מאי 312010
 
כוח דלתא

יכולת דינאמית משופרת, תא נוסעים מהודר והרבה יותר איבזור. הדיסקברי 4 מגדיר מחדש את המושג מתיחת פנים

מאת:רוני נאק צילום:תומר פדר

שני עשורים עברו מאז נפל האסימון בסוליהול. הפער העצום בין הריינג' רובר המפואר לדיפנדר (אז הוא עוד נקרא בלקוניות "לנדרובר") היה חייב להיסגר. באותה התקופה, סוף שנות ה-80' ותחילת ה-90', עלתה ופרחה הדרישה לרכב שטח כרכב המבטא את אורח החיים של בעליו, והניצנים הראשונים של סגמנט "רכבי הפנאי" כפי שאנו מכירים אותו כיום. והדרישה הגיעה מהבורגנים הצעירים, שכבת האוכלוסייה הבינונית/גבוהה שעדיין לא מסוגלת לרכוש את הריינג' היקר אבל בטח שלא מוכנים לסבול את ה-109 החקלאי והגס. השילדה הגיעה קומפלט מהריינג' (היום הוא כבר נקרא "קלאסיק"), מערכת ההנעה גם כן, ועליו הורד מרכב אלומיניום חדש ואופנתי.
במיקרוקוסמוס האנוכי שלנו, היה הדיסקברי אחד מרכבי השטח הראשונים להגיע ארצה, זה קרה בשנת 94' (מקדים במעט את הפאג'רו וטרנו). והיה מכלי הרכב החשובים ביותר בעיצוב תרבות השטח והפנאי בישראל בתחילת דרכה ובהמשך.
ועכשיו, עשרים שנים אחרי אני יושב בססנה של "ישראפלייט" המחליקה ברוח צד לעבר מנחת פיק ולהצגה של הדיסקברי 4.
קומולוס
על הרמפה בפיק, מוקף קולגות ישנים ודיסקברי חדשים, נסב הדיון האם זה ראוי להגדיר את הדיסקברי החדש כ"חדש" או שמא מתיחת פנים – אפילו "עמוקה" ומקיפה. והאמת שזה לא ממש היה רלוונטי אבל העביר את הזמן מצוין עד לתדריך – של רובי גולדשטיין סוכן לנדרובר שהפיק את ההשקה – ולקבלת המפתח ליד. לפנינו עמדו 200 קילומטרים של נהיגת כביש ברמת הגולן ובסוף מפגש בצהריים באחוזת דוברובין שבעמק החולה למסיבת עיתונאים ולמפגש עם קברניטי החברה.
מן החוץ השינויים אינם מפליגים אך בהחלט שנראים לכל הדיוט. חזית חדשה, מאד ריינגי'ת במראה, חישוקי גלגלים חדשים ומוגדלים ל-'19, מאותתים שקופים ופתחי יניקת אוויר חדשים בכנפיים. מן הצד תראו מסילות גג שלא היו ב-3 ומאחור פגוש מעוצב, פתחי פליטה מוצנעים, וצביר פנסים חדש. כמות נוריות הדיודה שסביב בהחלט שמרשימה, חלקן מיועד לקישוט אחרות ממש להארה חזקה מאוד.
תא הנהג של ה-3 היה מאוד לנדרוברי באופיו. מוצק, רבוע, עשוי מחומרים אגראריים כמעט. אבל זה לא ממש "עשה את זה" ללקוחות המפונקים שמעדיפים לקבל את השילוב הקלאסי (כמו מחרוזת חתונות) של עור, עץ ואלומיניום. אז לנדרובר נתנה להם את זה. מבלי לאבד מהמאפיינים העיצוביים המזוהים עם הדיסקו לאורך השנים, עיצבה לנדרובר פנים חדש ומאוד מהודר המיישר קו עם מובילי הסגמנט. כך תמצאו צד מידע גדול בין מחוונים חדשים, מסך מגע מולטימדיה חדש ועתיר רזולוציה, דיפוני עץ, דשבורד מעור, ומנופים ומסגרות מאלומיניום יצוק ומוברש. תשומת לב אף הוקדשה למגע המיתוג ואף למשקלו – בהבנה שכל נקודת ממשק כזו יוצרת רושם לגבי המכונית עצמה. לטעמי הם קלעו "בול".
אציין את מערכת השמע המדהימה של הרמן/קרדון, מערכת מצלמות היקפית, מצלמת חנייה חכמה, תאורת פנים ולוח מחוונים חדשה ותכולה, וכמובן "טריין ריספונס" שקבל עידכונים בתוכנת החול והסלעים.
חשוב לציין את העובדה שיש אפשרות לשבעה מושבים (גם השורה השלישית מרופדת בעור נאפה רך). בגרסה המפוארת ביותר בה נהגנו יש מזגן אחורי לשוכני הירכתיים ופאנל ממנו יוכלו להאזין באופן עצמאי מכל מקור שמע זמין שיש במערכת (כמובן שיש שקע לאייפוד ו USB).
צירוס
כל מה שנכתב עד עתה יכול להיות מספיק לכשעצמו אלא שטרם נגענו בשינויים המכאניים ומאלו יש המון.
אחת מנקודות הביקורת העיקריות לגבי הדיסקו 3 נסבו סביב משקלו העצמי הכביר. 2500 ק"ג זה נתון מדהים בכל קנה מידה. ואפילו שבדור הקודם הוא קיבל מנוע חזק למדי (190 כ"ס ו-45 קג"מ) זה לא הספיק כדי להזיז את המכונית כצפוי ממכונית בסגמנט הפרימיום. כך שהדבר הראשון שטופל היה לא הפחתת משקל (משיקולי פגיעה בבטיחות ומוצקות השלדה) אלא הכנסת יחידת כוח חדשה – המגיעה ישירות מיגואר. דיזל 6V בנפח 3.0ל' העושה שימוש במערכת הזרקה בלחץ גבוה מאוד ושני מגדשי טורבו הנכנסים לפעולה באופן עוקב ומקביל בו זמנית. כך תקבלו זמינות כוח טובה בסל"ד נמוך וביניים ומעל 2500 סל"ד יעלה לחץ הדחיסה ותעלה ספיקת האוויר להקנות הספק ואורך נשימה. הנתונים מרשימים מאוד: 241 כ"ס ו-60 קג"מ. אגב, 50 קג"ב (נתון המומנט של מובילי הסגמנט) מתקבל קצת מעל 1000 סל"ד. ומצד שני למשוך "אובר טורים" עד להחלפת הילוך ב-4750 סל"ד – כמעט 25% מעל לשיא ההספק.
אל המנוע הכביר הזה צורפה תיבת הילוכים חדשה של ZF. גם לה שישה הילוכים אלא שמחשב הפיקוד שלה יותר אסרטיבי במצב "S" והוא מסוגל לדגום את אופי הנהיגה ולהתאים עצמו לכך. עוד תוכננה התיבה להעביר הילוכים בזריזות יותר מקודמתה ויחסי ההעברה שבה הותאמו לעקומת התפוקה של מנוע הדיזל.
המשך שרשרת ההנעה ללא שינוי ומכילה טרנספר עם דיפ' מרכזי (הנעה כפולה-קבועה) בר נעילה והילוך כוח ביחס 1:2.93.
