admin

גיא אלוני, בן 48, אב ל-4 ילדים,הרצליה

יונ 272010
 

לווין הריגול "אופק 9" החל לשדר בסוף השבוע תמונות ראשונות מהחלל. במערכת הביטחון הביעו סיפוק לנוכח איכות התמונות, וטענו כי השיגור עבר בהצלחה.
התמונות התקבלו ביום שישי, ולאחר בחינתן יתברר האם המערכות המותקנות על הלווין אכן פועלות כצפוי.

ארז ליבנה (פוסט)

יונ 022010
 

ארגנטינה ידועה בבשר שלה, אבל אחד המאכלים שהכי מזוהים איתה הן דווקא עוגיות האלפחורס. דנה אלמוסני מראה איך אפשר להכין אותן בבית

דנה אלמוסני

Ynet

               

(בימוי והפקה: אלעד רובינשטיין)

אלפחורס

המרכיבים (ל-30 עוגיות):

200 גרם חמאה רכה מאוד

5 חלמונים

1 ביצה

200 גרם אבקת סוכר (או סוכר רגיל)

300 גרם קונפלור

200 גרם קמח

קורט מלח

1 כפית אבקת אפייה

1 כפית אבקת סודה לשתייה

1 צנצנת ריבת חלב

150 גרם קוקוס טחון

אופן ההכנה:

  1. מניחים את החמאה בקערת המיקסר ומקציפים כשתי דקות.
  2. מוסיפים את הסוכר ומערבלים 3 דקות נוספות, עד שמתקבלת עיסה אוורירית. מוסיפים את המלח ומערבלים שתי דקות נוספות.
  3. מוסיפים באיטיות את החלמונים והביצה ומערבלים עד שהתערובת מתאחדת.
  4. בקערה נפרדת מנפים יחד את הקורנפלור, הקמח, אבקת האפייה והסודה לשתייה.
  5. מוסיפים אותם לקערת המיקסר ומערבלים במהירות נמוכה עד שמתקבלת תערובת פירורית.
  6. בעזרת הידיים לשים מעט את הבצק ומעבירים לניילון נצמד למקרר, לשעה-שעתיים.
  7. מניחים את הבצק על משטח עבודה מקומח ומרדדים אותו לעובי של 3 מ"מ (אפשר לחלק את הבצק לשניים כדי שיהיה קל לעבוד איתו).
  8. חורצים עיגולים עם רינג (גודל של 5-6 ס"מ).
  9. מניחים את הבצק בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, במשך 6-8 דקות (העוגיות צריכות להיות לבנות ולא שזופות). מצננים כחצי שעה.
  10. על כל עוגייה מניחים כפית של ריבת חלב וסוגרים עם עוגייה נוספת. לוחצים אותן בעדינות ואת הדפנות מגלגלים על קוקוס טחון.
  • ריבת החלב Dulcor באדיבות "דנשר"

דנה אלמוסני היא הבעלים של "DADA – בוטיק של טעמים ", בישול ביתי וקייטרינג לאירועים.

מאי 312010
 
כוח דלתא

יכולת דינאמית משופרת, תא נוסעים מהודר והרבה יותר איבזור. הדיסקברי 4 מגדיר מחדש את המושג מתיחת פנים

