתוח ויצור משותף לטוארג, הפך הקאיין כשהוצג ב-2002, לדגם הנמכר ביותר של פורשה ולמקור הרווח הגדול ביותר שלה. באביב 2010 הוצג הקאיין החדש, שעיניכם רואות, והוא לוקח צעד אחד ומתרחק מהדודן העממי. היצור עבר מסלובניה לגרמניה (מפעל חדש ומשותף לפאנאמרה), היקף החלקים הייחודיים לפורשה גדל והמוצר – הקאיין – קיבל מיקוד חד יותר מבעבר. יתרון הגיל עומד איפא לזכות הפורשה – שהוא הדגם הצעיר יותר והמעודכן יותר מבין השניים.

 

מראה

בעוד שהריינג' ספורט מאד נאמן למראה המותגי ונושא חבילה וויזואלית מאד של ד.נ.א. "ריינג' רוברי" מובהק. הקאיין החדש לא דומה במאומה לקודמו – וטוב שכך. הריינג' רבוע צללית, זקוף ומזוות. מולו הקאיין עגלגל, בולבוסי ושרירי, ובעל שכבה קדמית המחייכת אליך את חיוכו המרושע של באונסר ענקי בכניסה למועדון שניה לפני שהוא מעיף אותך ממנו. תנו לי קאיין בשחור-מט ואף ממזר לא יתעסק איתי. הריינג' נראה טוב, מחלק נכון את היחס שבין מכסה המנוע, אורך הגג וירכתיים מפוסלים – והוא מאד נאמן למורשתו העיצובית. הקאיין מעביר מסר מאד ברור של דינאמיות ועוצמה. שניהם נכונים, שניהם נאים מאד בדרכם וכן –  אהבנו את שניהם.

תא הנהג וסביבתו הם דוגמה לקיצוניות. תא הריינג' בעל משטחי עור ועץ נרחבים, מיתוג מינימאלי ושדה ראיה מקסימאלי באמצעות אותה תנוחת ישיבה מעולה שקנתה לה מעריצים רבים לאורך הדורות – ואני ביניהם. אין כאן הפתעה, אלא איכות מעולה, ריח עמוק של עור איכותי וחזרה לאותו מועדון גברים שאנו מכירים ואוהבים. ראוי לציין מערכת שמע של "הרמן קרדון" ומקרר (אמיתי!) במסעד המרפקים שבין המושבים הקדמיים. הכניסה הראשונה לקאיין ו-"וואהו". הפאנלים השונים ניצבים בכל זווית בין אופקית ל-אנכית, כולל. אתה מוקף מיתוג מכל עבר כבתא טייס של כלי חלל עתידי. זה מיד זרק אותי שנים אחורה לילדותי כשהייתי נכנס עם טושים לארגז קרטון גדול ומייצר לי כפתורים רבים על כל לוח – כמו אפולו 13 רק בלי התקלות. רק הפאנל בתקרה לבדו מכיל כעשרה מתגים שונים ויש עוד מסך מגע, מיתוג למערכת המתלים והעברת הכוח, ועוד ועוד כפתורים לרוב. תנוחת הישיבה מאד מכונסת ועטופה, אתה מביט אל העולם דרך שמשות קטנות יחסית ושדה הראיה טוב אבל לא מצויין. מצד שני, האיכות של תא הנוסעים פשוט מהממת וראויה לכל שבח. מהתפרים של העור, דרך מתגי האלומיניום של הזחת המושבים ומגע העור עצמו – הקאיין בהחלט ראוי לכל הסופרלטיבים. ובשתי מילים: מצועצע ואיכותי.

 

מכאניקה

הריינג' ספורט נשען על שלדת סולם, ארבעה מתלים נפרדים ומערכת של קפיצי אוויר. הוא נהנה משירותיו של מנוע טורבו-דיזל חדש 6V בנפח 3.0 ל' המפיק 245 כ"ס ו-60 קג"מ באמצעות שני מדגשי-טורבו והזרקה ישירה בלחץ סופר-גבוה. הר הקג"מים הזה מתועל דרך תיבת הילוכים אוטומטית עם שישה יחסי העברה, לתיבת העברה שיש בה גם הילוך כוח (ואפילו שימושי ביחס 1:2.93) ומשם דרך דיפרנציאלים ננעלים ומפוקדי מחשב לגלגלים ענקיים עם חישוקים "20 תקניים.