עוד עדכונים כוללים מערכת בלימה מחוזקת עם דיסקים וקליפרים מוגדלים, מנגנון היגוי חדש, גיאומטריית מתלים שמיועדת לשפר את ההתנהגות בפיתולים, מוטות יצוב מעובים, בולמי-זעזועים חדשים ותותבים חדשים ועמידים יותר בזרועות המתלה.
קופי ענן
עד שהגענו למחצית הנהיגה גיליתי שהדיסקו 4 לא וויתר במאום על ה-NVH המדהים שהיה לקודמו. הרייד חלק ומרחף, בידוד רעשים ורעש מנוע אקסמפלארי הופכים את הנהיגה בכלי לחוויה נעימה מאד. הקצב המהיר מאד בו נהגנו חשף מחסור בשיכוך של הבולמים בחזית, ונטיה לצלילת חרטום בבלימה חזקה. אולם בהתחשב בזה שמדובר בכלי של שלושה טונות כמעט (עם מיכל מלא ושני נוסעים), הקצב שבו נגמעו הפיתולים בגולן היה באמת מאד מהיר. למנוע החדש היכולת להזיז את הכלי באופן ראוי ביותר. כשהתאוצה ל-100 ירדה ב-4 שניות מ-13 ל-9 שניות בלבד. זמינות הכוח של המנוע טובה מאוד והכמות של הכוח שיש משכרת. לעיתים אפשר היה לפגוש השהיית טורבו קצרה אולם זו כמעט מינורית בהשוואה למנוע ה-2.7ל' הקודם. תיבת ההילוכים עומדת בהבטחה ומדלגת מעדנות בין ההילוכים, מצב "S" מאד אגרסיבי ומחזיק את המנוע ב-2000 סל"ד מוכן לניתור בכל רגע.
נסו לנהוג מאוד מהר, הרבה מעבר לאופי של המכונית, ואז תגלו תת-היגוי בפניות חדות והתערבו חדה של בקרת היציבות. כל אלו פונקציות של המסה הכבירה. שוטו לאיתכם בפלצנות בריטית יהירה והדיסקו 4 יהיה אחת המכוניות הנעימות שבנמצא. אפילו צריכת הדלק תפתיע כמעט 10 ק"מ/ל' בתנאים רדומים, הרבה מתחת לזה בקצב נמרץ.
השמש שירדה במערב רק הגדילה את הצינה שאחזה בגוף. אור אחרון במרומי החרמון הוא חוויה השמורה רק לחיילים המשרתים במוצביו – ולחבורה נוצצת של לנדרוברים חדשים. מיהרתי לנסות ולהתחמם במעט שמפניה שנמזגה כאות הגעתנו לפסגה (דרך מעלה גולני הסלול). גלשנו במורד החרמון לעבר הכינוס במלון בית בגליל כשבדרך חיכתה לנו הפתעה נוספת.
מבצר נמרוד. מרשים מתמיד ומואר עתה במערך זרקורים חדש. קל היה לטעות ולחשוב שאנו במסע דילוג בין טירות בלואר או על הריין. אבל זה אפילו טוב יותר – זה שלנו.
המסע הלילי לבית בגליל נתן את ההזדמנות ליהנות מתאורת הפנים החדשה המשלבת תאורה כחולה/בהירה ברוב המשטחים, ירוקה על מערך הפקדים המרכזי ואדומה היכן שחשוב. פנסי בי-קסנון חזקים האירו את שבילי יער ביריה בואכה לשאר החשמלי המאט להיפתח של הבית בגליל ושל המקלחת והארוחה הצפויים.
קומולונימבוס
סינגל מאלט טוב לא עושה האנג אובר. עובדה! כך שללא צורך לבלוס אספירין בכמויות אפשר היה לצאת ולנגוס מעוגת השטח שהמתינה לנו ביער ביריה. מערך שבילים, משעולים ודרכים שנע בין שבילי-קק"ל מפולסים לבין מתלולים שואבי תחתונים והופכי קיבה.
מערך האמצעים לשטח שבו מצויד הדיסקו מרשים מאוד: מתלים ארוכי מהלך ומשתני-גובה, יחס העברה קצר, בקרת ירידה במורד, בקרת משיכה, דיפרנציאלים ננעלים – וכל זה מקורי מהמפעל.
איני רוצה להיכנס לתיאורים דרמטיים של המכשולים אותם תיקלנו. מהסיבה הפשוטה שלא הייתה דרמה. הדיסקו4 בלס את השטח כאילו היה פולנטה מאתמול – באדישות שוות נפש. זוויות חדות אם בטיפוס או מורד, הצלבות והנפות גלגל, טיפוס על דרדרת חלקלקה או גלישה בשיפוע צד קל, הדיסקו עשה את זה בנונשלט מקומם כמעט.
הנקודה היחידה לשיפור, לטעמי, היא מציאת צמיגים דו-שימושיים ראויים כדי להחליף את סוליות האספלט המקוריות. יש בנמצא MTR'רים ב-'19 אבל אלו מאוד לא נעימים ביומיום.
מצב החול החדש לא נבדק (בהעדר חול) אולם שילבנו את ה"סלעים" כדי לחוש באופן המעודן יותר שבו משתחרר הכוח בראשון Low, בשינוי ברגישות המצערת (כדי שלא תהיינה קפיצות סל"ד מקיפוצים בשטח). גם עתה אפשר לעבור בין Low ל-High בגלגול מבלי לעצור. כך שעם גחון מורם הגענו ליקב אדיר שבאזור התעשייה של דלתון. היקב המשפחתי הצעיר מפיק כמה סוגי יין אשר הפתיעו באיכותם. טעמנו, ירקנו ולקחנו בקבוק הביתה.
דלתא
הדיסקברי 3 היה מצוין. עובדה, הוא השאיר הרחק מאחור את כל מתחריו מנמוך (פאג'רו לנדקרוזר) ומגבוה (5X, טוארג, 7Q). וגם אם חלקם היו מעט טובים ממנו בכביש אף אחד מאלו לא התקרב כלל ליכולת בשטח. זה, לצד הזהות החזקה, השיפור באיכות והאיכות הכוללת של המוצר הפכה את הדיסקברי 3 להמלצת המערכת. ואז הגיע הדיסקברי 4 והוא עולה בכל על קודמו, משאיר את מתחריו הרחק מאחור. כוחות השוק הנוכחיים מכתיבים יציאה ברורה מהשטח וכיווץ כלי הרכב. האם לאור המגמה הזו עתיד הדיסקברי להישאר לבד בסגמנט משל עצמו. או גרוע מזה האם זה הנצר האחרון של זן שעתיד להיכחד בין תקני היורו המחמירים, החישמול הגובר והפוליטיקלי-אין-קורקטנס של רכבי פנאי כשכמותו?
כל עוד הדיסקו עימנו, נהנה מהאבולוציה של הדגם אשר בדורה הרביעי הפכה לאחד מכלי הפנאי המרשימים ביותר ועתירי היכולת בשני הממדים שהופכים אותן לכה שונים מכל טוסטר-ליסינג אחר: בכביש ובשטח.