מאת:רוני נאק צילום:תומר פדר

שני עשורים עברו מאז נפל האסימון בסוליהול. הפער העצום בין הריינג' רובר המפואר לדיפנדר (אז הוא עוד נקרא בלקוניות "לנדרובר") היה חייב להיסגר. באותה התקופה, סוף שנות ה-80' ותחילת ה-90', עלתה ופרחה הדרישה לרכב שטח כרכב המבטא את אורח החיים של בעליו, והניצנים הראשונים של סגמנט "רכבי הפנאי" כפי שאנו מכירים אותו כיום. והדרישה הגיעה מהבורגנים הצעירים, שכבת האוכלוסייה הבינונית/גבוהה שעדיין לא מסוגלת לרכוש את הריינג' היקר אבל בטח שלא מוכנים לסבול את ה-109 החקלאי והגס. השילדה הגיעה קומפלט מהריינג' (היום הוא כבר נקרא "קלאסיק"), מערכת ההנעה גם כן, ועליו הורד מרכב אלומיניום חדש ואופנתי.
במיקרוקוסמוס האנוכי שלנו, היה הדיסקברי אחד מרכבי השטח הראשונים להגיע ארצה, זה קרה בשנת 94' (מקדים במעט את הפאג'רו וטרנו). והיה מכלי הרכב החשובים ביותר בעיצוב תרבות השטח והפנאי בישראל בתחילת דרכה ובהמשך.
ועכשיו, עשרים שנים אחרי אני יושב בססנה של "ישראפלייט" המחליקה ברוח צד לעבר מנחת פיק ולהצגה של הדיסקברי 4.
קומולוס
על הרמפה בפיק, מוקף קולגות ישנים ודיסקברי חדשים, נסב הדיון האם זה ראוי להגדיר את הדיסקברי החדש כ"חדש" או שמא מתיחת פנים – אפילו "עמוקה" ומקיפה. והאמת שזה לא ממש היה רלוונטי אבל העביר את הזמן מצוין עד לתדריך – של רובי גולדשטיין סוכן לנדרובר שהפיק את ההשקה – ולקבלת המפתח ליד. לפנינו עמדו 200 קילומטרים של נהיגת כביש ברמת הגולן ובסוף מפגש בצהריים באחוזת דוברובין שבעמק החולה למסיבת עיתונאים ולמפגש עם קברניטי החברה.
מן החוץ השינויים אינם מפליגים אך בהחלט שנראים לכל הדיוט. חזית חדשה, מאד ריינגי'ת במראה, חישוקי גלגלים חדשים ומוגדלים ל-'19, מאותתים שקופים ופתחי יניקת אוויר חדשים בכנפיים. מן הצד תראו מסילות גג שלא היו ב-3 ומאחור פגוש מעוצב, פתחי פליטה מוצנעים, וצביר פנסים חדש. כמות נוריות הדיודה שסביב בהחלט שמרשימה, חלקן מיועד לקישוט אחרות ממש להארה חזקה מאוד.
תא הנהג של ה-3 היה מאוד לנדרוברי באופיו. מוצק, רבוע, עשוי מחומרים אגראריים כמעט. אבל זה לא ממש "עשה את זה" ללקוחות המפונקים שמעדיפים לקבל את השילוב הקלאסי (כמו מחרוזת חתונות) של עור, עץ ואלומיניום. אז לנדרובר נתנה להם את זה. מבלי לאבד מהמאפיינים העיצוביים המזוהים עם הדיסקו לאורך השנים, עיצבה לנדרובר פנים חדש ומאוד מהודר המיישר קו עם מובילי הסגמנט. כך תמצאו צד מידע גדול בין מחוונים חדשים, מסך מגע מולטימדיה חדש ועתיר רזולוציה, דיפוני עץ, דשבורד מעור, ומנופים ומסגרות מאלומיניום יצוק ומוברש. תשומת לב אף הוקדשה למגע המיתוג ואף למשקלו – בהבנה שכל נקודת ממשק כזו יוצרת רושם לגבי המכונית עצמה. לטעמי הם קלעו "בול".
אציין את מערכת השמע המדהימה של הרמן/קרדון, מערכת מצלמות היקפית, מצלמת חנייה חכמה, תאורת פנים ולוח מחוונים חדשה ותכולה, וכמובן "טריין ריספונס" שקבל עידכונים בתוכנת החול והסלעים.
חשוב לציין את העובדה שיש אפשרות לשבעה מושבים (גם השורה השלישית מרופדת בעור נאפה רך). בגרסה המפוארת ביותר בה נהגנו יש מזגן אחורי לשוכני הירכתיים ופאנל ממנו יוכלו להאזין באופן עצמאי מכל מקור שמע זמין שיש במערכת (כמובן שיש שקע לאייפוד ו USB).
צירוס
כל מה שנכתב עד עתה יכול להיות מספיק לכשעצמו אלא שטרם נגענו בשינויים המכאניים ומאלו יש המון.
אחת מנקודות הביקורת העיקריות לגבי הדיסקו 3 נסבו סביב משקלו העצמי הכביר. 2500 ק"ג זה נתון מדהים בכל קנה מידה. ואפילו שבדור הקודם הוא קיבל מנוע חזק למדי (190 כ"ס ו-45 קג"מ) זה לא הספיק כדי להזיז את המכונית כצפוי ממכונית בסגמנט הפרימיום. כך שהדבר הראשון שטופל היה לא הפחתת משקל (משיקולי פגיעה בבטיחות ומוצקות השלדה) אלא הכנסת יחידת כוח חדשה – המגיעה ישירות מיגואר. דיזל 6V בנפח 3.0ל' העושה שימוש במערכת הזרקה בלחץ גבוה מאוד ושני מגדשי טורבו הנכנסים לפעולה באופן עוקב ומקביל בו זמנית. כך תקבלו זמינות כוח טובה בסל"ד נמוך וביניים ומעל 2500 סל"ד יעלה לחץ הדחיסה ותעלה ספיקת האוויר להקנות הספק ואורך נשימה. הנתונים מרשימים מאוד: 241 כ"ס ו-60 קג"מ. אגב, 50 קג"ב (נתון המומנט של מובילי הסגמנט) מתקבל קצת מעל 1000 סל"ד. ומצד שני למשוך "אובר טורים" עד להחלפת הילוך ב-4750 סל"ד – כמעט 25% מעל לשיא ההספק.
אל המנוע הכביר הזה צורפה תיבת הילוכים חדשה של ZF. גם לה שישה הילוכים אלא שמחשב הפיקוד שלה יותר אסרטיבי במצב "S" והוא מסוגל לדגום את אופי הנהיגה ולהתאים עצמו לכך. עוד תוכננה התיבה להעביר הילוכים בזריזות יותר מקודמתה ויחסי ההעברה שבה הותאמו לעקומת התפוקה של מנוע הדיזל.
המשך שרשרת ההנעה ללא שינוי ומכילה טרנספר עם דיפ' מרכזי (הנעה כפולה-קבועה) בר נעילה והילוך כוח ביחס 1:2.93.
עוד עדכונים כוללים מערכת בלימה מחוזקת עם דיסקים וקליפרים מוגדלים, מנגנון היגוי חדש, גיאומטריית מתלים שמיועדת לשפר את ההתנהגות בפיתולים, מוטות יצוב מעובים, בולמי-זעזועים חדשים ותותבים חדשים ועמידים יותר בזרועות המתלה.
קופי ענן
עד שהגענו למחצית הנהיגה גיליתי שהדיסקו 4 לא וויתר במאום על ה-NVH המדהים שהיה לקודמו. הרייד חלק ומרחף, בידוד רעשים ורעש מנוע אקסמפלארי הופכים את הנהיגה בכלי לחוויה נעימה מאד. הקצב המהיר מאד בו נהגנו חשף מחסור בשיכוך של הבולמים בחזית, ונטיה לצלילת חרטום בבלימה חזקה. אולם בהתחשב בזה שמדובר בכלי של שלושה טונות כמעט (עם מיכל מלא ושני נוסעים), הקצב שבו נגמעו הפיתולים בגולן היה באמת מאד מהיר. למנוע החדש היכולת להזיז את הכלי באופן ראוי ביותר. כשהתאוצה ל-100 ירדה ב-4 שניות מ-13 ל-9 שניות בלבד. זמינות הכוח של המנוע טובה מאוד והכמות של הכוח שיש משכרת. לעיתים אפשר היה לפגוש השהיית טורבו קצרה אולם זו כמעט מינורית בהשוואה למנוע ה-2.7ל' הקודם. תיבת ההילוכים עומדת בהבטחה ומדלגת מעדנות בין ההילוכים, מצב "S" מאד אגרסיבי ומחזיק את המנוע ב-2000 סל"ד מוכן לניתור בכל רגע.
נסו לנהוג מאוד מהר, הרבה מעבר לאופי של המכונית, ואז תגלו תת-היגוי בפניות חדות והתערבו חדה של בקרת היציבות. כל אלו פונקציות של המסה הכבירה. שוטו לאיתכם בפלצנות בריטית יהירה והדיסקו 4 יהיה אחת המכוניות הנעימות שבנמצא. אפילו צריכת הדלק תפתיע כמעט 10 ק"מ/ל' בתנאים רדומים, הרבה מתחת לזה בקצב נמרץ.
השמש שירדה במערב רק הגדילה את הצינה שאחזה בגוף. אור אחרון במרומי החרמון הוא חוויה השמורה רק לחיילים המשרתים במוצביו – ולחבורה נוצצת של לנדרוברים חדשים. מיהרתי לנסות ולהתחמם במעט שמפניה שנמזגה כאות הגעתנו לפסגה (דרך מעלה גולני הסלול). גלשנו במורד החרמון לעבר הכינוס במלון בית בגליל כשבדרך חיכתה לנו הפתעה נוספת.
מבצר נמרוד. מרשים מתמיד ומואר עתה במערך זרקורים חדש. קל היה לטעות ולחשוב שאנו במסע דילוג בין טירות בלואר או על הריין. אבל זה אפילו טוב יותר – זה שלנו.
המסע הלילי לבית בגליל נתן את ההזדמנות ליהנות מתאורת הפנים החדשה המשלבת תאורה כחולה/בהירה ברוב המשטחים, ירוקה על מערך הפקדים המרכזי ואדומה היכן שחשוב. פנסי בי-קסנון חזקים האירו את שבילי יער ביריה בואכה לשאר החשמלי המאט להיפתח של הבית בגליל ושל המקלחת והארוחה הצפויים.
קומולונימבוס
סינגל מאלט טוב לא עושה האנג אובר. עובדה! כך שללא צורך לבלוס אספירין בכמויות אפשר היה לצאת ולנגוס מעוגת השטח שהמתינה לנו ביער ביריה. מערך שבילים, משעולים ודרכים שנע בין שבילי-קק"ל מפולסים לבין מתלולים שואבי תחתונים והופכי קיבה.
מערך האמצעים לשטח שבו מצויד הדיסקו מרשים מאוד: מתלים ארוכי מהלך ומשתני-גובה, יחס העברה קצר, בקרת ירידה במורד, בקרת משיכה, דיפרנציאלים ננעלים – וכל זה מקורי מהמפעל.
איני רוצה להיכנס לתיאורים דרמטיים של המכשולים אותם תיקלנו. מהסיבה הפשוטה שלא הייתה דרמה. הדיסקו4 בלס את השטח כאילו היה פולנטה מאתמול – באדישות שוות נפש. זוויות חדות אם בטיפוס או מורד, הצלבות והנפות גלגל, טיפוס על דרדרת חלקלקה או גלישה בשיפוע צד קל, הדיסקו עשה את זה בנונשלט מקומם כמעט.
הנקודה היחידה לשיפור, לטעמי, היא מציאת צמיגים דו-שימושיים ראויים כדי להחליף את סוליות האספלט המקוריות. יש בנמצא MTR'רים ב-'19 אבל אלו מאוד לא נעימים ביומיום.
מצב החול החדש לא נבדק (בהעדר חול) אולם שילבנו את ה"סלעים" כדי לחוש באופן המעודן יותר שבו משתחרר הכוח בראשון Low, בשינוי ברגישות המצערת (כדי שלא תהיינה קפיצות סל"ד מקיפוצים בשטח). גם עתה אפשר לעבור בין Low ל-High בגלגול מבלי לעצור. כך שעם גחון מורם הגענו ליקב אדיר שבאזור התעשייה של דלתון. היקב המשפחתי הצעיר מפיק כמה סוגי יין אשר הפתיעו באיכותם. טעמנו, ירקנו ולקחנו בקבוק הביתה.
דלתא
הדיסקברי 3 היה מצוין. עובדה, הוא השאיר הרחק מאחור את כל מתחריו מנמוך (פאג'רו לנדקרוזר) ומגבוה (5X, טוארג, 7Q). וגם אם חלקם היו מעט טובים ממנו בכביש אף אחד מאלו לא התקרב כלל ליכולת בשטח. זה, לצד הזהות החזקה, השיפור באיכות והאיכות הכוללת של המוצר הפכה את הדיסקברי 3 להמלצת המערכת. ואז הגיע הדיסקברי 4 והוא עולה בכל על קודמו, משאיר את מתחריו הרחק מאחור. כוחות השוק הנוכחיים מכתיבים יציאה ברורה מהשטח וכיווץ כלי הרכב. האם לאור המגמה הזו עתיד הדיסקברי להישאר לבד בסגמנט משל עצמו. או גרוע מזה האם זה הנצר האחרון של זן שעתיד להיכחד בין תקני היורו המחמירים, החישמול הגובר והפוליטיקלי-אין-קורקטנס של רכבי פנאי כשכמותו?
כל עוד הדיסקו עימנו, נהנה מהאבולוציה של הדגם אשר בדורה הרביעי הפכה לאחד מכלי הפנאי המרשימים ביותר ועתירי היכולת בשני הממדים שהופכים אותן לכה שונים מכל טוסטר-ליסינג אחר: בכביש ובשטח.

