מאי 272012
 

 

לאחר סעודת ליל חג השבועות נהגו נשות ג'רבא

לצאת עם נשים שעומדות להנשא לבאר ולשיר עימה כל הלילה

מאת: ד"ר מרים גז-אביגל, יו"ר מועצת הנשים בהתאחדות עולי תוניסיה

קהילת הנשים באי ג'רבא נהגו לערוך בחג השבועות טקס רב רושם, אשר כונה בלשון הערבית-יהודית בשם 'ליל אלעוינה' – ליל העין. ומהו אותו מנהג? משפחות אשר חפצו לשמח את בִּתם הארוסה בשנת נישואיה (קודם הנישואים ) ולאחל לה נישואים טובים ומאושרים, קיימו עבורה טקס רב רושם ליל אלעוינה.

כיצד התקיים המנהג? לאחר סעודת ליל חג השבועות בשעה שהגברים הלכו ללמוד בבית הכנסת זימנו את חברותיה אל ביתם לטקס המכונה, כאמור, 'ליל אלעוינה'. טקס זה כלל הלבשת הכלה במיטב מחלצותיה ובתכשיטיה ויציאה בתהלוכה רבת רושם אל הבאר.

בתהלוכה זו השתתפו הכלה, אמה, חברותיה ונשים צדקניות שידעו לשיר את שירת הקודש של הנשים, המכונה בערבית יהודית, בניב המקומי, בשם גנא-נביין שמשמעותה שירת- הנביאים. התהלוכה יצאה מבית הכלה אל באר מים חיים. בהגיען ישבה הכבודה סמוך לשפת הבאר על-גבי שטיחים, אשר הוכנו מבעוד מועד, וכל הלילה שרו את 'שירת הנביאים', התפללו וביקשו כי תפילותיהם יעלו לרצון לפני הקב"ה, ומסורת בידם כי מי שמתפלל ומבקש איזו בקשה בליל חג השבועות ליד הבאר, תפילתו מתקבלת.

עם עלות השחר שאבו מים בקול שירה רמה. למים אלה יחסו סגולות לרפואת כל המחלות. ממים אלה שתו, נטלו ידיהן וחזרו לבית הכלה כשכדים מלאים מים על שכמן כאות למשיכת שפע וברכה מהעולמות העליונים על ראש הכלה וממנה לשאר הנשים שהשתתפו בטקס.

במנהג נשים עממי זה, משתקפים רעיונות מן המסורות הכלל יהודיות, וממסורות יהודיות מקומיות. בעוד שהמנהג הקבלי מתייחס על 'נשואי' כנסת ישראל עם הקב"ה ביום מתן תורה הוא אלגורי בלבד, הנה המנהג מוצא את ביטויו בטקס מעשי, שהוא חלק מרפרטואר של נשים המבוצע הלכה למעשה.

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)