מתוך אתר השטח הישראלי

מאי 312010
 
דן חסכן

לגבולות ההגדרה "מתיחת פנים" גמישות רבה, אבל אף אחת מההגדרות הסוטות מהמרכז הנורמטיבי של אותה הגדרה לא מתייחסת למושג "מפגן יכולת"
התחזיות אמרו את זה, מכ"מ הגשם של השירות המטאורולוגי הראה את זה מגיע, ואני לא יכולתי להתעלם. למערכת מז"א פעילה מאד עם אוריינטציה דרומית יכולה להיות רק משמעות אחת – שיטפונות בנחלי הדרום. שיטפונות שמזמן רציתי לראות. לא "סתם" שיטפונות במקומות הרגילים של מדבר יהודה – לים המלח או של הר הנגב לערבה. את אלו כבר ראיתי, חיפשתי את השיטפונות הנדירים באמת, אלו שנשפכים לנגב המערבי. זרמי מים שבעבר פרנסו את התרבות המדהימה של הנבטים אשר השאירו חותמם על האזור עד היום ועדיין מהווים מקור השראה והמצאה לחקלאים בני ימינו.
השותפה שלי לצייד היא הסנטה פה החדשה. לא ממש חדשה כי אם מתיחת פנים קלה. אבל לא מתיחת הפנים ותוספת האיבזור הם הסיבה להימצאותה אצלי, אלא גם יחידת הנעה משופרת הכוללת מנוע טורבו-דיזל 2.2 ל' מעודכן ותיבת הילוכים חדשה בת-שישה יחסי העברה. לתומי חשבתי שהנה עוד דיזל-חסכוני-ירוק-צמחוני שליצרן חשוב יותר שיהיה שקוף מאשר שיהיה אגרוף. ואפילו סקירת דף הנתונים – המרשים כל הדיוט – סיפקה רמז דק בלבד למה שעתיד לעבור עליי ביומיים הקרובים.
תסקיר