מתוך אתר השטח הישראלי

מאי 312010
 
דן חסכן

לגבולות ההגדרה "מתיחת פנים" גמישות רבה, אבל אף אחת מההגדרות הסוטות מהמרכז הנורמטיבי של אותה הגדרה לא מתייחסת למושג "מפגן יכולת"
התחזיות אמרו את זה, מכ"מ הגשם של השירות המטאורולוגי הראה את זה מגיע, ואני לא יכולתי להתעלם. למערכת מז"א פעילה מאד עם אוריינטציה דרומית יכולה להיות רק משמעות אחת – שיטפונות בנחלי הדרום. שיטפונות שמזמן רציתי לראות. לא "סתם" שיטפונות במקומות הרגילים של מדבר יהודה – לים המלח או של הר הנגב לערבה. את אלו כבר ראיתי, חיפשתי את השיטפונות הנדירים באמת, אלו שנשפכים לנגב המערבי. זרמי מים שבעבר פרנסו את התרבות המדהימה של הנבטים אשר השאירו חותמם על האזור עד היום ועדיין מהווים מקור השראה והמצאה לחקלאים בני ימינו.
השותפה שלי לצייד היא הסנטה פה החדשה. לא ממש חדשה כי אם מתיחת פנים קלה. אבל לא מתיחת הפנים ותוספת האיבזור הם הסיבה להימצאותה אצלי, אלא גם יחידת הנעה משופרת הכוללת מנוע טורבו-דיזל 2.2 ל' מעודכן ותיבת הילוכים חדשה בת-שישה יחסי העברה. לתומי חשבתי שהנה עוד דיזל-חסכוני-ירוק-צמחוני שליצרן חשוב יותר שיהיה שקוף מאשר שיהיה אגרוף. ואפילו סקירת דף הנתונים – המרשים כל הדיוט – סיפקה רמז דק בלבד למה שעתיד לעבור עליי ביומיים הקרובים.
תסקיר