כל זה יניע 2540 ק"ג של ריינג' ספורט ל-100 קמ"ש ב-9.3 שניות ולמהירות מירבית של 193 קמ"ש. לנד רובר המציאה את המשחק מחדש בתחום מערכות העזר וגם הריינג' נהנה מהדור האחרון והמעודכן של הטריין ריספונס המתאים את כל מערכות ההינע לסוג השטח עליו הרכב נע. רגע! האלו! מה שטח? נו טוב. לריינג', בניגוד לרבים מחבריו לסגמנט, יש יכולת שטח טובה מאוד. במקרה שלנו, היכולת מוגבלת רק בשל רגישותם של צמיגי הכביש לפגיעה, אחרת, לא היינו מהססים להטיל בפני הריינג' התכול את המיטב שיש לנגב להציע בידיעה שהוא היה מתגבר על מרבית המכשולים בקלות.

לקאיין שלדה אחודה במבנה קל וקשיח. הדור הזה השיל מעל 200 ק"ג ממשקלו לעומת הקאיין הקודם והוא גדל בכל ממד למעט הגובה. גם לקאיין מתלים נפרדים וקפיצי אוויר ושלא כמו אצל הריינג' (שקיימת רק בגרסת הסופרצ'ארג'ד), לקאיין בולמי-זעזועים אקטיביים המתאימים עצמם לתנאי הדרך וגם למצבים מוגדרים מראש למשל "ספורט". מנוע הדיזל 6V 3.0 ל' של הקאיין (גרסה של מנוע אודי המיוצרת ברישיון) מפיק 240 כ"ס ו-55 קג"מ באמצעות מגדש טורבו יחיד בעל נחיר משתנה והזרקה ישירה. כל הטוב הזה עובר לתיבת הילוכים חדשה בת שמונה (!) יחסי העברה ומשם מתפזרת לגלגלים. פורשה וויתרה על תיבת ההעברה והיחס הקצר שבה – בתפיסה שאף אחד לא באמת צריך Low  כשבעל פורשה רוצה לטייל בשטח הוא עושה את זה עם דיפנדר…

יתרון המשקל של הפורשה – 2100 ק"ג – יביאו אותו ל-100 קמ"ש ב-7.8 שניות ולמהירות מירבית של 218 קמ"ש. לפורשה גם פליטת CO2 קטנה יותר 195 גר'/ק"מ מול 243 גר'/ק"מ של הריינג'.

 

בתנועה

בעיר – כמה צפוי – לכל מכונית יתרונות וחסרונות. הריינג' יהיה שקט ונעים יותר במהירות איטית. בידוד המנוע ופני הכביש טוב יותר ואיכות הנסיעה ראויה לכרכרה מלכותית. תנוחת הישיבה הגבוהה מקנה יתרון ברור בשדה הראיה וחשוב לא פחות – רואים אותך נוהג בריינג'. וגם זה שווה משהו.

הקאיין יהיה זריז יותר ביציאה מהרמזור. הוא גם מגיב יותר לכביש משובש ומספק איכות נסיעה טובה פחות מזו של הריינג'. המצב מתהפך ב-50 קמ"ש. בנקודה זו מתלי הקאיין הנוקשים יותר מתחילים לעבוד ברצינות ומתמודדים טוב יותר עם אותן מהמורות שהריינג' כבר מתקשה להרחיק. זה שלקאיין חישוקי גלגל "19 – ומכאן צמיגים בעלי עובי דופן גדול יותר, עוזר לו כאן מאד.

ואם הקאיין יהיה הזריז יותר מבין השניים בעיר, לריינג' כשר תמרון מדהים, קוטר סיבוב קטן מאד, והוא נותן לנהג מודעות סביבתית הרבה יותר טובה מזו של הקאיין המבוססת חיישני קרבה. לריינג' קלף נוסף באמתחתו, מצב "אקסס" – גישה, של מתלי האוויר אשר מורידים את הגחון נמוך מאוד מעל לאספלט ומאפשרים לרכב הגבוה להשתופף לחניה מקורה נמוכת תקרה.