הסנטה פה של יונדאי היא אחת מוותיקות סגמנט הפנאי אצלנו. החלה את דרכה בדגם כעור, אנמי ורך כמו בננה "דבש". אבל קנתה לעצמה הרבה אוהדים בזכות נוחות הנסיעה, אמינות טובה וסחירות מצויינת. הדור החדש הציב כבר עיצוב נאה לכל הדעות, מן הפנים והחוץ, הציע מנוע דיזל מודרני וגרסת בנזין חלושה – 2.7ל' 6V – שהייתה בעיקר שקטה וחלקה בנסיעה. בהמשך הצטרפה גרסת 7 מושבים וזה כבר היה סיבה מספיק טובה כדי לעמת אותה מול הקפטיבה של שברולט – בעימות בו הסנטה פה, הפסידה בעיקר בשל מרווח הפנים מוגבל בשורה השלישית ונוחות נסיעה פחות טובה משל הקפטיבה.
עכשיו אני אוחז בידי מפתח אלחוטי והיא נפתחת אליי בגרסה המאובזרת ביותר – לקצ'רי כשבין הכנפיים דר מנוע טורבו-דיזל מעודכן שיכול להיות מקור לגאווה אצל כל יצרן. עם מערכת הזרקה משופרת, טורבו-מניפה משתנה וניהול מתקדם, מפיקה יונדאי מדיזל 4 צל' בנפח 2.2ל' 197 כ"ס ו-45 קג"מ בתחום שמתחיל מ-1800 סל"ד ועד לשיא ההספק ב-3800. זו לא משרעת סל"ד רחבה מאד ועל כך מפצה תיבת הילוכים מקורית מבית יונדאי, בת שישה יחסי העברה. זה לא דבר פעוט שמותג רכב מייצר את תיבות ההילוכים לעצמו – רובם לא עושים זאת – ובכך יונדאי מצטרפת למועדון יוקרתי למדי לצד טויוטה ויצרנים מובילים אחרים, המיצרים לעצמם את תיבות ההילוכים. עוד ראוי לציין שיונדאי ישראל מתחילים לראשונה, לשווק גם את גרסאות ההנעה הקדמית-בלבד של הדגם וזאת לאור ההצלחה של הטוסון ושל ניסן קאשקאי.
גרסת הלקצ'רי – בקצרה – כוללת פנסי קסנון, חשוקי גלגל 18', ריפודי עור על כל שבעת המושבים, מערכת מולטימדיה הכוללת הכול ומנוהלת מסך מגע, מושבים מחושמלים, מזגן מפוצל עם פיקוד לשורה השלישית, בקרת שיוט, מצלמת רוורס משולבת במראה הפנימית, ועוד. הכל איבזור מקורי למעט תוכנת הניווט המקומית.
ברמה הוויזואלית, השינויים דקים למדי. פנסי חזית דקים וצרים יותר, פגוש קדמי שונה עם פנסי ערפל משובלים בתוכו. מאחור תראו שתי סופיות-מפלט מעוצבות, יחידות תאורה אחרות – כמעט זהות ליוצאות וזהו. גם הפנים כמעט ללא שינויים שאני חייב לציין לשבח את המיתוג שעל גלגל ההגה. לכפתורציה הזו יש טקסטורה שונה לכל מתג ולא עובר זמן רב עד שאינך צריך עוד להציץ כדי לראות על איזה מתג ללחוץ כדי להגביר את הווליום במערכת או להוריד מהירות בבקרת השיוט – חכם ופשוט ליישום.
היי דרומה
במשך שנים הייתה המסעדה הקטנה אבן דרך – עם מרק גולש מעולה ובשבת חמין נורא טעים – אלא שהפעם זמני דוחק ואני ממהר דרומה פן ירד מפלס השיטפון. אוזני כרויה לדיווחים ברדיו ורגלי עמוק ברצפה. והסנטה מהירה, מאד מהירה. הפתיעה עוד בתחילת הנסיעה – בת"א – עם תגובת מצערת חדה ומעט השהייה, ותאוצה – רבק איזו תאוצה! – ממש כמו של מכונית פרימיום אנרגטית. איכות הנסיעה עדיין על הצד הקשה של הסקאלה ורמת הבידוד מפני כביש משובש לא ממש ברמה של הטובות שבהן. גם אופן הטיפול באנרגיית החבטה לא מושלם וקיים מן הדהוד מוזר ולא ספיגה עמומה כמו שאנו אוהבים. מהמורות ממש רעות אף יחשפו ציקצוקים לא נחמדים.
והכלי מהיר, מאד מהיר לגודלו ולסגמנט, התאוצות מכל מצב חדות ומהירות. קל מאד למצא עצמך מהיר מדי ביחס לתנועה ומהיר מספיק למשוך תשומת לב. אבל דווקא שם בכביש המהיר ובמהירות שיוט אירופאית לגמרי – חשה הסנטה בבית ואפשר ללטף ולמזמז את מערכת המולטימדיה בנחת.
הכביש שטוף גשם וסחוף מים, סנטה לא מרפה וממשיכה לפלס דרומה באומץ דרך המטר. אחיזת הכביש טובה מאד, גלגל ההגה מעט דק בידיים – הייתי מוסיף עוד שני מילימטרים לעוביו כדי לחזק את תחושת החיבור למכונית. משקל ההגה טוב אבל מדרגה ווירטואלית ביציאה מהמרכז מעצבנת – קצת. קוטר הסיבוב קטן ושימושי מאד ובסופו של דבר ההגה יותר מסביר.
אני יורד מהכביש להצצה מקרוב באחד הסכרים של נחל הבשור – לא רחוק מאורים. הגשם עוד מזרחית אליי ואני מקווה לתפוס אולי את הנחשול הנחשוני. דרך השדות בוצית ומשובצת שלוליות עמוקות. אני חורק שיניים וממשיך. נועל את ההנעה הכפולה (וזה יישאר נעול עד לכמעט 50 קמ"ש) ומבטל את בקרת היציבות. הכלי זז הצידה, מסרטן ומחליק על הבוץ הבוגדני. אני מנסה להחזיר את בקרת היציבות, והעסק הופך נשלט יותר. איני רוצה לגלוש לשפה של שדה חרוש, משם כבר לא אוכל לצאת בכוחות עצמי. גולש לערוץ הבשור ונתקל בחריץ גשם עמוק, מתקל אותו באלכסון והסנטה מצליבה בשניה. ללא בקרת משיכה אין סיכוי להמשיך. חולפות שניות והבקרה מתערבת בתיקתוק המוכר וממשיכים לנוע. הסכר יבש – הזרם עוד לא הגיע. אכזבה, קפה מהיר וברדיו מודיעים שגשר ניצנה בסכנת קריסה – אני טס לשם.
דרומית לבאר שבע המדבר הפך לארץ אחרת. מנחל סכר ודרומה לא היה ערוך אחד שלא זרם בעוצמה. אני מתמוגג מריחות המדבר הספוג במים ונדהם מעוצמת הזרימה והרסס שעל הכביש. הכביש נורא חלק, מכוסה לפרקים שכבת סחף דקה וחלקלקה אך אחיזת הכביש של סנטה איתנה. רוחות חזקת מטלטלות את המכונית ואני עושה דרכי לפתחת ניצנה. הרגל על הריצפה מכוון את החרטום של המכונית לעבר ענן שחור עם ווילון כבד שתחתיו. מעברו השני כל הלימנים מלאים עד גדותם ומעבר במים, חלקם גולשים והורסים את סוללות העפר. השטח שטוף והדיונות קיבלו גוון כהה וספוג ממים.
מגיע לניצנה ואין גשר. הערוץ הרחב זורם לכל רוחבו, מטיח בעוצמה סלעים וסחף על עמודי הבטון של הגשר, מפיל אותם ומצרף אותם לארסנל אילי הניגוח שהמים מגייסים בזרימתם. המירוץ נגמר, מעליי מסוקי החיל מפנים שני פגים מעזוז, אני מתפנה לחזור להרצליה.
יכולת וצנעה

"הצלחה השקטה", אומר הסלוגן של יונדאי, ויש. מה שהחלק כגיחוך לפני לא הרבה שנים כשיונדאי הכריזה על כוונות המובילות שלה, הפך למבט מרצין כשמוצרי היצרן הקוראני הלכו והשתפרו מדור לדור. עם יחידת ההנעה הזו, תיבת ההילוכים המקורית, בתוך מכלול המוצר שנקרא "סנטה פה", יכולה יונדאי להיחשב כחברה מן המניין במשפחת יצרני הרכב המובילים. ההתאמה למשימה כמעט שמושלמת עם הסתייגות מנוחות נסיעה, ומרווח בשורה השלישית. למנוע המחודש תפוקה מרשימה מאוד לצד צריכת דלק קמצנית ממש של 13 ק"מ/ל' מחוץ לעיר וכ-10 ק"מ/ל' בתוכה וזה מבלי לוותר במאומה בתחום הביצועים או על מקדם ה"מגניבות" של רכב פנאי.
רמת האיבזור לא תבייש את המיטב של רמת אביב ותהיה תוספת נחמדה ונוחה בערפל החורף של רמת הגולן. וזה מה שבעצם אנו כל-כך אוהבים ברכב פנאי החופש לנוע בין ממדי הכביש והשטח. ואם יכולת התנועה הזו טובה מבעבר – יונדאי הצליחה מעבר למשוער.