הסנטה פה של יונדאי היא אחת מוותיקות סגמנט הפנאי אצלנו. החלה את דרכה בדגם כעור, אנמי ורך כמו בננה "דבש". אבל קנתה לעצמה הרבה אוהדים בזכות נוחות הנסיעה, אמינות טובה וסחירות מצויינת. הדור החדש הציב כבר עיצוב נאה לכל הדעות, מן הפנים והחוץ, הציע מנוע דיזל מודרני וגרסת בנזין חלושה – 2.7ל' 6V – שהייתה בעיקר שקטה וחלקה בנסיעה. בהמשך הצטרפה גרסת 7 מושבים וזה כבר היה סיבה מספיק טובה כדי לעמת אותה מול הקפטיבה של שברולט – בעימות בו הסנטה פה, הפסידה בעיקר בשל מרווח הפנים מוגבל בשורה השלישית ונוחות נסיעה פחות טובה משל הקפטיבה.
עכשיו אני אוחז בידי מפתח אלחוטי והיא נפתחת אליי בגרסה המאובזרת ביותר – לקצ'רי כשבין הכנפיים דר מנוע טורבו-דיזל מעודכן שיכול להיות מקור לגאווה אצל כל יצרן. עם מערכת הזרקה משופרת, טורבו-מניפה משתנה וניהול מתקדם, מפיקה יונדאי מדיזל 4 צל' בנפח 2.2ל' 197 כ"ס ו-45 קג"מ בתחום שמתחיל מ-1800 סל"ד ועד לשיא ההספק ב-3800. זו לא משרעת סל"ד רחבה מאד ועל כך מפצה תיבת הילוכים מקורית מבית יונדאי, בת שישה יחסי העברה. זה לא דבר פעוט שמותג רכב מייצר את תיבות ההילוכים לעצמו – רובם לא עושים זאת – ובכך יונדאי מצטרפת למועדון יוקרתי למדי לצד טויוטה ויצרנים מובילים אחרים, המיצרים לעצמם את תיבות ההילוכים. עוד ראוי לציין שיונדאי ישראל מתחילים לראשונה, לשווק גם את גרסאות ההנעה הקדמית-בלבד של הדגם וזאת לאור ההצלחה של הטוסון ושל ניסן קאשקאי.
גרסת הלקצ'רי – בקצרה – כוללת פנסי קסנון, חשוקי גלגל 18', ריפודי עור על כל שבעת המושבים, מערכת מולטימדיה הכוללת הכול ומנוהלת מסך מגע, מושבים מחושמלים, מזגן מפוצל עם פיקוד לשורה השלישית, בקרת שיוט, מצלמת רוורס משולבת במראה הפנימית, ועוד. הכל איבזור מקורי למעט תוכנת הניווט המקומית.
ברמה הוויזואלית, השינויים דקים למדי. פנסי חזית דקים וצרים יותר, פגוש קדמי שונה עם פנסי ערפל משובלים בתוכו. מאחור תראו שתי סופיות-מפלט מעוצבות, יחידות תאורה אחרות – כמעט זהות ליוצאות וזהו. גם הפנים כמעט ללא שינויים שאני חייב לציין לשבח את המיתוג שעל גלגל ההגה. לכפתורציה הזו יש טקסטורה שונה לכל מתג ולא עובר זמן רב עד שאינך צריך עוד להציץ כדי לראות על איזה מתג ללחוץ כדי להגביר את הווליום במערכת או להוריד מהירות בבקרת השיוט – חכם ופשוט ליישום.
היי דרומה
במשך שנים הייתה המסעדה הקטנה אבן דרך – עם מרק גולש מעולה ובשבת חמין נורא טעים – אלא שהפעם זמני דוחק ואני ממהר דרומה פן ירד מפלס השיטפון. אוזני כרויה לדיווחים ברדיו ורגלי עמוק ברצפה. והסנטה מהירה, מאד מהירה. הפתיעה עוד בתחילת הנסיעה – בת"א – עם תגובת מצערת חדה ומעט השהייה, ותאוצה – רבק איזו תאוצה! – ממש כמו של מכונית פרימיום אנרגטית. איכות הנסיעה עדיין על הצד הקשה של הסקאלה ורמת הבידוד מפני כביש משובש לא ממש ברמה של הטובות שבהן. גם אופן הטיפול באנרגיית החבטה לא מושלם וקיים מן הדהוד מוזר ולא ספיגה עמומה כמו שאנו אוהבים. מהמורות ממש רעות אף יחשפו ציקצוקים לא נחמדים.
והכלי מהיר, מאד מהיר לגודלו ולסגמנט, התאוצות מכל מצב חדות ומהירות. קל מאד למצא עצמך מהיר מדי ביחס לתנועה ומהיר מספיק למשוך תשומת לב. אבל דווקא שם בכביש המהיר ובמהירות שיוט אירופאית לגמרי – חשה הסנטה בבית ואפשר ללטף ולמזמז את מערכת המולטימדיה בנחת.
הכביש שטוף גשם וסחוף מים, סנטה לא מרפה וממשיכה לפלס דרומה באומץ דרך המטר. אחיזת הכביש טובה מאד, גלגל ההגה מעט דק בידיים – הייתי מוסיף עוד שני מילימטרים לעוביו כדי לחזק את תחושת החיבור למכונית. משקל ההגה טוב אבל מדרגה ווירטואלית ביציאה מהמרכז מעצבנת – קצת. קוטר הסיבוב קטן ושימושי מאד ובסופו של דבר ההגה יותר מסביר.
אני יורד מהכביש להצצה מקרוב באחד הסכרים של נחל הבשור – לא רחוק מאורים. הגשם עוד מזרחית אליי ואני מקווה לתפוס אולי את הנחשול הנחשוני. דרך השדות בוצית ומשובצת שלוליות עמוקות. אני חורק שיניים וממשיך. נועל את ההנעה הכפולה (וזה יישאר נעול עד לכמעט 50 קמ"ש) ומבטל את בקרת היציבות. הכלי זז הצידה, מסרטן ומחליק על הבוץ הבוגדני. אני מנסה להחזיר את בקרת היציבות, והעסק הופך נשלט יותר. איני רוצה לגלוש לשפה של שדה חרוש, משם כבר לא אוכל לצאת בכוחות עצמי. גולש לערוץ הבשור ונתקל בחריץ גשם עמוק, מתקל אותו באלכסון והסנטה מצליבה בשניה. ללא בקרת משיכה אין סיכוי להמשיך. חולפות שניות והבקרה מתערבת בתיקתוק המוכר וממשיכים לנוע. הסכר יבש – הזרם עוד לא הגיע. אכזבה, קפה מהיר וברדיו מודיעים שגשר ניצנה בסכנת קריסה – אני טס לשם.
דרומית לבאר שבע המדבר הפך לארץ אחרת. מנחל סכר ודרומה לא היה ערוך אחד שלא זרם בעוצמה. אני מתמוגג מריחות המדבר הספוג במים ונדהם מעוצמת הזרימה והרסס שעל הכביש. הכביש נורא חלק, מכוסה לפרקים שכבת סחף דקה וחלקלקה אך אחיזת הכביש של סנטה איתנה. רוחות חזקת מטלטלות את המכונית ואני עושה דרכי לפתחת ניצנה. הרגל על הריצפה מכוון את החרטום של המכונית לעבר ענן שחור עם ווילון כבד שתחתיו. מעברו השני כל הלימנים מלאים עד גדותם ומעבר במים, חלקם גולשים והורסים את סוללות העפר. השטח שטוף והדיונות קיבלו גוון כהה וספוג ממים.
מגיע לניצנה ואין גשר. הערוץ הרחב זורם לכל רוחבו, מטיח בעוצמה סלעים וסחף על עמודי הבטון של הגשר, מפיל אותם ומצרף אותם לארסנל אילי הניגוח שהמים מגייסים בזרימתם. המירוץ נגמר, מעליי מסוקי החיל מפנים שני פגים מעזוז, אני מתפנה לחזור להרצליה.
יכולת וצנעה

