יונ 052011
 

תשמעו סיפור שבהתחלה הוא מותח,באמצע מצחיק, ובסוף – הפתעה.

מזה איזה חודשיים, פוגשים אותנו אנשים ברחוב, רובם מוותיקי העיר, ואומרים שראו אותנו באיזה סרט בטלויזיה. איפה ובאיזה אתר איש מהם לא ידע לומר. פתאום שאני משוטט באינטרנט, אומר לנו יגאל ארביב מקפה "צמרת", אני פתאום נתקל בסרט על אשדוד בו רואים אותך שוטף רצפות. נזכרנו, בשנת 1965 ,לקראת חגיגות העשור לאשדוד, שלח משרד ההסברה את הבמאי נתן גרוס, שהיה מהיוצרים הדוקומנטרים הכי גדולים אז, יחד עם אחיו יורם, ונתן הגיע לאשדוד לצלם סרט על האנשים והתעשיה. אנחנו עבדנו אז במפעל "ליילנד" להרכבת משאיות, ונתן גרוס בא אלינו למפעל ואמר ששלחו אותו אלינו משום "שהוא מכיר את כולם" ,כך אמרו. נכון שכבר אז היה לנו טור במקומון הראשון של ניסים יחזקאל "רמזור הדרום", והייתי כתב הספורט של העיתון "מעריב". לקחתי יומיים חופש והסתובבתי עם נתן גרוס בכל מה שהיה אז, ומה שהכי מצא חן בעיניו זה שבמפעל "ליילנד" שבו עבדנו, שהיה המפעל התעשייתי הראשון בארץ שעבד חמישה ימים בשבוע. ומה אתה עושה ביום שישי ? שאל נתן ,"ספונג'ה" אמרנו לו וגם עושה קניות לשבת, ומטפל בבת הקטנה. אחרי שבוע מצלצל נתן ואומר, כתבתי תסריט, קח שבוע חופש ונצלם . וכך היה. בסרט אתם יכולים לראות את המפעלים שהיו אז באשדוד ואינם קיימים עוד ,"ליילנד", "צמר אוסטרלי", "רבלון", "יהלומי אשדוד". גם צילמנו ב"בית -לאזרוס" שהיה הסניף הראשון של "הפועל" בכדורגל, ג'ודו, וכדור עף, וכמובן את הנמל שזה מקרוב החל לפעול וחברת החשמל.

הסרט בן 16 הדקות, הוצג לראשונה בקולנוע '"דגון" בחגיגות העשור לאשדוד, ואחר כך צורף כיומן מקדים לסרטי קולנוע. המחלקה לקולנוע של ההסתדרות, צירפה את הסרט לכל הסרטים שהוצגו בקיבוצים ובמושבים שראו סרטים ב-16 מילימטרים, וכך כמעט שלא היה שבוע של קיבלנו איזה טלפון או מכתב, "ראינו אותך אתמול" ויום אחד כתב לנו חבר ילדות מנוי-יורק, "נכנסנו לקולנוע שמציג סרטים דוקומנטריים וסרטי טבע, מסביב לשעון, ואיך שאני מתישב "הפרצוף שלך על כל המסך".

ותיקי אשדוד, ובעיקר כמה מילדי אשדוד של שנת 1965, יכולים לראות את עצמם משחקים בגן הילדים אחד שצילמנו, והגננת מתלוננת, שהיא צריכה לאסוף גרוטאות, משום שאין תקציב למשחקים.

אחת הסיבות להתפתחות המהירה של העיר היתה, שכל עובד של מפעל גדול שעבר לאשדוד, "אלתא" למשל,  היה חייב גם להביא את משפחתו לעיר, וכך הגעו גם המורות, הגננות, האחיות הראשונות לעיר. נכון שאשדוד קיבלה מהממשלה את היותה ל"אזור פיתוח א" מה שאיפשר למשל לעובדים מרחבי הארץ לקבל פצויי פיטורים. אם ברצונם להתגורר באשדוד, וקיבלנו משכנתא של 20.000 לירות ללא רבית כמעט. העולים שהמשיכו להגיע קיבלו דירות חינם. (בתשלום חודשי ) (ופעם נספר לכם איך משפחה אחת קיבלה שלוש דירות ) לאנשי חברת החשמל נבנתה שכונה, שעד היום היא אחת היפות.

אם חייתם אז בעיר, עלולות להיות לכם הפתעות, ושימו לב נתן ואני סיכמנו כבר מהתחלה, שום פוליטיקה, ואכן אף אחד לא מהמועצה המקומית ולא מההסתדרות שהיתה חזקה מאד בעיר, לא הופיע בסרט. אם ניתן לאחד, אמר נתן גרוס, יבואו כולם, ואז סרט על אשדוד לא יהיה לנו.

תיראו ותהנו, מיהודה נחשון

 Leave a Reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

(required)

(required)