רוני נאק מתוך מגזין "אוטו" צילום:תומר פדר

מכוניות יד שניה

מאי 242010
 

אלפי מבקרים בתערוכת התה השנתית בשנחאי מוזמנים לטעום ביותר ממאה אלף סוגי תה מכל העולם, בנוסף יוכלו המבקרים להשתתף בטקסיי תה בני מאות שנים ולבקר במקומות המכינים תה . הפסטיבל מתקיים זו השנה השביעית, ולא לחינם זוכה הפסטיבל להצלחה, שכן התה נבחר כמשקה האהוב על הסינים (לצד הקוקה קולה) .

הוויכוח על מקור התה נמשך עד היום. יש הסבורים כי מוצאו במזרח הרחוק  וגאוטמה בודהה גילה אותו כאשר עלה של תה נפל לכוס המים שהוא שתה בעת שעשה מדיטציה, אחרים סבורים כי קיסר סין שנונג גילה אותו באחד ממסעותיו, כך או כך, כולם מסכימים על הסגולות הרבות שיש לו, בין היתר בתחום הריפוי.

(גלריה "הארץ")

מאי 242010
 

ועדת השרים לעיניני חקיקה החליטה אתמול לתמוך בהצעה שהגיש ח"כ עמיר פרץ, להעלאה מדורגת של שכר המינימום מ-3,850 שקל לחודש כיום ל4,600 שקל בחודש.

לפי החלטת ועדת השרים,המשך הליכי החקיקה לאחר אישור ההצעה ביום רביעי הקרוב בקריאה טרומית יעשה בתיאום בין עמיר פרץ למשרדי האוצר והתמ"ת. התניה זו עלולה לעכב את החקיקה לנוכח התנגדותם להצעה של משרדי האוצר והתמ"ת. ועדת השרים קיבלה את החלטתה בעיקבות תמיכתם של שרי ש"ס יעקב מרגי ומשולם נהרי, יחד עם תמיכתם של שרי העבודה יצחק הרצוג ושלום שמחון. גם שר המשפטים יעקב נאמן, תומך וגם שרים מהליכוד וישראל ביתנו.

פרץ הסביר כי "שכרם של העובדים הלא מקצועיים שהיה בשנות ה- 70 המאוחרות כ- 70% מהשכר הממוצע במשק, ירד במחצית השניה של שנות ה- 90 ל- 55% בלבד מהשכר הממוצע. שכר המינימום כיום מוגדר כ-47,5% מהשכר הממוצע במשק.זהו למעשה שכר היסוד המשולם לעובד, הכולל בתוכו את התוספות בשל ההתייקרות ולא כולל את המרכיבים  המתווספים כבר לסכום שכר המינימום". לדברי פרץ "מדובר במהלך שמעורר תקוה בקרב בני משפחותיהם של כמליון עובדים הנמצאים מתחת לקו העוני, שיש סיכוי שייחלצו ממצב זה. ההחלטה הזו היא החלטה חברתית חשובה, ויש לסיים את החקיקה בהקדם.

נשיא התאחדות התעשיינים נר שרגא ברוש אמר כי '"ההחלטה להעלות את שכר המינימום תוביל את כלכלת ישראל למקומות מסוכנים. אלה שמקדמים את ההצעה יגרמו למפעלים נוספים לשקול את המשך קיומם והרחבתם." לדבריו, מדובר בהצעת חוק שאינה דואגת לשכבות החלשות ולמרוויחי המשכורות  הנמוכות אלא בהעלאת שכר רוחבית בכל המשק "אנו נמצאים בתחרות  מול העולם ועל כן החלטה מסוג זה תפגע קשות בכושר התחרות  של המשק הישראלי ". לדעתו של מר ברוש, כלי הפעולה המידי הנחוץ הוא להפעיל מס הכנסה שלילי לעובדים המשתכרים פחות מ 5,000 שקל  בחודש.

בכנסת מעריכים שהאוצר והתמ"ת יפעלו להקפאת הצעת החוק לאחר אישורה בקריאה הטרומית . באוצר מתריעים שהעלאת  שכר המינימום תביא לעליה בעלות העבודה ובעיקבות כך לפיטורים וסגירת מפעלים או העתקת קווי יצור. האוצר מציע לאכוף את שכר המינימום ולבצע  פריסה ארצית של תוכנת ויסקונסין , מתן מס הכנסה שלילי למקבלי שכר נמוך ושילוב אנשים רבים בשוק העבודה.


צבי זרחיה (דה- מרקר).

מאי 232010
 

החברה הכריזה היום על גוגל TV, מערכת הפעלה לטלוויזיה שתאפשר למסך הגדול בסלון להיות מחובר לרשת ■ השירות החדש יציע לבצע חיפוש בלוח השידורים אחר תוכנית מסוימת

גוגל משתלטת גם על הטלוויזיה. החברה הכריזה היום על גוגל TV, מערכת הפעלה לטלוויזיה שתאפשר למסך הגדול בסלון להיות מחובר לרשת. השירות החדש יציע לבצע חיפוש בלוח השידורים אחר תוכנית מסוימת. יכולת שלא קיימת היום בחברות הכבלים והלוויין בעולם.

מעבר לזה, הממשק החדש של גוגל שיתלבש על השידור המקורי של הטלוויזיה, יאפשר גם לבצע הקלטות של תוכניות עתידיות וגם לראות אילו תוכניות טלוויזיה זמינות באתרי אינטרנט, כמו אמאזון או Hulu. במקרה הזה, הצופה יכול לראות את התוכנית באופן שקוף מהאינטרנט בטלוויזיה, מבלי שהוא יבדיל אם מדובר בתוכן שהגיע מחברת הכבלים או הלוויין שלו או מאתר אינטרנט.