"הצלחה השקטה", אומר הסלוגן של יונדאי, ויש. מה שהחלק כגיחוך לפני לא הרבה שנים כשיונדאי הכריזה על כוונות המובילות שלה, הפך למבט מרצין כשמוצרי היצרן הקוראני הלכו והשתפרו מדור לדור. עם יחידת ההנעה הזו, תיבת ההילוכים המקורית, בתוך מכלול המוצר שנקרא "סנטה פה", יכולה יונדאי להיחשב כחברה מן המניין במשפחת יצרני הרכב המובילים. ההתאמה למשימה כמעט שמושלמת עם הסתייגות מנוחות נסיעה, ומרווח בשורה השלישית. למנוע המחודש תפוקה מרשימה מאוד לצד צריכת דלק קמצנית ממש של 13 ק"מ/ל' מחוץ לעיר וכ-10 ק"מ/ל' בתוכה וזה מבלי לוותר במאומה בתחום הביצועים או על מקדם ה"מגניבות" של רכב פנאי.
רמת האיבזור לא תבייש את המיטב של רמת אביב ותהיה תוספת נחמדה ונוחה בערפל החורף של רמת הגולן. וזה מה שבעצם אנו כל-כך אוהבים ברכב פנאי החופש לנוע בין ממדי הכביש והשטח. ואם יכולת התנועה הזו טובה מבעבר – יונדאי הצליחה מעבר למשוער.

רוני נאק מתוך מגזין "אוטו" צילום:תומר פדר

מכוניות יד שניה

מאי 232010
 

החברה הכריזה היום על גוגל TV, מערכת הפעלה לטלוויזיה שתאפשר למסך הגדול בסלון להיות מחובר לרשת ■ השירות החדש יציע לבצע חיפוש בלוח השידורים אחר תוכנית מסוימת

גוגל משתלטת גם על הטלוויזיה. החברה הכריזה היום על גוגל TV, מערכת הפעלה לטלוויזיה שתאפשר למסך הגדול בסלון להיות מחובר לרשת. השירות החדש יציע לבצע חיפוש בלוח השידורים אחר תוכנית מסוימת. יכולת שלא קיימת היום בחברות הכבלים והלוויין בעולם.

מעבר לזה, הממשק החדש של גוגל שיתלבש על השידור המקורי של הטלוויזיה, יאפשר גם לבצע הקלטות של תוכניות עתידיות וגם לראות אילו תוכניות טלוויזיה זמינות באתרי אינטרנט, כמו אמאזון או Hulu. במקרה הזה, הצופה יכול לראות את התוכנית באופן שקוף מהאינטרנט בטלוויזיה, מבלי שהוא יבדיל אם מדובר בתוכן שהגיע מחברת הכבלים או הלוויין שלו או מאתר אינטרנט.

כמובן שגוגל גם הטמיעה את שירות YouTube במוצר שלה, שיאפשר לבצע חיפושי תוכן בווידיאו, ככה שאפשר יהיה לראות אותם גם במסך הגדול. חוץ מזה, ניתן יהיה להיכנס לכל אתר ולהציג תמונות מפיקסה. חובבי ספורט יוכלו לשים את התמונה של השידור המקורי בגודל קטן יותר ולבצע חיפוש על תוכן נוסף באינטרנט, למשל בזמן צפייה במשחק כדורסל, ניתן לקרוא פרטים נוספים מאתרי ספורט.

הגוגל TV יגיע עם ממיר מיוחד שיתחבר לטלוויזיה, שיכלול חיבור לאינטרנט ומקלדת עם עכבר. חוץ מזה, ניתן יהיה להשתמש בטלפון חכם המבוסס על אנדרואיד בתור שלט. במקרה שהטלפון ישמש כשלט, ניתן יהיה לבצע איתו הפעלה קולית. המערכת תעבוד על אנדרואיד כמו בטלפון ועל דפדפן הכרום שלה. מעבר לזה, גוגל כבר הודיעה כי הדפדפן יתמוך כאן בפלאש.

עדכון לאנדרואיד

גוגל הודיעה על עדכון למערכת ההפעלה הסלולרית של אנדרואידלגרסה 2.2 בשם Froyo. בין החידושים, מהירות תגובה טובה יותר של עד 5 לעומת הנוכחית בעת הפעלה אפליקציות. תמיכה במיקרוסופט אקסציז' בארגונים וגם אפשרות לגבות תוכן שנמצא באפליקציות ולא רק את היישומים עצמם.

חידוש אחר באנדרואיד הוא תמיכה במכשיר כמודם סלולרי בעת חיבור למחשב נייד או שימוש בו כנקודת גלישה (הוט ספוט) למספר יישומים. יש גם תמיכה טובה יותר בזיהוי קולי באנגלית וביפנית ואפשרות לעשות עדכונים אוטומטיים להורדת אפליקציות. שדרוגים נוספים הם תמיכה בפלאש בדפדפן ואפשרות להזרים מוזיקה מהמחשב בבית לסלולרי, כאשר רוצים להאזין לשירים.