מחוץ לעיר שתי המכוניות מאד נעימות. ההבדלים ביניהן הם ברמת הניואנסים וכאן יש יתרון קל לריינג' שנותן NVH עדיף על הקאיין – שעדיין זז מדי על מתליו בתגובה לפני הכביש. היכן שהריינג' מרחף, הקאיין זע – כמסרשמיט 262 המטלטל כנפיו ברוחות עזות לפני חציית התעלה לעבר צוקי דובר הלבנים. לתיבת ההילוכים של הריינג' שלושה מצבי פיקוד (רגיל, ספורט וידני) וכל מצב משנה גם את ניהול המנוע, המתלים וההגוי. השינוי והמעבר מכל מצב מורגשים אבל לא דרמטיים. אצל הפורשה המצב שונה. לחיצה על מתג "ספורט" מעירה דרקון רדום, והטיל הגרמני טס לפנים כנקניקיה מלחמניה עם יותר מדי דיז'ון. המתלים האקטיביים של הקאיין הופכים כל כביש מפותל לקטע דירוג, והמכונית דוחפת אותך לנסוע נורא מהר בפיתולים – פורשה או לא? היכן שהריינג' נוטה בזווית גלגול, הקאיין משרטט קשת אחידה ומהירה דרכה. מאד מרשים ומהנה בטירוף. עד שהכביש המפותל הוא גם משובש. הקאיין לא אוהב שיבושים, ויותר מזה לא אוהב אותם תוך-כדי-פניה ואז התחושה מאחרי ההגה מאד לא נעימה. הריינג'? תנו לו באמפ והוא יחייך, נוטה, נשען, מעביר משקל באופן חיובי לצד הנכון וסופג נהדר את הקימוט בכביש.

תאוצות הביניים סיפקו תוצאה מעניינת. בתאוצות מאפס ל-100 קמ"ש הקאיין היה מהיר באופן מוחלט ופתח פער של מכוניות ויותר בכל האצה. היתרון שלו נעלם בתאוצות הביניים בהן היה הריינג' מעט יותר זריז עד 120 קמ"ש.

בכביש הפתוח גילינו יתרון לקאיין בדמות צריכת דלק של כ-11 ק"מ/ל' שעם מיכל בן 85 ליטרים מקנים טווח תיאורטי של כ-900 קילומטרים. הריינג' לא רחוק מאחור עם כ-10 ק"מ/ל'. ובשני המקרים אלו נתונים מאד מרשימים לכלי רכב גדולים ועתירי מאסה.

ואז יש את כל העולם של השטח. הקאיין בא, הציץ ונסוג. הוא מסוגל לנוע בשטח, ויש לו את מרווח הגחון והגבלת ההחלקה כדי לטפל בכל מכשול סביר, אבל התחושה כל-כך לא נעימה שממש לא בא לך להמשיך. הריינג'? תנו לו עוד.  מהלך מתלים אדיר, יחס קצר מאד יעיל ומערך ה"טריין ריספונס" הופכים את פניה של מכונית הכביש המפוארת הזו ומשנים אותה לחוקרת ארצות רבת יכולת. והוא סופג את הכל הרבה יותר טוב מהקאיין – בכל זאת מורשת של בוץ זה לא דבר לזלזל בו.

פורשה קאיין

לא ההשוואה הכי רלוונטית אבל לשמוע את החננה הזה מדבר על כמויות ה-CO2 ממש מעמידה!

 

סיכום

בשורה התחתונה – או בסופו של יום – מה שבא, שתי המכוניות האלו מאד טובות. אפילו מצויינות! כל אחת בדרכה מביאה עימה מטען של יכולת ואיכות המתאימה לסמל המעטר את חרטומן. וכל אחת הגיעה למבחן הזה ולנקודה הזו בזמן ובמרחב בדרך שונה לגמרי. כך שהיחידים להחליט יהיו הרוכשים. אלו שיעדיפו את המראה המזוות ואת יכולת השטח של הריינג' מול אלו שמעדיפים מראה אסרטיבי ויכולת דינאמית נימרצת על הכביש. פער המחיר בגרסאות הבסיס גדול מאד – כ-70,000 שקלים לטובת הפורשה. אולם מעטים המקרים שלקוח בסגמנט הפרימיום+ מסתפק רק בגרסה זו וחבילות האיבזור יוסיפו הרבה מאד למחיר הבסיס. הוסיפו – אולי הורידו בעצם – מדיניות הנחות מאד מקובלת בענף ותקבלו מחירים די דומים לשתי המכוניות הנ"ל. ושוב זה יהיה רק עניין של טעם איזו מן השתיים עדיפה. הלבטים אצל מי להשאיר 600 אלף שקלים ממש יכולים לתסכל…

 

 

 

לעוד מאות מאמרים

שטח.TV

דילוג לתוכן