כמובן שגוגל גם הטמיעה את שירות YouTube במוצר שלה, שיאפשר לבצע חיפושי תוכן בווידיאו, ככה שאפשר יהיה לראות אותם גם במסך הגדול. חוץ מזה, ניתן יהיה להיכנס לכל אתר ולהציג תמונות מפיקסה. חובבי ספורט יוכלו לשים את התמונה של השידור המקורי בגודל קטן יותר ולבצע חיפוש על תוכן נוסף באינטרנט, למשל בזמן צפייה במשחק כדורסל, ניתן לקרוא פרטים נוספים מאתרי ספורט.

הגוגל TV יגיע עם ממיר מיוחד שיתחבר לטלוויזיה, שיכלול חיבור לאינטרנט ומקלדת עם עכבר. חוץ מזה, ניתן יהיה להשתמש בטלפון חכם המבוסס על אנדרואיד בתור שלט. במקרה שהטלפון ישמש כשלט, ניתן יהיה לבצע איתו הפעלה קולית. המערכת תעבוד על אנדרואיד כמו בטלפון ועל דפדפן הכרום שלה. מעבר לזה, גוגל כבר הודיעה כי הדפדפן יתמוך כאן בפלאש.

עדכון לאנדרואיד

גוגל הודיעה על עדכון למערכת ההפעלה הסלולרית של אנדרואידלגרסה 2.2 בשם Froyo. בין החידושים, מהירות תגובה טובה יותר של עד 5 לעומת הנוכחית בעת הפעלה אפליקציות. תמיכה במיקרוסופט אקסציז' בארגונים וגם אפשרות לגבות תוכן שנמצא באפליקציות ולא רק את היישומים עצמם.

חידוש אחר באנדרואיד הוא תמיכה במכשיר כמודם סלולרי בעת חיבור למחשב נייד או שימוש בו כנקודת גלישה (הוט ספוט) למספר יישומים. יש גם תמיכה טובה יותר בזיהוי קולי באנגלית וביפנית ואפשרות לעשות עדכונים אוטומטיים להורדת אפליקציות. שדרוגים נוספים הם תמיכה בפלאש בדפדפן ואפשרות להזרים מוזיקה מהמחשב בבית לסלולרי, כאשר רוצים להאזין לשירים.

גוגל מתכננת לפתוח את חנות האפליקציות שלה גם באינטרנט ולאפשר הורדה של יישומים ישירות לסלולרי, מבלי לחבר את המכשיר עם כבל למחשב, לצורך הפעולה הזו. החברה חשפה ש-60 מכשירים עם אנדרואיד יצאו ב-18 חודשים מאז הושק על-ידי יצרניות שונות ו-50 אלף אפליקציות נמצאו בחנות שלה – Market.

צחי הופמן (גלובס)

מאי 232010
 

זאת אהבה כמעט בלי מילים. אין לה גיל, ורובה מבוססת  בכלל על פתקי חיזור נמרצים. מקס עמר (78) ולובה רומלובסקי (75) מחדרה, עדיין לא מדברים בשפה אחת, אבל שלשום הם כבר לבשו לבן והתחתנו לעיני 300 מחבריהם הותיקים  במרכז היום  לקשיש בחדרה.

מקס עמר עלה לישראל ממרוקו בשנת 1948  והתישב בחדרה, נולדו לו ארבעה ילדים. לפני מספר שנים התאלמן מאשתו . לובה רומלובסקי היתה באותה עת ברוסיה, נולדו לה שני ילדים גם היא התאלמנה מבעלה לפני שנים אחדות , ולפני זמן לא רב עלתה  לישראל. לפני שנתיים נפגשו מקס ולובה במרכז היום לקשיש בשכונת בית אליעזר בעיר בניהולה של סיגל זיידה. במרכז מספרים שמקס "שם עין" על לובה אבל לא ממש היה יכול לדבר איתה."היא מבינה רק רוסית ואני רק עברית", נזכר מקס בחיוך, אז פשוט כתבתי לה פתקים שאני אלמן ואני רוצה לבלות איתה. את הפתק נתתי לאנשי הצוות שיודעים  גם רוסית וגם עברית  וככה תיקשרנו במשך יותר מחצי שנה. הם  המתורגמנים שלנו, וככה התחיל הרומן.
לדברי מקס, תחילה לא ממש שעתה לחיזוריו כי היה לה חבר, אבל מקס לא ויתר, חיזר וחיזר עד שלובה נשבתה בקיסמו, ואחרי שראו הרבה מאד סרטים  ו-7הצגות, בילו במסעדות ואפילו יצאו לנופשים באילת ובים המלח כמעט בלי לדבר ישירות עקב בעיית השפה,הגיע שלשום יומם הגדול, לבושים לבן כיאה לחג השבועות, נרגשים ונוצצים, צעדו מקס ולובה לעבר הבמה במרכז היום לקשיש, אפילו ראש עיריית חדרה חיים אביטן בא לחתונה ובירך את הזוג הלא כל כך צעיר.
הקהל  היה מורכב בעיקר מעשרות קשישים וקשישות שצעקו להם "הידד" ו"כל הכבוד" העניקו להם המון פרחים ומתנות, והיתה גם מוסיקה של פעם .רויטל פוקס,  יועצת ראש העיר למעמד האישה והאחראית על פרויקטים לקשישים, דאגה שהכל  "יתקתק" כמו שצריך. בתום הטכס כולם התפנו לכיבוד שכלל קרפ שוקולד ועוגות גבינה.
"אני ממש מתרגש, לובה היא שישה נפלאה ובנינו בית מחדש,זה נפלא שאפשר ככה להתאחד אפילו בגיל שלנו, לקח לי זמן עד ששיכנעתי אותה, אבל עכשיו היא שלי ואני אוהב אותה" , סיכם מקס בהתרגשות, ולובה עצמה התקשתה להסתיר את  התרגשותה,נתנה נשיקה גדולה למקס ואמרה לכולם, שמקס הוא איש טוב שאוהב לעשות חיים,ובתום החתונה המרגשת הפריחו שם בחדרה עשרות יונים, לבנות כמובן.
ערן נבון (חדשות היום)

מאי 232010
 

גורדון אלכסנדר רומרו (13), מארה"ב,  שבר אתמול שיא גינס והפך לאדם הצעיר בהיסטוריה שהצליח לכבוש את פיסגת האוורסט, ההר הגבוה בעולם.