גוגל מתכננת לפתוח את חנות האפליקציות שלה גם באינטרנט ולאפשר הורדה של יישומים ישירות לסלולרי, מבלי לחבר את המכשיר עם כבל למחשב, לצורך הפעולה הזו. החברה חשפה ש-60 מכשירים עם אנדרואיד יצאו ב-18 חודשים מאז הושק על-ידי יצרניות שונות ו-50 אלף אפליקציות נמצאו בחנות שלה – Market.

צחי הופמן (גלובס)

מאי 142010
 

טקוואנדו. הישג ענק לישראלית, בת אל טגרר שהפכה לאלופת אירופה לראשונה, לאחר שגברה בגמר על האוקראינית יוליה פוציליאן 8:2

הבוקר של בת אל החל בניצחון 1:6, מול יוספה לוזאנציץ מבוסניה הרצגובינה. בקרב השני חיכתה לה הקרואטית מרטינה זוביציץ, שזו אותה מרטינה שהתמודדה עם בת אל,  במשחקים האולימפיים בביג'ין ,ניצחה אותה שם וזכתה במדליית הארד , אלא שהפעם היתה ידה של בת אל על העליונה והיא מנצחת 9:7 ועולה לסיבוב השלישי. כאן התמודדה בת אל כנגד דריה זובוציץ מבלרוס , ובת אל בכושר מצוין גוברת גם עליה בתוצאה של 8:5 כדי להעפיל לחצי הגמר. בחצי הגמר הגיעה בת אל בת ה-22 מירושליים, אל מול דבורה לוז מהולנד, ספורטאית ותיקה בת 30  אשר מעולם לא זכתה במדליה כלשהי באליפות עולם או באולימפידה, אך תמיד דורגה בין עשרת הראשונים בכל  תחרות. היא היתה יריב קשה לבת אל, אבל זו בדרך לגמר מנצחת אותה 8:12  ובגמר כאמור, מנצחת את האוקראינית יוליה פוציליאן וזוכה בזהב, אחרי שאתמול זכה מוטי לוגסי במדליית הארד.
שני הישראליים האחרים בנבחרת זו הצליחו פחות. יובל בוחבוט במשקל עד 63 ק"ג, הפסיד כבר בקרב הראשון לניקולה גובנוביץ מסרביה 7:8  ,ואינה מירקין פתחה את היום בניצחון בניקוד הזהב, על סבטלנה ריצביץ ממונטנגרו, אחרי שוויון 8 בתום הזמן החוקי של הקרב, אבל בסיבוב השני הפסידה מירקין לג'ניפר אגרן משבדיה,8:5 . אותה אניה מירקין להזכירכם זכתה בעבר במדלית הארד באליפות אירופה, והסתפקה הפעם בדירוג של   12:9 לא מספיק טוב מבחינתה.
הישראלי האחרון שנותר בתחרות, הוא רומן רוסינוב שיתחרה היום (יום שישי)  במשקל עד 74 ק"ג. הוא הוגרל לקרב הראשון מול  אלווין ממודב מאוזרוביגאן.
בת אל תקבל מענק מיוחד של 50 אלף שקל, מהוועד האולימפי, ומוטי לוגסי יקבל 25 אלף שקל בעבור מדלית הארד שקיבל.
הטקוואנדו נמנה על ששת הענפים המעודפים לקראת לונדון 2012.
מאי 102010
 

במסגרת קמפיין שעלה לאוויר בשנת 2005, פירסמה בזק שמחיר דקת שיחה מקו בזק לקו סלולרי יהיה "כ-44 אגורות לדקה כולל הכל". בפועל, בגלל חישוב משך השיחה לפי יחידות מניה לגבי דמי קישוריות, המחיר לדקה היה גבוה יותר

כשהקרב על דמי הקישוריות מגיע לשיאו בית המשפט המחוזי בתל-אביב מאשר היום (ב') לנהל תביעה כייצוגית נגד בזק בטענה שקמפיין פרסום שלה בעניין הזה הטעה את הציבור. מדובר על קמפיין שעלה לאוויר בשנת 2005, במסגרתו בזק פירסמה שמחיר דקת שיחה מקו בזק לקו סלולרי יהיה "כ-44 אגורות לדקה כולל הכל". בפועל, בגלל חישוב משך השיחה לפי יחידות מניה לגבי דמי קישוריות, המחיר לדקה היה גבוה יותר יותר.

מדובר בתביעה של גיא אלוני שטען כי הוא שינה את הרגלי השיחה של משפחתו על סמך המחיר המדוייק, ובמשפחתו החל להשתרש נוהל של שימוש בטלפון בזק במקום בסלולרי. בדיעבד התברר לאלוני, שהחיוב לדקת שיחה עבור קישור הגומלין מחושב על פי חמישה מקטעים בני 12 שניות כל אחד, כאשר חלק של מקטע מחושב או "מעוגל" למקטע שלם. לדוגמא, אם שיחה נמשכה 50 שניות המנוי יחויב בתשלום עבור דקה שלמה, מכיון שבמסגרת ה-50 שניות ישנן 5 יחידות מניה – 4 יחידות עבור 48 השניות הראשונות ויחידת מניה נוספת עבור 2 השניות הנותרות. במצב כזה מחויב הלקוח מעבר לזמן השיחה המדויק.

"פרסום המתמקד בהצגת המחיר מבלי לציין כי אופן החיוב מייקר את המחיר כפי שצוין בפרסומת…יש כדי להטעות בנוגע למחיר בפועל בו יחוייבו בסופו של חשבון המנויים", כתבה השופטת בהחלטה, "בזק ניצלה את פוטנציאל ההטעייה שבשיטת החיוב לפי יחידות מניה לצורך השגת מטרת מסע הפרסום…מרבית הצרכנים מוטעים לחשוב כי המחיר הסופי בו יחוייבו בגין דקת שיחה הוא המחיר המפורסם".

תביעות ייצגויות בנושא זה לא הצליחו לעבור עד כה את המשוכה של בית המשפט, ושתי בקשות קודמות נדחו על ידי בית המשפט העליון. השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן חילקה את המקרים בעבר (בהם תבעו את אחת מחברות התקשורת על גובה התעריפים) לשני סוגים: האחד, מקרים בהם עיקר הטענה היא נגד התעריף עצמו, והשני, מקרים בהם הטענה היא נגד פרסום ספציפי. כמו במקרה הזה.

"טענת ההטעיה במקרה שלפני מתייחסת באופן ישיר למסע הפרסום הארצי, ובפרט לפרסום על גבי דף החשבון ששולחת בזק למנוייה, אשר מטרתם לשכנע כי שיחה לטלפון סלולארי זולה יותר כאשר מתקשרים מקו בזק, שכן עלותה היא 'כ-44 אג' לדקה כולל הכל…' פרסום שנועד לשכנע את הלקוח להתקשר מקו בזק ראוי כי יכלול לפחות הערה או הפניה להערה לגבי העובדה שהחישוב מבוצע לא על פי זמן השיחה המדויק אלא על פי יחידות מניה, כך שהמחיר הסופי בו יחויב הלקוח בגין דקת שיחה מבזק לסלולארי יהיה, ברוב המקרים, גבוה מסך של 44 אגורות", כתבה השופטת.

בשלב זה השאלה שנותרה פתוחה לדיון היא מה אורך התקופה בה השפיע הפרסום. ככל הנראה יהיה מדובר בתקופה מינימלית של חודשיים.

את אלוני ייצגו עורכי הדין רון זהבי, רונן וייסמן ודוד ביטון. את בזק מייצג עורך הדין ניר אמודאי.

מארק שון 10.05.10, 13:42 (כלכליסט)
מאי 072010
 
מערכת היחסים בין ארגונים ירוקים לבין מפעלי תעשייה מתאפיינת בדפוס קבוע שבו הארגונים מאשימים את המפעלים ביצירת מפגעים, ואילו המפעלים מכחישים טענות אלו ומציגים עצמם כידידותיים לסביבה. לאחרונה הצליחו העמותה הסביבתית "צלול" ובתי הזיקוק בחיפה לחרוג מדפוס זה וליצור שיתוף פעולה תקדימי, שבמסגרתו ביצעו בתי הזיקוק בדיקה של השפעת השפכים שהם יוצרים על נחל הקישון, בתיאום ועל פי המלצות של הארגון הסביבתי.

על פי המלצת עמותת "צלול", שכרו בתי הזיקוק את שירותיה של החברה הבלגית VITO, המתמחה בין השאר בבדיקת יעילותן של טכנולוגיות למניעת זיהום סביבתי. החברה בדקה את שיטות טיהור השפכים של בתי הזיקוק המוזרמים לקישון והעריכה את השפעתם על הנחל. יש לציין שבתי הזיקוק הם רק חלק משורת מפעלים שהשפכים שלהם זיהמו במשך שנים ארוכות את נחל הקישון.

על פי הבדיקה, השפכים של בתי הזיקוק אינם יוצרים תנאים רעילים בנחל. עם זאת נמצא שיש מקום לבצע שיפורים, על מנת להפחית בכמויות של כמה חומרים המזהמים את הנחל. מדובר בין השאר בחומרים כמו חנקן וזרחן, שהריכוזים שלהם היו גבוהים ממה שמקובל באירופה. בריכוזים גבוהים חומרים אלו הם הגורם העיקרי לירידה באיכות מים הפוגעת בצומח ובחי בנחל.

החברה הבלגית המליצה בין השאר להתקין אמצעים לסילוק החנקן, אך הדגישה שלא די בכך כדי לשפר את איכות מי הקישון וכי יהיה צורך גם בשיפור במוקדים אחרים המזהמים את הנחל בנוסף לבתי זיקוק.

מעבר לרצון להוכיח לציבור שהם פועלים לטיפול בבעיות סביבתיות, היה לבתי זיקוק אינטרס מעשי בבדיקה שהזמינה, והוא לקבל גיבוי לבקשות שהם מגישים לוועדה בין משרדית מיוחדת שתפקידה לאשר למפעלים או לרשויות מקומיות הזרמת שפכים המגיעים בסופו של דבר אל הים.

"מפעלים המגיעים לוועדה הבין משרדית חייבים להוכיח שהם השתמשו בטכנולוגיות הטובות ביותר לטיפול בשפכים לפני שהם מקבלים היתר", ציין המנכ"ל היוצא של עמותת צלול, עו"ד יריב אברמוביץ, שייצג עד לאחרונה את הארגונים הסביבתיים בוועדה למתן היתרים. "אנחנו סברנו שהדרך הטובה ביותר לאמת את טענות המפעלים היא באמצעות צד שלישי שיבדוק את שיטות המפעל, ושתוצאות הבדיקה יוצגו בפני הוועדה", מסביר אברמוביץ.

הנכונות של בתי הזיקוק לקיים בדיקה כזאת מעניקה להם, לדברי אברמוביץ, ודאות גדולה יותר בבואם להגיש בקשה מחודשת למתן היתר הזרמת שפכים ותמנע התקפות של גורמים ירוקים. "עכשיו הם יכולים לבוא לוועדה, להציג את הפערים שאיתם צריך להתמודד ומה התוכניות שלהם בענין ולקבל היתר לתקופה שהיא אולי ארוכה יותר. תוצאות הבדיקה מלמדות שמפעל בסדר גודל כזה יכול לעשות את הנדרש ממנו. אני חושב שהוועדה למתן היתרים צריכה לחייב את כל המפעלים לערוך בדיקות כאלו ואז יהיה מדד אובייקטיבי להעריך עד כמה מוצדק לתת להם היתרים", אומר אברמוביץ.

מנהלת רשות נחל קישון, שרון ניסים, ציינה אתמול שהיא אינה מכירה את תוצאות הבדיקה של החברה הבלגית. עם זאת היא אישרה שבסך הכל, בתי הזיקוק הם בין המפעלים הקרובים ביותר להשגת איכות השפכים המטוהרים שנקבעה כיעד לשיקום נחלים. ניסים הוסיפה כי "בתי הזיקוק עומדים בדרישות היתר הזרמת שפכים לים, ובעתיד הם אמורים להתפיל את השפכים ולעשות בהם שימוש חוזר".

מאת צפריר רינת

"הארץ"

מאי 052010
 

כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, הדי-ג'יי והמפיק האמריקני, די-ג'יי שאדו יגיע לישראל ויופיע ב-14 ביולי בביתן 1 שבגני התערוכה בתל-אביב, בדיוק באותו היום בו יופיע הגיטריסט דוויזל זאפה בהאנגר 11 בעיר.