עד כה החזיק בתואר הנער הנפאלי, טמבה טשירי שטיפס על הפיסגה בהיותו בן 16. "כל צעד שאני עושה, הוא למען המטרה הגדולה ביותר של חיי, לעמוד על גג העולם", כתב רומרו בבלוג שלו לפני היציאה, וסיפר כי דחה את מבול האזהרות על אסונות אפשריים מחוסר חמצן, קור מקפיא, ומפולות שלגים. למסע הצטרפו אביו של רומרו, חברתו לחיים, ושלושה מטפסים מקצועיים. "אמא, אני משוחח איתך מהחלק העליון של העולם", אמר רומרו לאימו בשיחה טלפונית מגובה של 8,848 מעל פני הים. האם לי אן דרייק, ששחזרה את השיחה, סיפרה "היו הרבה דמעות, אמרתי לו שאני אוהבת אותו ושעליו לחזור הביתה ולשמור על עצמו"
זוהי אינה בפיסגה הראשונה שרומרו הצעיר כובש. בגיל 9 הוא סיים בהצלחה טיפוס על פיסגת הר הקילמנג'רו שבטנזניה, שגובהה 5,895 מ'.
שנה מאוחר יותר העפיל גם לפיסת הר מקינלי באלסקה שגובהו 6,194 מ' ולפיסגת הר אקונקאגווה בארגנטינה 6,926 מ'  עד לפיסגה.
יאסר עוקבי (פוסט)

מאי 142010
 

טקוואנדו. הישג ענק לישראלית, בת אל טגרר שהפכה לאלופת אירופה לראשונה, לאחר שגברה בגמר על האוקראינית יוליה פוציליאן 8:2

הבוקר של בת אל החל בניצחון 1:6, מול יוספה לוזאנציץ מבוסניה הרצגובינה. בקרב השני חיכתה לה הקרואטית מרטינה זוביציץ, שזו אותה מרטינה שהתמודדה עם בת אל,  במשחקים האולימפיים בביג'ין ,ניצחה אותה שם וזכתה במדליית הארד , אלא שהפעם היתה ידה של בת אל על העליונה והיא מנצחת 9:7 ועולה לסיבוב השלישי. כאן התמודדה בת אל כנגד דריה זובוציץ מבלרוס , ובת אל בכושר מצוין גוברת גם עליה בתוצאה של 8:5 כדי להעפיל לחצי הגמר. בחצי הגמר הגיעה בת אל בת ה-22 מירושליים, אל מול דבורה לוז מהולנד, ספורטאית ותיקה בת 30  אשר מעולם לא זכתה במדליה כלשהי באליפות עולם או באולימפידה, אך תמיד דורגה בין עשרת הראשונים בכל  תחרות. היא היתה יריב קשה לבת אל, אבל זו בדרך לגמר מנצחת אותה 8:12  ובגמר כאמור, מנצחת את האוקראינית יוליה פוציליאן וזוכה בזהב, אחרי שאתמול זכה מוטי לוגסי במדליית הארד.
שני הישראליים האחרים בנבחרת זו הצליחו פחות. יובל בוחבוט במשקל עד 63 ק"ג, הפסיד כבר בקרב הראשון לניקולה גובנוביץ מסרביה 7:8  ,ואינה מירקין פתחה את היום בניצחון בניקוד הזהב, על סבטלנה ריצביץ ממונטנגרו, אחרי שוויון 8 בתום הזמן החוקי של הקרב, אבל בסיבוב השני הפסידה מירקין לג'ניפר אגרן משבדיה,8:5 . אותה אניה מירקין להזכירכם זכתה בעבר במדלית הארד באליפות אירופה, והסתפקה הפעם בדירוג של   12:9 לא מספיק טוב מבחינתה.
הישראלי האחרון שנותר בתחרות, הוא רומן רוסינוב שיתחרה היום (יום שישי)  במשקל עד 74 ק"ג. הוא הוגרל לקרב הראשון מול  אלווין ממודב מאוזרוביגאן.
בת אל תקבל מענק מיוחד של 50 אלף שקל, מהוועד האולימפי, ומוטי לוגסי יקבל 25 אלף שקל בעבור מדלית הארד שקיבל.
הטקוואנדו נמנה על ששת הענפים המעודפים לקראת לונדון 2012.

מאי 102010
 

בישיבת הממשלה שהתקימה אתמול, הוחלט על שימור ושחזור המשכן ההיסטורי של נשיאי ישראל, שבשכונת רחביה.  צריפי העץ ההיסטוריים, ששימשו  משכן נשיאי ישראל בין השנים 1972-1952, ישוחזרו ויהפכו לאתר ביקורים מוזיאלי וחינוכי. משרד ראש הממשלה יקצה לצורך כך תקציב של עד שני מליון שקלים, שיועברו דרך משרד התרבות והספורט.

יצחק בן-צבי, אשר נבחר לנשיא השני של מדינת ישראל בשנת 1952, לאחר מותו של הנשיא חיים ויצמן, סירב יצחק בן צבי לעבור למשכנו של קודמו בתפקיד ברחובות והתעקש להמשיך להתגורר בירושלים. באותה העת, התגוררו בן-צבי ואשתו רחל ינאית, בדירה בגודל של כ-40 מ"ר ברחוב אבן-גבירול בשכונת רחביה.

נירית שלו-כליפא, אוצרת ביד בן-צבי, מספרת שהמדינה רכשה בעבור בן-צבי ורעייתו את הבית של משפחת ולרו (משפחה ספרדית ותיקה ומוכרת בעיר) כבית לנשיא, אולם לא היה ניתן להקים בו אולם לקבלות פנים. ובני הזוג גם התעקשו , שלא יכול להיות שהנשיא יגור בבית בתקופת הצנע ,בה חלק מהעם מתגורר בפחונים וצריפים במעברות,ולכן בסופו של דבר הביאו שני צריפים שרידים ממלחמת העולם השנייה. שבגדול מביניהם הקימו אולם לקבלות פנים ובשני פינות ישיבה. מספרת שלו כליפא ומוסיפה כי רחל ינאית גייסה את אחותה בתיה לישנסקי, לימים כלת פרס ישראל לאומנות, שיצרה בצריף תבליטי עץ של שבטי ישראל ,גילופי עץ של שבעת המינים, מנורת שבעת הקנים ועוד.