מלבד שאדו, באירוע יופיע גם המוזיקאי הישראלי המוערך אופיר "קותימן" קותיאל עם להקתו המורחבת, שכוללת את הזמרת קרולינה. אלף הכרטיסים הראשונים לאירוע ימכרו ב-189 שקלים. אחר כך יקפוץ המחיר ל-220 שקלים. להפקת המופע אחראית חברת "אלייב" בשיתוף הפקות "חרגול" ואפיקומן.

שאדו (37), ששמו האמיתי ג'וש דיוויס, נחשב אחד הדי-ג'ייז המוערכים ביותר בעולם, בעיקר בזכות שיטת הדגימות (סימפולים) שהציג החל מאלבומו הראשון, "Endtroducing" שיצא ב-96'. האלבום הורכב כולו מדגימות של שירים ואמנים אחרים, והביא לשאדו שבחים אדירים מכל העולם על דרכו היצירתית.

מאז הוציא שאדו עוד שני אלבומים משלו, כולל "The Private Press" שזכה אצלנו לשבחים, שהאחרון "The Outsider" יצא לפני כארבע שנים. אבל הדי-ג'יי לא הפסיק לעבוד, להוציא סינגלים ורמיקסים שונים וליצור פרויקטים מיוחדים.

במהלך דרכו עבד עם עשרות די-ג'ייז אחרים, ביניהם קאט קמיסט ודי-ג'יי קיו ברט ועם זמרים מפורסמים כמו טום יורק וריצ'ארד אשקרופט וכן ראפרים כמו קול קית' ומוס דף. בשנה האחרונה היה מעורב בפיתוח משחק הוידאו הפופולרי "די-ג'יי הירו".

די-ג'יי שאדו

אור ברנע YNET

מאי 052010
 

אחרי פרסומים שונים בחודשים האחרונים, החליט משרד התקשורת על הורדת דמי הקישוריות בישראל. המשרד קובע כי דמי קישור הגומלין הסלולרים יירדו ל-4.14 אגורות לדקת שיחה. הכוונה של המשרד שהתעריף הזה ייכנס לתוקפו כבר בשנת 2010 וזאת אחרי תהליך שימוע קצר של 30 יום. משרד התקשורת אינו מסתפק בזה ונקבע כי דמי הקישור יירדו עד לערך של 2.57 אגורות לדקה, וזאת באופן הדרגתי עד לשנת 2014. עוד הוחלט על הורדה חדה בדמי הקישוריות על שליחות SMS והם יעמדו כבר ב-2010 על 0.19 אגורות וימשיכו לרדת לתעריף של 0.17 אגורות להודעה עד ל-2014.

מדובר בהחלטה אמיצה להורדה חדה בדמי קישור הגומלין, היות שהתעריף כיום עומד על 25 אגורות תעלדקה. זהו סכום שמשלם היום כל צרכן בעת ששיחה שלו יוצאת מרשת סלולרית אחת לשנייה. ההחלטה על ההורדה באה לאחר בחינת ההיבטים הכלכליים שביצעה חברת NERA עבור משרד התקשורת. חברות הסלולר צפויות להתנגד לרפורמה, היות שדמי הקישוריות שווים כיום כ-3 מיליארד שקל הכנסות לשלוש החברות גם יחד.

השר כחלון הודה לצוות המקצועי במשרד וציין כי "הפחתת תעריף קישור גומלין הינה בעלת משמעות רבה לכלל הציבור, בשני היבטים: הראשון – כל אדם שמשלם חשבון בעד טלפון נייח ירגיש בהפחתת התעריף באופן מיידי בכיסו; השני – אנו מקלים את כניסתם של מפעילי סלולר חדשים לשוק, וירטואליים ובעלי תשתית, אשר ימריצו את התחרות. בסופו של דבר, צעד זה יביא לכך שכל צרכן תקשורת סלולרית ייהנה משירותים איכותיים במחירים נוחים יותר".

מנהל מחקר ב-IBI, אורי ליכט, הגיב לתוואי רפורמה המתגבשת: "הכנסות סלקום מקישוריות בשנת 2009 עמדו על מיליארד ו-170 מיליון שקל, ומכך אנו מעריכים כי הכנסות השוק כולו מקישוריות עומדות על 3-3.5 מיליארד שקל. כ-75% מהכנסות החברות מקישוריות הן מתחום הסלולר, ולכן הרווחיות שם היא ממש אפסית כיוון שמחיר הקישור בין חברות הסלולר זהה ומדובר פשוט בכסף שעובר בין החברות.

הפגיעה הגדולה היא בשיחות בין נייח לנייד – במקרים בו לקוח של בזק מתקשר לסלולר הוא משלם לחברת הסלולר 25 אג' לקישוריות, בעוד שיחה הפוכה בה לקוח נייד מתקשר לנייח מוביל לתשלום קישוריות של רק 4 אג'. אנו מעריכים כי היקף ההכנסות קישוריות בין נייח לנייד עומדות בסלקום על 250 מיליון שקל, ולתעשייה כולה על כ-700-800 מיליון שקל. רווחיות הפעילות הזאת עומדת על 80% ולכן הפגיעה לסלקום תעמוד על כ-200 מיליון שקל ב-EBITDA, ולענף הסלולר כולו על כ-600-700 מיליון שקל. בשורה רעה נוספת כמובן היא שהפחתת דמי הקישוריות יקלו על מפעילים וירטואלים להיכנס לשוק".

השר כחלון הודה לצוות המקצועי במשרד וציין כי: "הפחתת תעריף קישור גומלין הינה בעלת משמעות רבה לכלל הציבור, בשני היבטים: הראשון – כל אדם שמשלם חשבון בעד טלפון נייח ירגיש בהפחתת התעריף באופן מיידי בכיסו; השני – אנו מקלים את כניסתם של מפעילי סלולר חדשים לשוק, וירטואליים ובעלי תשתית, אשר ימריצו את התחרות, ויגרמו גם לחברות הסלולאריות הקיימות לשנס מותניים ולחזר אחר הלקוחות באמצעות מבצעים אטרקטיביים וחבילות נוחות, במחיר השווה לכל נפש. בסופו של דבר, צעד זה יביא לכך שכל צרכן תקשורת סלולארית ייהנה משירותים איכותיים במחירים נוחים יותר".

04.5.2010 אמיתי זיו דה-מרקר