גם מחליפו של יצחק בן-צבי, זלמן שזר, העביר את רוב שנותיו כנשיא בקבלות פנים בצריף. בשנת 1972,מסבירה שלו כליפא, נחנך בית הנשיא החדש ושני  הצריפים הפכו לאולמות הרצאה. במשך השנים בוצעו בשני הצריפים תוספות שונות, המקשות על האפשרות לשים לב לפרטים כמו לחלון ויטראז' מצויר של ילדי כפר הנוער העין כרם, שמוסתר היום על ידי מסך.

במסגרת הליך שמור הצריפים שיכלול שימור חיציני ופנמי יוחזור הצריף הגדול לעיצובו המקורי, והצריף יפתח לביקורי הקהל, ובנוסף יוצגו בו המתנות ועבודות האומנות שהוצגו בו בעבר, כי היום אנחנו מבינים שזה פסיפס החברה הישראלית, אומרת שלו כליפא. הצריף הקטן ימשיך לשמש אולם הרצאות אולם הדגש יהיה בשימורו החיצוני.

בנוסף להחלתה על שימור ושיחזור הצריפים, הנחה אתמול ראש הממשלה, להקצות השנה עוד כ-5 מליון שקלים לפרויקטים בתחום המורשת בירושלים: ישנה חשיבות להפעלת תוכנית המורשת עוד השנה, אמר מזכיר הממשלה, צבי האוזר שמרכז את התוכנית של ראש הממשלה ביבי נתניהו.

נועה קושרק,  "הארץ"

מאי 102010
 

במסגרת קמפיין שעלה לאוויר בשנת 2005, פירסמה בזק שמחיר דקת שיחה מקו בזק לקו סלולרי יהיה "כ-44 אגורות לדקה כולל הכל". בפועל, בגלל חישוב משך השיחה לפי יחידות מניה לגבי דמי קישוריות, המחיר לדקה היה גבוה יותר

כשהקרב על דמי הקישוריות מגיע לשיאו בית המשפט המחוזי בתל-אביב מאשר היום (ב') לנהל תביעה כייצוגית נגד בזק בטענה שקמפיין פרסום שלה בעניין הזה הטעה את הציבור. מדובר על קמפיין שעלה לאוויר בשנת 2005, במסגרתו בזק פירסמה שמחיר דקת שיחה מקו בזק לקו סלולרי יהיה "כ-44 אגורות לדקה כולל הכל". בפועל, בגלל חישוב משך השיחה לפי יחידות מניה לגבי דמי קישוריות, המחיר לדקה היה גבוה יותר יותר.

מדובר בתביעה של גיא אלוני שטען כי הוא שינה את הרגלי השיחה של משפחתו על סמך המחיר המדוייק, ובמשפחתו החל להשתרש נוהל של שימוש בטלפון בזק במקום בסלולרי. בדיעבד התברר לאלוני, שהחיוב לדקת שיחה עבור קישור הגומלין מחושב על פי חמישה מקטעים בני 12 שניות כל אחד, כאשר חלק של מקטע מחושב או "מעוגל" למקטע שלם. לדוגמא, אם שיחה נמשכה 50 שניות המנוי יחויב בתשלום עבור דקה שלמה, מכיון שבמסגרת ה-50 שניות ישנן 5 יחידות מניה – 4 יחידות עבור 48 השניות הראשונות ויחידת מניה נוספת עבור 2 השניות הנותרות. במצב כזה מחויב הלקוח מעבר לזמן השיחה המדויק.

"פרסום המתמקד בהצגת המחיר מבלי לציין כי אופן החיוב מייקר את המחיר כפי שצוין בפרסומת…יש כדי להטעות בנוגע למחיר בפועל בו יחוייבו בסופו של חשבון המנויים", כתבה השופטת בהחלטה, "בזק ניצלה את פוטנציאל ההטעייה שבשיטת החיוב לפי יחידות מניה לצורך השגת מטרת מסע הפרסום…מרבית הצרכנים מוטעים לחשוב כי המחיר הסופי בו יחוייבו בגין דקת שיחה הוא המחיר המפורסם".

תביעות ייצגויות בנושא זה לא הצליחו לעבור עד כה את המשוכה של בית המשפט, ושתי בקשות קודמות נדחו על ידי בית המשפט העליון. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן חילקה את המקרים בעבר (בהם תבעו את אחת מחברות התקשורת על גובה התעריפים) לשני סוגים: האחד, מקרים בהם עיקר הטענה היא נגד התעריף עצמו, והשני, מקרים בהם הטענה היא נגד פרסום ספציפי. כמו במקרה הזה.

"טענת ההטעיה במקרה שלפני מתייחסת באופן ישיר למסע הפרסום הארצי, ובפרט לפרסום על גבי דף החשבון ששולחת בזק למנוייה, אשר מטרתם לשכנע כי שיחה לטלפון סלולארי זולה יותר כאשר מתקשרים מקו בזק, שכן עלותה היא 'כ-44 אג' לדקה כולל הכל…' פרסום שנועד לשכנע את הלקוח להתקשר מקו בזק ראוי כי יכלול לפחות הערה או הפניה להערה לגבי העובדה שהחישוב מבוצע לא על פי זמן השיחה המדויק אלא על פי יחידות מניה, כך שהמחיר הסופי בו יחויב הלקוח בגין דקת שיחה מבזק לסלולארי יהיה, ברוב המקרים, גבוה מסך של 44 אגורות", כתבה השופטת.

בשלב זה השאלה שנותרה פתוחה לדיון היא מה אורך התקופה בה השפיע הפרסום. ככל הנראה יהיה מדובר בתקופה מינימלית של חודשיים.

את אלוני ייצגו עורכי הדין רון זהבי, רונן וייסמן ודוד ביטון. את בזק מייצג עורך הדין ניר אמודאי.

מארק שון 10.05.10, 13:42 (כלכליסט)